אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בריס גדעון נ' סטימצקי2005בעמ

בריס גדעון נ' סטימצקי2005בעמ

תאריך פרסום : 28/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א, תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
66273-07,52185-08
24/10/2011
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
בריס גדעון ע"י ב"כ עו"ד בנג'י לבנטל
הנתבע:
1. סטימצקי 2005 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד הרצוג
2. פוקס
3. נאמן ושות'

פסק-דין

פסק דין

התביעות, בקליפת אגוז

1.התובע היה זכיין של הנתבעת וניהל מחודש אוקטובר 2005 חנות ספרים אשר הייתה ממוקמת בקומה השנייה של קניון אלרם, ברח' ביאליק ברמת גן (להלן: "החנות" ו"הקניון", בהתאמה). בטרם חלפו שנתיים מהחתימה על הסכם הזיכיון, בקש הוא לעבור לחנות אחרת. תחילה שקל לעבור לחנות ברח' ביאליק 27 ברמת גן (להלן: "החנות בביאליק "), לטענתו הנתבעת שללה אפשרות זו; לאחר מכן שכר התובע חנות ברחוב נורדאו 1 (להלן: "החנות בנורדאו"), גם אותה שללה הנתבעת. דין ודברים שנוהל בין התובע לבין הנתבעת באשר לחנות החלופית לא הניב תוצאות, ולפיכך הודיעה הנתבעת לתובע על ביטול הסכם הזיכיון עקב הפרתו. בתביעה שבפניי טוען התובע כי הנתבעת ביטלה את ההסכם שלא כדין – לטענתו, סירוב הנתבעת לאשר את שתי החנויות שהוצאו היה שלא כדין ומטעמים פסולים, מתוך רצון לנשלו מהזיכיון ללא כל תמורה; זהו הרכיב המרכזי בתביעה, בגינו דורש התובע השבת דמי הזיכיון באופן יחסי; החזר הוצאותיו בחנות בנורדאו; הפסד רווחים עתידיים וכו'. המרכיב השני בתביעה נוגע לתקופה שעד ביטול הזיכיון – בתקופה זו טוען התובע כי הנתבעת פעלה שלא בהתאם לתנאי ההסכם, ניהלה מבצעים אגרסיביים על חשבונו של התובע תוך פגיעה בעמלה המובטחת; לא העניקה לו את שיעור ההנחות המוסכם ולמעשה גרמה לכך שעסקו לא יניב את אחוזי הרווח אותם צפה בעת רכישת הזיכיון. ברכיב זה תובע התובע את הסכומים להם הוא זכאי על פי התחשיב הנכון, לטענתנו, בהסכם.

הנתבעת שוללת את טענות התובע באשר להפרת ההסכם וטוענת כי דווקא התובע הוא שנותר חייב לנתבעת כספים, עם סיום היחסים המסחריים בינהם. הנתבעת הגישה לביצוע שטר על סך של 32,301 ₪, בגין חוב התובע בכרטסת הנהלת החשבונות. שמיעת התיק השטרי אוחדה עם שמיעת תביעת התובע, העומדת על סכום של 400,000 ש"ח, וכעת לא נותר אלא להכריע בטענות הצדדים. להלן העובדות והטענות, ביתר פירוט.

העובדות הצריכות לתביעות

2.מיום 4/3/1998 הופעלה החנות על ידי זכיין קודם של הנתבעת, פירט ניהול חנויות ספרים בע"מ (להלן: "פירט"). ביום 15/9/05 נחתם מזכר הבנות בין התובע לבין פירט, על פיו רוכש התובע מפירט את זכויותיה בחנות (זכות שכירות ולא בעלות), כולל הציוד אך ללא המלאי, וכן מקבל ממנה את הזיכיון מהנתבעת, כל זאת תמורת הסך של 50,000 $, ובכפוף לקבלת הסכמתם של הנתבעת וחברת הניהול של הקניון (מזכר ההבנות צורף כנספח 2 לתצהיר התובע). הסכמות אלו ניתנו, וביום 5/10/05 חתם התובע על הסכם רכישת הזכויות מפירט, ובכלל זה הזיכיון (להלן: "הסכם התובע-פירט", נספח 2 לתצהיר התובע). בהסכם התובע-פירט מצויין כי החנות ממוקמת ברחוב ביאליק 76 ברמת –גן; הינה בשטח של 94.8 מ"ר וחוזה השכירות עם הנהלת הקניון הינו לתקופה של 24 חודש נוספים. עוד מוצהר בהסכם התובע-פירט כי הוא רוכש את "החנות, הזיכיון והמוניטין כמו שהם".

