החלטה
עניינו של הסכסוך נשוא החלטתי הינו טענת התובעת לפיה העתיקו הנתבעים דגמי סנדלים שעיצבה התובעת הידועים בשם: "דגמי שעם". המחלוקת מתמקדת לגבי שניים מהדגמים שסומנו על ידי התובעת במספרים 516 ו 517 (להלן: "הדגמים").
התובעת (להלן: "בריזה") הינה חברה פרטית שהתאגדה בשנת 2004, העוסקת בפיתוח עיצוב ושיווק דגמי נעלי נשים תחת הסימן "פאולה" (PAOLA) ומשקיעה מאז הקמתה משאבים ומאמצים בביסוס המוניטין של עסקה. את מוצריה מוכרת בריזה באמצעות כ -80 חנויות ברחבי הארץ. לטענת בריזה, הקו המנחה בעיצוב דגמי הנעליים הוא שילוב של נוחות, ועיצוב צעיר ומעודכן תוך הקפדה על שימוש בחומרים איכותיים ונעימים למגע. לטענת בריזה, יש בדגמים חדשנות עיצובית ויצירתיות בשילוב של סוליה עשויה שעם יחד עם ניטים השזורים על הגפה ומחברים אותה אל סולית השעם. הדגמים זכו להצלחה וביקושים ובאופן שמהווים יחד כ 45 אחוז ממכירות והכנסות בריזה בעת הרלבנטית.
לטענת התובעת, הנתבעים או מי מהם שיווקו חיקויים של הדגמים באופן המהווה הטעיה של הלקוחות, תוך שימוש בשם "פאולה" וגרימת נזקים בלתי הפיכים לבריזה.
לעמדת הנתבעים, הם משווקים נעליים באיכות טובה ואלה העשויות מחומרים איכותיים תוך שמכחישים טענות בריזה, כאשר לדידם בריזה עוסקת בפעילות מפרה של דגמים שתוכננו עוצו ושווקו על ידי אחרים המוכרים ונפוצים בשוק ההנעלה ואשר בריזה לא תרמה כל חידוש מבחינת הביטוי העיצובי שלהם. עוד טוענים הנתבעים שבריזה לא הצביעה על זכות כלשהי במי מהדגמים נשוא התביעה, לא כל שכן, לא הביאה ראיות בקשר עם פיתוח הדגמים, היקף ההשקעה או המוניטין הנטען.
כל אחד הצדדים הגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה מטעמו, וזאת בנוסף לתצהירי העדות הראשית. מטעם בריזה הוגשה חוות דעתה של הגב' נירה בן דוד – פלד, לפיה ניתן למצוא בדגמים חדשנות עיצובית וייחודיות תוך שימוש בחומרים איכותיים ובאופן המשלב באופן מוצלח בין נוחות ומראה אופנתי. המומחית השוותה בין הדגמים לבין הסנדלים המשווקים ע"י הנתבעים ומסקנתה היא שהמכלול העיצובי הועתק בשלמותו והעתקת הדגמים לא נבעה מצורך פונקציונאלי. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעתה של הגב' פולינה לוקיינוב לפיה בדגמים אין כל ייחודיות או חדשנות והם הועתקו מרשת נעליים מובילה. המומחית מוסיפה כי קיימות דוגמאות רבות של נעליים המשלבות את האלמנטים שבגינם נתבעת ייחודיות כמו גם שימוש ויישום של שיטה נפוצה שבעבר עשתה בה שימוש באופן אישי וממילא אין המדובר בנעלי נוחות כהגדרתם המקצועית.
נוכח הפערים המשמעותיים בין חוות הדעת של המומחים שהוגשו מטעם הצדדים, ביקשתי את עמדת הצדדים באשר למינוי מומחה מטעם בית המשפט. הצדדים בהודעה משותפת לקונית שהוגשה על ידם הודיעו כי אינם סבורים שיש צורך במינוי מומחה כאמור.
תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת: בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט), מסמיכה את בית המשפט למנות מומחה לנושא שבמחלוקת בין הצדדים, גם בהעדר הסכמה, ולאחר שניתנה לצדדים אפשרות למסור את עמדתם בעניין.
ההלכה הפסוקה עמדה על החשיבות שבמינוי של מומחה שאינו קרוב אצל מי מהצדדים, ככלי המאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת בנושאים המחייבים מומחיות, ומבלי שיהיה בדבר כדי לפגוע במומחים האחרים. למותר לציין כי המומחה אינו מחליף את שיקול דעת בית המשפט, אך בתחומים מקצועיים הטעונים בקיאות, כגון זה שלפניי, אין זאת אלא שמדובר בכלי עזר הכרחי. בהקשר זה אפנה לע"א 9418/04 צוות ברקוביץ – מאגרי בניה בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, רע"א 8677/07 שירותי בריאות כללית נ' פארי
לאחר בחינת כתבי הטענות, התצהירים, חוות דעת המומחים ויישום ההלכה הפסוקה על המקרה שלפניי, הגעתי למסקנה לפיה יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, ואבהיר.
חלק מרכזי במחלוקת שבין הצדדים הוא עניין שבמקצועיות, קרי חדשנות הדגמים וכמפורט לעיל. עסקינן בבחינה של אלמנטים עיצוביים ואחרים שבדגמים כמו גם באשר לייחודיות השיטה שבה נעשה שימוש לצורך ייצור הדגמים. אלה הם עניינים שבמומחיות וכעולה גם מחוות דעת המומחים ונכון יהיה איפוא למנות מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בנושאים מקצועיים אלה.
לא התעלמתי מעמדת הצדדים לפיה אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך שעה שהצדדים חלוקים ביניהם על נושאים שונים שקשורים בעניניים מקצועיים טהורים הדרושים למומחיות, בכלל זה, החדשנות והייחודיות העיצובית שבדגמים תוך בחינה האם הדגמים באים בגדרה של ההגדרה המקצועית לנעלי נוחות, השימוש בחומרים מהם עשויים הדגמים והשילוב ביניהם, ייחודיות השיטה שבה יוצרו הנעליים, טיב החומרים בהם נעשה שימוש לצורך הדגמים וכדומה, נכון יהיה למנות מומחה מטעם בית המשפט.
מסקנתי מקבלת משנה תוקף לנוכח הקוטביות בין חוות הדעת של המומחים בכל אחת מנקודות המחלוקת אשר הזכרתי לעיל. במינוי מומחה מטעם בית המשפט יהיה גם כדי לקדם את ההליך, לחסוך בעלויות ניכרות ויהיה בכך כדי להוות כלי עזר משמעותי שיסייע בידי בית המשפט לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים.
מטעמי יעילות, ימציאו ב"כ הצדדים, תוך עשרה ימים ולא יאוחר מיום 6.5.10, שמות של שלושה מומחים בתחום, אשר מתוכם יבחר בית המשפט את המומחה מטעמו. לא יעשו כן הצדדים ותוך המועד האמור, ימנה בית המשפט מומחה שלא מי שהצדדים יציעו. בשלב זה יישאו הצדדים בשווה ביניהם בעלויות שכר טרחת המומחה והחיוב הסופי ייקבע בפסק הדין.
המזכירות תשגר את ההחלטה בפקס לב"כ הצדדים ובמקביל תשלח אותה בדואר.
תזכורת מזכירות ליום 10.5.10.
ניתנה היום, י' אייר תש"ע, 24 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.