בריק נ' סנונו

פסק דין

1.התובע והנתבע קיימו יחסי חברות קרובים. בשנת 2006 ביצעו ביניהם עסקת חילופי רכבים. מאז נותרו מסוכסכים האם הנתבע שילם לתובע את מלוא התמורה עבור החלפת הרכבים ביניהם. ביום 2.10.08 הוצת רכבו של הנתבע. בעקבות ההצתה נעצר התובע כחשוד בביצועה, מיום 5.10.08 ועד ליום 8.10.08.

2.התובע הגיש תביעה כספית זאת בעלת שני ראשים. ראשית תובע הוא סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין עסקת החליפין המאורה. שנית תובע הוא פיצוי בגין מעצרו, פיטוריו מעבודתו ופגיעה בשמו כתוצאה מהליך החקירה נגדו בגין ההצתה. התובע סומך תביעתו זו על עוולת הנגישה ועל חוק איסור לשון הרע.

עסקת החליפין

3.עסקת החליפין בוצעה ללא כל תיעוד בכתב, בין שני חברים קרובים. התובע טוען כי עסקת החליפים הייתה רכב מול רכב כולל מערכת הסטראו המתוקנות ברכבים כאשר על הנתבע היה להוסיף סכום כסף עבור ההחלפה. הנתבע טוען כי ההחלפה הייתה רכב מול רכב לא מערכת הסטראו המתוקנת ברכב שלו שכן שוויה עלה על שווי הרכב.

4.על התובע מוטל נטל ההוכחה. התובע לא עמד בנטל זה. גרסתו של התובע מלאה סתירות.

בכתב תביעתו טוען התובע כי בגין החלפת הרכבים נותר הנתבע חב לתובע סך של 2,000 ₪ וכן מאחר ופירק את מערכת הסטראו עליו להוסיף את שוויה בסך של 3,000 ₪ נוספים.

בחקירתו במשטרה נשאל על מה הסכסוך עם הנתבע ואמר כי נותר הפרש בגין החלפת הרכבים של 2,000 ₪. לאחר מכן נשאל על קשר למערכת הסטראו והשיב כי הייתה עסקה בקשר "עם כל האוטו אין קשר למערכת."

בתצהירו חזר על האמור בכתב התביעה.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט טען תחילה התובע כי מכוניתו הייתה שווה סך של 6,000 ₪ ואילו מכוניתו של הנתבע הייתה שווה כ- 1,000 עד 2,000 ₪. לפיכך נשאל כיצד תשלום של 2,000 ש"ח אמור לכסות על ההפרש והשיב כי התשלום עבור ההפרש היה צריך להיות למעשה 3,000 ₪. הוא מכיר בכך כי ההפרש בין שווי הרכבים אינו מסתדר, ובמקום ליישבו עוד מוסיף כי למעשה מכוניתו הייתה שווה אף יותר שכן הייתה מותקנת בה מערכת סטראו ושווה ביחד 8,000 ₪. לאחר מכן מתקן את עצמו ואמר כי שווי הרכב של 6,000 ₪ כולל גם את המערכת.

כשנשאל מדוע בכתב התביעה כתוב אחרת אמר כי עוה"ד התבלבל.

5.הנתבע טוען בחקירתו הנגדית כפי שטען בכתב ההגנה ובחקירה במשטרה כי העסקה הייתה רכב מול רכב ללא מערכות סטראו וכי התובע גם לא מסר מערכת סטראו. לשיטתו מכוניתו הייתה שווה כ 3,000 ₪ ומכונית התובע התבררה כמכונית עם בעיה במנוע.

6.לאור האמור לעיל, הסתירות בעדויות התובע אשר אינו מקים גרסה אחידה בדבר תוכן העסקה לה הוא טוען, כאשר נטל ההוכחה מוטל על כתפיו, הנני קובעת כי יש לדחות את התביעה הכספית בגין עסקת החליפין.

החקירה במשטרה

7.אין מחלקות כי רכבו של התובע נשרף. לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת כי פניה למשטרה הייתה מוצדקת. עיון בתיק המשטרה מעלה כי עם הפניה למשטרה לא הפנה הנתבע כל חשד כנגד התובע. מחקירתו השנייה עולה כי בחקירתו הראשונה נשאל אם חודש במישהו ואמר שלא, לאחר שחלפו מספר ימים סיפר למשטרה על החלפת הרכבים והסכסוך ביניהם. עוד סיפר כי היה ביניהם מפגש מאז וכי התובע סירב להצעת אביו של הנתבע לשבת לדבר על הדברים ואמר כי הוא יגמור את זה בדרך שלו. לפיכך, אמר כי הוא חושד בתובע.

8.עוול הנגישה המפורטת בסעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), כוללת תנאי כי מדובר בהליך נפל אשר נפתח "בזדון, ובלי סיבה מוסברת". איני מוצאת כי מקרה זה, על אף מעצרו של התובע עונה על דרישות תנאי זה. לא הוכח לפני זדון ולא סיבה לא מוסברת. אין מחוקת כי רכבו של הנתבע נשרף. דומה בעיני כי לא יכולה להיות מחלוקת כי במקרה זה על המשטרה לשאול את התובע האם הוא חושד באדם כלשהוא או האם יש לו סכסוך עם אדם כלשהוא. הנתבע אף לא מהר למסור את שמו של התובע. אין מחלוקת כי היה ביניהם סכסוך.

9.יתרה מכך. איני מוצאת כי עדותו של הנתבע במשטרה אודות הסכסוך ביניהם ואודות החשד שלו הייתה הגורם היחיד למעצרו. עיון בפרוטוקול הדיון בדבר הארכת מעצרו של התובע מעלה כי בתיק החקירה היה דו"ח מידע מודיעני אשר סומן על ידי השופטת שדנה בהארכת המעצר ומעצרו הוארך בהסכמה נוכח חומר החקירה האמור.

10.איני מקלה ראש במעצרו של אדם. מדבר בחוויה מהקשות הקיימות. יחד עם זאת יש לשאול האם מתקיימים התנאים הנדרשים בעוול הנגישה ותשובתי לכך שלילית. לא הוכח זדון והעדר סיבה מספקת. עוד אציין כי על פי הפרוטוקול אותו דיון עילת המעצר אינה דווקא דבריו של הנתבע, אלא נוסף לכך לכל הפחות דו"ח מידע מודיעני.

11.באשר לעילת התביעה על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. סעיף 15(8) לחוק קובע כי מסירת תלונה לרשות מסומכת לא תהווה שלון הרע. במקרה זה המשטרה הינה רשות מסומכת לחקירת השרפה.

12אוסיף ואציין כי התובע טוען לנזק בגין פיטוריו מהעבודה אובדן הכנסתו בעקבות נטילת רשיון הנשק מידיו. אציין כי כבר בחקירתו במשטרה ביום 5.10.08 השיב כי כבר סיים עבודתו בחברת השמירה והפקיד את הנשק.