ברזל נחף אסמאעיל עבד בע"מ נ' מטר

פסק - דין

בפניי שתי תביעות של התובעת: האחת תביעה כספית נגד הנתבעים לעיל, על סך 123,496 ₪ בסדר דין מקוצר (ת.א. 4535/07). השנייה, תביעה שטרית נגד מטר, בגין שני שיקים בסכום כולל של 83,000 ₪, אשר הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ובזיקה אליהם ניתנה רשות להתגונן (ת.א. 2391/07). יובהר, כי התביעה הכספית מתייחסת להתקשרות העסקית מיום 7.11.99 ועד 19.6.00, ואילו התביעה השטרית מתייחסת לתקופה מיום 7.9.99 ועד 31.10.99. מטעמי נוחות ונוכח זהות בעלי הדין הוסכם על איחוד הדיון.

התביעה הכספית הינה על סך 123,496 ₪, והוגשה בסדר דין מקוצר. צוין כי מטר הינו קבלן לעבודות בניין. בסאר היה מנהל העבודה של מטר וכן מורשה החתימה שלו.

לטענת התובעת, בין תאריך 7/9/99 לבין תאריך 19/6/00 רכש מטר מאת התובעת ברזל לבנייה בכמות של 101,382 טון, וזאת בסך 206,496 ₪. תקופה זו של ההתקשרות העסקית מתייחסת לשתי התביעות שבפנינו (הכספית והשטרית).

לעניין התביעה השטרית: צוין כי מתאריך 7/9/99 ועד תאריך 31/10/99 רכש מטר כמויות שונות של ברזל עבור פרויקט מעון יום בכבול, וזאת בסך של 83,000 ₪, כאשר סכום החוב עבור כמויות הברזל הנ"ל שולמו באמצעות שני שיקים דחויים; שיק אחד לתאריך 10/2/00, שיק שני לתאריך 10/3/00 (בכתב התביעה קיימת טעות סופר שכן נכתב לגבי שני השקים תאריך פירעון- 10/2/00). שני השקים הנ"ל חזרו. שיקים אלו הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מטר הגיש בקשת רשות להתגונן, אשר התקבלה. נפתח ת.א. 3291/07 אשר אוחד עם תביעה זו.

לעניין התביעה הכספית טוענת התובעת, כי מתאריך 7/11/99 ועד תאריך 31/5/00 רכש מטר מהתובעת כמויות שונות של ברזל עבור פרויקט מעון יום כבול, עבור הכמויות הנ"ל נותרו הנתבעים חייבים סך של 82,195 ₪. כן נטען כי מתאריך 30/4/00 ועד תאריך 19/6/00 רכש מטר מהתובעת כמויות שונות של ברזל עבור פרויקט לבניית ספריה בכרמיאל, עבור כמויות אלו נותרו הנתבעים חייבים סך של 41,301 ₪. שני סכומים אלה יחדיו מגיעים לסך 123,496 ₪ וזהו סכום התביעה הכספית.

מטר טען בתצהיר בקשתו להתגונן (תצהירו מיום 24/3/07) לעניין התביעה השטרית כדלקמן: המדובר בשקים אשר ניתנו בגין סחורה שנרכשה בתאריך 7/9/99 ועד 31/10/99, תאריך פירעון השקים 10/2/00 ו- 10/3/00, דהיינו- לפני יותר מ-7 שנים. כן נטען כי מאחר והתביעה הוגשה בחלוף זמן רב, עובדה זו הקשתה עליו למצוא המסמכים הרלוונטיים להגנתו. כן נטען כי בשנת 2000 ישבו מנהל התובעת והוא, וסיכמו כי נותר למטר לשלם לתובעת סך של 45,000 ₪, וכי סכום זה שולם בשלושה תשלומים. לטענת מטר, על פי החישובים שערכו הצדדים, הוא רכש ברזל בעלות של 155,830 ₪, אך שילם 68,000 ₪ מקדמה ומתן שרות לתובעת באמצעות משאית עם נהג, בעלות של 42,000 ₪, ועל כן היתרה הינה בסך של 45,000 ₪.

