בריק נ' עקבאני ואח'

פסק דין (בהודעה לצד שלישי)

מבוא

התובע יליד 2.11.1982, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 3.9.2004.

עקב התאונה נגרמו לתובע פגיעות שונות בגופו אשר בגינן אושפז למשך 24 ימים.

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

נתבע 1, מר עקאבני מועתז (להלן: "מועתז"), הינו האדם אשר נהג ברכב בעת קרות תאונת הדרכים. התובע היה עובדו של מועתז ונסע יחד עם מועתז ברכב בעת קרות התאונה. כפי שהסתבר, בעת התאונה נהג מועתז ברכב ללא רישיון נהיגה תקף; בנוסף, לרכב לא היה כיסוי ביטוחי ואף לא רישיון רכב בתוקף.

נתבעת 2 (להלן:"קרנית") הגישה הודעה לצדדים שלישיים כנגד נתבע 1 הנ"ל, מועתז, וכן כנגד צד ג' 2, מר בנימין קנטור (להלן: "קנטור"), מי שהיה בעת התאונה הבעלים ומחזיק הרכב, אשר היה נהוג על ידי מועתז.

במועד אשר נקבע לשמיעת הראיות, הודיעו התובע וקרנית כי הגיעו להסכם פשרה לפיו תשלם קרנית לתובע סך 119,000 ₪; בהתאם ניתן פס"ד בהסכמת הצדדים. בשים לב לפסק הדין הנ"ל ניתן פסק דין הן בתביעה והן בהודעה לצד השלישי, כנגד מועתז אשר לא התגונן, לא כנגד התביעה ואף לא כנגד הודעה לצד שלישי ששלחה קרנית.

לאור הנ"ל, המחלוקת שנותרה להכרעה הינה זכות החזרה של קרנית לקנטור, בעל הרכב בו נהג מועתז, בין היתר, בהתאם להוראת סעיף 9 (א) לחוק הפלת"ד.

טענות הצדדים ומוסכמות

אין מחלוקת כי מועתז נהג ברכב בעת קרות התאונה, ללא רישיון נהיגה תקף, ללא כיסוי ביטוחי כדין וללא רישיון רכב, "טסט", בתוקף. אין גם מחלוקת כי קנטור, הבעלים של הרכב, ידע כי לרכב שבבעלותו אין כיסוי ביטוחי ואף לא רישיון רכב בתוקף.

קרנית טוענת כי בנסיבות דנן קמה חבות לקנטור לפי הוראות חוק הפלת"ד וכי על קנטור לשפות אותה בגין הסכום ששילמה לתובע.

קנטור טוען להגנתו כי הרכב בו ארעה התאונה, נרכש על ידי החברה שבבעלותו, על מנת שישמש איש מכירות אשר היה ברצונו להעסיק. מאחר ולבסוף לא הועסק איש מכירות, הרכב עמד בחנייה ליד ביתו, ובשל רצונו לחסוך בעלויות, לא ערך לרכב כיסוי ביטוחי ולא ביצע לרכב "טסט".

לטענתו של קנטור אין לחייבו בשיפוי נשוא ההודעה לצד השלישי, שכן מועתז נהג ברכב ללא רשותו ואף נהג בגילופין.

לטענתו, ביום 3.9.2004 בשעות הצהריים המוקדמות (בין השעות 11:00 ל- 13:00 בצהרים), מסר את מפתחות הרכב למועתז, עת זה ביקש לבדוק את תקינות הרכב מתוך כוונה לרכוש אותו.

לטענת קנטור, הוא הודיע למועתז כי לרכב אין כיסוי ביטוחי ורישיון רכב תקף, ולפיכך עליו לקחת את הרכב לבדיקה, על ידי רכב גורר. לטענתו, החתים את מועתז על זכרון דברים (נ/2) במסגרתו עוגנו ההוראות הנ"ל, וכמו כן מועתז אף אישר בפני קנטור כי ברור לו כי לקנטור לא תהא אחריות כלשהי לנזק גופני או אחר שיגרם כתוצאה מנהיגה ברכב על ידיו. קנטור מסר למועתז את מפתחות הרכב והסביר לו כיצד להניעו; לטענתו מועתז הזמין רכב גורר והוא פנה לעיסוקיו. לאחר קרות התאונה טען קנטור כי הגיש תלונה כנגד מועתז בגין שימוש ברכב ללא רשותו.

ההליכים בבית המשפט

בדיון שנקבע לשמיעת הראיות אושר הסכם פשרה בין התובע וקרנית ובהיעדר הגנה ניתן פסק דין כנגד מועתז.

לאחר מתן פסק הדין התקיים דיון בהודעה לצד שלישי ששלחה קרנית, ונשמעה עדותם של התובע ושל קנטור.

יצוין כי לאחר הדיון ולמרות שהודיע בא כוחו של קנטור: "אלה עדי", עתר בבקשה לקבלת הזדמנות נוספת לאיתורו של מועתז; לטענתו, מועתז אישר את גרסתו של קנטור במסגרת חקירה משטרתית ולפיכך יש חשיבות לעדותו. למרות סיום שלב הראיות, אפשרתי לקנטור לנסות ולאתר את מועתז וקבעתי כי אם יאותר, הרי שבכפוף לתשלום הוצאות יקבע מועד נוסף לשמיעת עדותו. משהודיע בא כוחו של קנטור כי מועתז לא אותר, הגישו הצדדים סיכומים.