3.ביום 12/10105 חתמה הנתבעת על הסכם לסיום הזיכיון של פירט (נספח 3 לתצהיר התובע); ובו ביום חתמה הנתבעת על הסכם זכיינות עם התובע (להלן: "הסכם הזיכיון", נספח 1 לתצהיר התובע). בסעיף 2.1 להסכם הזיכיון נקבע שהנתבעת מעניקה לתובע את הזיכיון להפעלת החנות; בסעיף 3.1 להסכם הזיכיון נקבע כי האזור בו יתקיים הזיכיון הוא רח' ביאליק ברמת גן; סעיפים 3.2 ו 3.3, שהינם מהותיים לתביעה, יובאו בלשונם: "3.2 אם ירצה בעל הזיכיון לשנות את מקום החנות בתוך אזור הזיכיון יהיה עליו להודיע לסטימצקי בכתב על כוונתו לשנות את מיקום החנות, למסור את הכתובת המיועדת ולהסביר את הסיבות לשינוי המיועד. 3.3 סטימצקי זכאית שלא לאשר את המיקום החדש אך היא לא תמנע את שינוי המיקום מסיבות שאינן סבירות".

4.בסעיף 4.1 להסכם הזיכיון נרשם כי החנות הינה בגודל של 94 מ"ר; שתקופת השכירות של החנות הינה 24 חודש עם אופציה ל-24 חודשים נוספים; שעיצוב הפנים והחוץ של החנות יהיה כפוף לאישורה המוקדם של הנתבעת (סעיף 4.2 להסכם הזיכיון). סעיפים 10 ו-11 להסכם הזיכיון הסדירו את נושאי המחיר, האספקה, האשראי וההנחות וכן את נושא מבצעי המכירה של הנתבעת. סעיף 17 קבע את נושא תקופת ההסכם – שלוש שנים, עם אופציה לשלוש שנים נוספות (סעיף 17.1 להסכם הזיכיון). בסעיף 17.4 להסכם נקבע שבתוך תקופת הזיכיון כל צד רשאי להודיע למשנהו על הפסקת ההתקשרות וזאת במתן הודעה מוקדמת של 90 יום מראש, בכתב ובדואר רשום. סעיף 18 הגדיר את ההפרות ואפשרויות ביטול ההסכם, כאשר בסעיף 18.4 א. נקבע כי נטישת החנות על ידי התובע מקימה לנתבעת זכות לבטל את ההסכם.

5.לאחר חתימת הסכם הזיכיון, החל התובע להפעיל את החנות. יש לציין כי בעדותו אישר התובע שבטרם רכש את הזיכיון קיבל התובע מפירט נתונים כספיים, הכוללים בין היתר נתוני מכירות (עמ' 9 שו' 9; 13-15; 20-21; 25-28; 30, עמ' 31 שו' 1-5) ערך בדיקה כלכלית, ואף שהה בחנות במשך 7 ימים בטרם הרכישה: "אני ראיתי את המיקום פיזית. לא קיניתי על הנייר. ראיתי את העסק. ישבתי בו במשך שבוע, כל יום 6-8 שעות לראות את תנועת הלקוחות". (עמ' 10 שו' 18-19). התובע העיד כי הוא סבור שפירט לא הציגו בפניו מצגי שווא: "בעייני הם נראו אנשים ישירים ואמינים. אני הרגשתי איתם שלם. אני לא חושב שהם הציגו לי מצגי שווא" (עמ' 10 שו' 13-14, זה המקום לציין שהנתבעת הגישה בתיק זה הודעת צד ג' נגד פירט, אך זו נמחקה בהסכמה).

6.למרות הבדיקות שביצע התובע כאמור לעיל, טוען הוא בסעיף 8 לתצהירו כי במהלך תקופת הזיכיון הסתבר לו שהחנות סובלת מרווחיות נמכוה וזאת "בעיקר בשל הוצאות תפעול גבוהות ביחס להיקף הפעילות והמחזור, תנועת הקונים הדלילה במרכז אלרם והמיקום של החנות שהתברר כשלעצמו כלא אטקרטיבי...". בנוסף מציין התובע בסעיף 9 לתצהירו כי הנתבעת נקטה במבצעי מכירה אגרסיביים, באופן תכוף ולא "מעת לעת" כפי שהתחייבה בהסכם הזיכיון, ואף הכתיבה לתובע שיעור השתתפות בלתי סביר במחירי הספרים שבמבצע. על רקע זה גמלה בליבו של התובע ההחלטה שלא להאריך את תקופת האופציה הנתונה לו בהסכם מול הקניון, ולסיים את תקופת שכירות החנות בחודש אוקטובר 2005. בעדותו בבית משפט אישר התובע שלהנהלת הקניון הודיע על אי הפעלת האופציה שלושה חודשים מראש: "הודעתי 3 חודשים מראש שאני מתכוון לעזוב. המשך פעילות בחנות זו היה מביא אותי לפשיטת רגל" (עמ' 14 שו' 16-17, ראו גם נספח 5 לתצהיר התובע, מסמך לקנין מיום 11/7/07).

