ברישב נ' שם טוב סחר בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) כי בית משפט יתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעת.

לטענת המבקש, הוא מסר ביום 20.6.13 את כתב התביעה והזמנה לדין במסירה אישית לנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) במקום עסקה ברח' החשמונאים 7 בני ברק. צורפו אישור מסירה ותצהיר המוסר, מר דניאל דהרי, עובד התובע שתומכים באמור בבקשה. לטענת המבקש , המועד שקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להגשת כתב הגנה , חלף והמשיבה לא הגישה כתב הגנה.

לדברי המבקש, כתב התביעה נמסר בהתאם לתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 במען הרשום של החברה.

לטענת המבקש, עובד המשיבה מנע משליח המבקש את הכניסה למפעל ולכן כתב התביעה נמסר לעובד המשיבה שהסכים לקבלו. המבקש מדגיש, כי כתב התביעה הוגש לעובד המשיבה בתוך המפעל שהוא מענה הרשום של המשיבה ולכן מדובר בהמצאה כדין ( מפנה לתצהירו המשלים של המוסר ).

עוד מציין המבקש כי ביום 21.4.13 הוא שלח את כתב התביעה בדואר רשום עם אישור מסירה למען הרשום של המשיבה בהתאם לתקנה 475א(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אולם המשיבה לא טרחה לקבלו כהגדרתו והדואר חזר מהסיבה "לא נדרש".

לאור האמור מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין כנגד הנתבעת.

דיון:

עסקינן בכתב תביעה כנגד תאגיד רשום כמפורט בתדפיס רשם החברות מיום 1.10.13 שצורף לבקשה. כתב התביעה הוגש לבית המשפט ביום 18.4.13 לפי רישומי בית המשפט. ביום 21.4.13 נשלח כתב התביעה בדואר רשום עם אישור מסירה למענה הרשום של הנתבעת, אולם המכתב חזר כ"לא נדרש". ביום 20.6.13 ביצע המבקש, לפי תצהיר השליח מסירה אישית של כתב התביעה לידי עובד הנתבעת בשם משה בתוך שטח המפעל של הנתבעת כאשר הכניסה למשרד המנהל נמנעה ממנו ע"י עובד החברה.

תקנה 97(א) מסמיכה את בית המשפט לתת כנגד נתבע שלא הגיש כתב הגנה, פסק דין שלא בפניו:

"נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין ללא שמיעת עדות — יעביר את התביעה לבית המשפט."

תקנה 484 קובעת את דרכי המצאת כתבי בי דין לתאגיד:

"המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום - תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים."

המלומד גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", עמ' 681, מהדורה 9, מציין כי המצאה לתאגיד תבוצע ע"י הנחת כתב בי-דין במשרד התאגיד או במענו הרשום:

"תקנה 484 דנה בביצוע המצאה של כתב-בי-דין לתאגיד...המצב המשפטי הוא , כי המצאה לתאגיד תבוצע בהנחת הכתב במשרד התאגיד או במענו הרשום..."

על פי התצהיר והתצהיר המשלים, כתב התביעה הוגש לעובד בשם משה במענה הרשום של הנתבעת.

משכך עמד המבקש בתנאים הקבועים בתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לפיה המצאה כדין תעשה באמצעות הנחת כתב התביעה במענה הרשום של הנתבעת.

לאור האמור, ניתן בזאת פסק דין בהעדר הגנה כנגד המשיבה / הנתבעת.

המשיבה תשלם את הוצאות המבקש בסך 2,000 ₪.

תוגש פסיקתא לחתימתי.