ברימט נ' בוזגלו

עניינו של פסק דין זה הוא השאלה האם שימוש בגג משותף, שהגישה אליו מדירת הנתבעים בלבד, הכולל בניית פרגולה, מטבח חצר, ברזים, והצבת חפצים על הגג המשותף, מהווה שימוש ייחודי של הנתבעים בגג משותף שניתן להפסיקו בכל עת.

1. הצדדים הם בעלי דירות בבית המשותף ברחוב אליהו מרידור 33 בירושלים הידוע כגוש 30599 חלקה 32 (להלן – הבית המשותף). בבית המשותף 4 דירות, 2 דירות גן, ומעליהן 2 דירות נוספות. לכל אחת מהדירות כניסה נפרדת. דירות הצדדים להליך זה הן בצד הימני של הבית המשותף. דירת הנתבעים נמצאת מעל דירת התובעת. לבית המשותף תקנון מוסכם, המתייחס בין היתר לכך שלדירות בקומת הקרקע קיימת חצר צמודה, ולדירות העליונות קיימות 3 מרפסות לא מקורות בשטח של 31.60 מ"ר.

    

2. לטענת התובעת, בתמצית, כשלוש שנים לפני הגשת התביעה החלו הנתבעים לבצע עבודות על גג הבית המשותף והציבו מתקנים באופן לא חוקי על הגג תוך סיכון ממשי של התובעת ושל בעלה ז"ל. המתקנים הוצבו לשימושם הייחודי של הנתבעים, וכוללים ג'קוזי, מעקות וגדרות, ציוד בישול, ציוד אלקטרוני, רמקולים וכיוצ"ב.

    

   האמור הוצב ללא פיקוח ותוך שהבניה מסכנת את חיי התובעת, כך למשל, חלק מגדר שנבנתה על הגג נפלה בזמן שבעלה המנו של התובעת ישב החצר, בסמוך אליו באופן שעלול היה לגרום לפציעה קשה.

   נוסף על כך חלק מהמזגנים שהותקנו על הגג או בדירת הנתבעים מטפטפים אל שטח הגינה של התובעת.

    

   במסגרת עבודות הבניה הזיזו הנתבעים קולטים אנטנות וציוד שהיו על הגג המשותף ללא תיאום.

    

   בתקרת הקומה השנייה של דירת התובעת הופיעו כתמי רטיבות ממתקני הנתבעים.

    

   הנתבעים מארחים על הגג עשרות אנשים לעיתים קרובות וגורמים רעש ומטרד מרובים, המונעים מהתובעת להתנהל באופן סביר בביתה.