7.לטענת התובע, הוא דיווח בעל-פה לנתבעת על כוונתו למצוא חנות חלופית, והדברים התקבלו בהבנה מצידה של הנתבעת, ואפילו בעידודה של מנהלת האזור, הגב' אושרת כהן (להלן: "מנהלת האזור"). בסעיף 12 לתצהירו מזכיר התובע שיחה שהייתה לו עם סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, מר מיכה יוגב (להלן: "יוגב") , בה נתן יוגב את "ברכת הדרך" למציאת חנות חלופית. בהמשך התקיימה שיחה נוספת בה הציע התובע את החנות בביאליק (ראו סעיף 14 לכתב התביעה וכן סעיפים 22-24 לתצהירו), אולם יוגב פסל את החנות בביאליק מבלי לבקר בה, וזאת בטענה כי היא נמצאת בסמוך לחנות ספרים אחרת, "פורת ספרים". התובע טוען כי בשיחה זו אמר לו יוגב להתמקד בחיפוש חנות אחרת באזור הזיכיון, ולא הביע כל הסתייגות על גודל החנות החלופית שהוצעה, בת 45 מ"ר.

8.בסוף חודש ספטמבר 2007 מצא התובע חנות חלופית ברחוב ביאליק 59 פינת רח' נורדאו, וביום 30/9/07 חתם על הסכם שכירות לחנות זו, ראו נספח 6 לתצהיר התובע. כתובת החנות נקובה בהסכם זה הינה "נורדאו 1". לטענת התובע, בסמוך לאחר חתימת הסכם השכירות פנה הוא למנהלת האזור והציג לה את החנות החדשה. מנהלת האזור ביקרה בחנות והתרשמותה הראשונית היתה חיובית. התובע טוען כי מנהלת האזור ציינה בפניו כי הקניון הינו "בית קברות" (ראו סעיף 27 לתצהיר התובע). עם זאת ולמרות דברים אלו, חזרה אליו מנהלת האזור בתום יום הביקור והודיעה לו שהנתבעת אינה מאשרת את החנות בנורדאו 1 בנימוק שהינה קטנה מידי, כל זאת מבלי שגורם נוסף מהנתבעת ביקר בחנות ו/או ערך בה מדידות כלשהן.

9.לטענת התובע הוא קיבל בהפתעה רבה את עמדת הנתבעת וניסה לפעול לשינוי רוע הגזירה – כך פנה לאנשי הנתבעת במטרה לקיים פגישה בנושא (סעיף 29 לתצהיר) אולם איש לא נענה לקריאותיו. לפיכך, שיגר התובע מכתב לנתבעת ביום 11/10/07 בו הוא מגולל את עמדתו (נספח 7 לתצהירו). מכתבו הנ"ל נפתח במילים: "ראשית ברצוני להתנצל על מהלך האירועים עד עתה..." ובהמשך מציין: "מכיוון שלא הובהר לי מהו תהליך המקובל להעתקת חנות למקום אחר, פעלתי על פי הבנתי, כנראה בצורה לקוייה...". בסיומו של המכתב מבקש התובע מהנתבעת שתאפשר לו לפעול מהחנות החלופית וכך לשפר את הרווחיות.

10.הנתבעת לא שעתה לקריאותיו של התובע וביום 15/10/11 הוציאה מכתב הנושא את הכותרת : "ביטול הסכם הזיכיון" (נספח 8 לתצהיר התובע, להלן: "מכתב הביטול הראשון"). במכתב הביטול הראשון מציינת הנתבעת כי היה על התובע להודיע מראש ובכתב על רצונו לעבור לחנות חלופית, אגב ציון הכתובת החלופית; וכי על הנתבעת היה לאשר מראש את החנות המוצעת. הנתבעת מציינת כי מחדלו של התובע לפעול בדרך זו מהווה משום הפרה. עוד מציינת הנתבעת שגודל החנות המוצעת הינו 25 מ"ר בלבד, בעוד שהחנות בקניון הינה בת 94 מ"ר, ולכן חנות זו אינה מאושרת. הנתבעת הודיעה לתובע כי תוך 15 יום עליו לפרט בכתב את נימוקיו למעבר וכן להציע חנות אחרת בתחום הזיכיון. הנתבעת ציינה כי אם לא יפעל בדרך זו, יבוא ההסכם לקיצו, כקבוע בסעיף 18 שבו ועל הצדדים יהיה לפעול בהתאם.