בתצהיר עדותו הראשית מיום 18/8/09 טוען מטר כי 68,000 ₪ אשר שולמו לתובעת, היו על חשבון ברזל לבנייה עצמית, קנייה אשר לא מומשה ואשר תשלום זה נשאר לזכותו. בשנת 1998 רכש ברזל מאת התובעת ושילם סך של 47,801 ₪, ועל כן נשאר ביתרת 68,292 ₪. כמו כן בשנים 1999-2000 ביצע מטר עבודות לטובת התובעת. בחודש 11/99 העביר מטר לתובעת שני שקים בסך כולל של 83,000 ₪, לאחר שמנהל התובעת הסכים כי לא יפקיד השקים טרם בדיקת זכאותו של מטר אצל התובעת.

כן טען הנתבע כי לאחר שהגיע להסכם עם מנהל התובעת כי חובו כלפי התובעת הינו על סך של 45,000 ₪, שילם יתרה זו בשלושה תשלומים: האחד, על סך 10,000 ₪ ביום 30/3/02; השני, על סך 15,000 ₪ ביום 30/6/02; השלישי, על סך 20,000 ₪ ביום 31/10/02;

כן נטען כי חלה התיישנות לגבי רוב התביעה, שכן כמויות הברזל נרכשו בין תאריך 7/11/99 לתאריך 31/5/00 (בתצהיר קיימת טעות סופר שכן נכתב 31/5/99).

הצדדים לא מצאו דרכם בפשרה חרף נסיונות שנעשו והתיק נקבע לשמיעת ראיות. מטעם התובעת העיד מנהלה, עבדל רחים איסמעיל. מטעם הנתבעים העידו הם בעצמם. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב והתיק נקבע למתן פסק דין.

טענת ההתיישנות:

אבחן טענת ההתיישנות לעניין שתי העילות השונות, דהיינו: העילה הכספית והעילה השטרית.

באשר לשקים אשר הוגשו לביצוע, הרי שמועד הפירעון שלהם הינו לתאריך 10/2/00 ולתאריך 10/3/00. הבקשה לביצוע שטר הוגשה בתאריך 5/2/05, דהיינו- טרם עברו 7 שנים מיום תאריך פירעון השקים (על פי סעיף 96(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] ניתן להגיש את השקים לביצוע עד 7 שנים מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד). אם כך, תביעת התובעת על פי השקים טרם התיישנה שכן הגשת הבקשה לביצוע שטר הפסיקה את מרוץ ההתיישנות לעניין השקים.

לעניין התביעה הכספית:

על פי כתב התביעה המדובר באי תשלום סחורה (ברזל) אשר סופק למטר בתאריכים 7/11/99 ועד 19/6/00. תביעה כספית זו הוגשה לבית המשפט ביום 31/10/07. לכאורה נראה כי התביעה התיישנה. יחד עם זאת, מאחר והוגשה תביעה קודמת וזהה בתאריך 5/2/07 (ת.א. 1471/07 אשר נמחקה) הרי שיש לבחון הנתונים בהתחשב בתביעה הקודמת, כאשר הזמן שבו הייתה תלויה ועומדת בבית המשפט אינו נמנה לצרכי חישוב ההתיישנות.

במועד הגשת התביעה הקודמת (בתאריך 5/2/07), הרי שחלק מעילת התביעה התיישן. ת.א. 1471/07 נמחק ביום 16/8/07, ואם כך הרי שעל פי חוק ההתיישנות המועד בו התנהלה תביעה בבית המשפט לא תמנה לעניין מרוץ ההתיישנות. אשר על כן יש "להמשיך" את מרוץ ההתיישנות מתאריך 16/8/07 ועד לתאריך 31/10/07, המועד בו הוגשה תביעה נוכחית זו. דהיינו, לעניין מרוץ ההתיישנות נוספו כחודשיים וחצי נוספים, אותם יש למנות לעניין התאריכים הרלוונטיים לכתב התביעה. קרי, התביעה הכספית רלוונטית לתאריכים 20/4/00- 19/6/00 בלבד. משמע, המחלוקת לעניין סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים בתאריכים הקודמים לתאריך 20/4/00- התיישנה.

התביעה הכספית- תאריכים רלוונטיים- 20/4/00 ועד 19/6/00:

לכתב התביעה צורפו חשבוניות מס. אתייחס להלן רק למועדים הרלוונטיים בכפוף לנטען בסעיף 5 לפסק הדין (לעניין ההתיישנות).

חשבונית מס 982987 על שם מטר עומר תאריך 20/4/00 על סך 102 ₪ (נספח ת/97 לכתב התביעה).