11.בתגובה, שלח התובע מכתב נוסף, מיום 21/10/07 (נספח 9 לתצהירו), בו הוא מפרט את נימוקיו למעבר, טוען כי החנות בנורדאו הינה בשטח של 55 מ'ר וכוללת גם גלריה, וכי אין כל הצדקה לפסול חנות זו. במכתב התובע אינו מציע חנות אחרת אלא מבקש למעשה להביא לדיון מחודש את החנות בנורדאו, ומזכיר פגישה שנקבעה ליום 22/10/07. הפגישה המיוחלת התקיימה, בנוכחות מנכל"ית הנתבעת, הגב' איריס בראל (להלן: "המנכ"לית"). יוגב לא נטל חלק בפגישה זו. לטענת התובע (סעיפים 35-39 לתצהירו) המנכ"לית הודיעה באותה פגישה שלנתבעת יש קונספציה חדשה בדבר גודל החנויות, ואף ציינה בפניו שהנתבעת אינה נוטה לאשר פתיחת חנות ברחוב ביאליק ברמת גן. פגישה זו הסתיימה ללא תוצאות, ומשכך שלח התובע מכתבים נוספים (28/10/07, נספח 8 לתצהיר, 4/11/07, נספח 9 לתצהיר). לאחר שלא נענה, הגיש התובע בקשה לקבלת צו מניעה זמני, ראו בש"א 179399/07 שהוגשה ביום 20/11/07. ביום 22/11/07 שלחה הנתבעת לתובע מכתב הנושא את הכותרת: "סיום התקשרות", מכוח סעיף 17.4 להסכם, ומודיעה לתובע שבשל חילוקי הדיעות בין הצדדים, ההתקשרות תבוא לסיומה תוך 90 יום מיום ההודעה (נספח 12 לתצהיר).

12.התובע לא השלים כאמור עם החלטות הנתבעת, ובנוסף לצו המניעה הזמני (שנמחק, ראו החלטה מיום 4/12/07) הגיש תביעה כספית ביום 3/12/07, על סך של 280,000 ₪. בהמשך, תוקן כתב התביעה והועמד על סך של 400,000 ₪. סכום זה מורכב מראשי הנזק הבאים: אובדן רווחים עתידיים (29,847 ₪); פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת מספקת (12,791 ₪); עוגמת נפש (12,000 ₪); פיצוי בגין הזיכיון שניטל על ידי הנתבעת (158,446 ₪); הפסד רווחים עקב מבצעי מכירה (100,000 ₪); עלות סבסוד תוו קנייה באופן בלעדי על ידי התובע (23,758 ₪); נזקים שנגרמו עקב ביטול ההסכם בשל השכרת החנות בנורדאו לשווא (51,438 ₪); חוב בגין עליית ערך מלאי (6,000 ₪).

מנגד, כאמור, תלוייה ועומדת התביעה השטרית של הנתבעת בגין חוב נטען של התובע, כפי שמפורט בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת.

טענות התובע, בתמצית

13.התובע טוען כי הינו איש ספר וככזה בקש לעסוק בתחום; כך איתר ומצא את החנות, ורכש את הזיכיון מפירט. לטענת התובע, הוא הוכיח כי שילם תמורה מלאה עבור הזיכיון (ראו החשבונית שאותרה על ידי התובע, ת/3). עוד טוען התובע כי הזיכיון הינו בעל ערך – כך עולה מהסכם התובע-פירט; כך עולה מעדותו הוא (עמ' 8 שו' 22-24); וכך עולה גם מעדותו של יוגב : "...אני מניח שיש לו (לזיכיון) ערך שוק" (עמ' 39 שו' 12-13).

14.התובע טוען שהסכם הזיכיון לא הגדיר את גודל החנות הנדרשת ומיקומה, ובוודאי לא הגדיר תנאי זה כתנאי יסודי בהסכם. התובע טוען כי הוכח שהמעבר לחנות קטנה יותר בעלת הוצאות תפעול נמוכות יותר היה צעד הכרחי, ולטענתו לדיעה זה היו שותפים גם אנשי הנתבעת, דוגמת מנהלת האזור והגב' ילנה וקסלר, מנהלת החשבונות (להלן: "מנהלת החשבונות"), אשר בפניה ערך כל חודש את ההתחשבנות והתלונן על הרווח הזעום שנותר בידיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