אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברזלי נ' כהן

ברזלי נ' כהן

תאריך פרסום : 11/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
5901-10-12
30/06/2013
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
בעז שאול ברזלי
הנתבע:
אהוד כהן

החלטה

ךפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) כי בית המשפט יורה לנתבע ( להלן: "המשיב" ) להעביר לידי המבקש שורה של מסמכים כמפורט בבקשה. לטענתו, סוחרו לו צ'קים של אדם בשם רון אסט (להלן: "אסט" )בהסכמתו וידיעתו של המשיב. כמו כן, סיחר המשיב, בעצמו , צ'ק של אסט , כך שתמוהה היתממות המשיב בעניין.

עוד טוען המבקש, כי המשיב קיבל מאסט תמורה בדרך של קבלת צ'קים נגדיים ובאמצעות עבודות בניה. המסמכים הנדרשים נחוצים לצורך הוכחת תמורה שקיבל המשיב כתמורה .

המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה, כיוון שהמבקש לא הפנה אליו כל בקשה לקבלת המסמכים המבוקשים, בטרם פנה לבית המשפט, וזאת בנגוד לתקנות סדר הדין האזרחי.

לגופן שלהטענות, טוען המשיב, כי טענות המבקש לעניין סיחור הצ'קים לאסט, הנן שקר גס. באשר לטענות האחרות נטען, כי מדובר בגיבובי מילים שנועדו להשחיר את המשיב בפני בית המשפט ולהכפיש את שמו.

לטענת המשיב, המבקש לא הוכיח את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לתביעה וכן את הטעם להעדפת האינטרסים של המבקש על אינטרסים מוגנים של צד שלישי להליך.

לשיטת המשיב, אין רלוונטיות בין "חברות ועסקים מחוץ לארץ" לבין המסמכים הנדרשים בבקשה. כמו כן נטען כי אין קשר בין הסכמי הלוואות או עסקאות שנעשו בין המשיב לאסט, לאחר מועד סיחור הצ'קים.

המשיב טוען לקיומם של ערכים נוספים שעל בית משפט לתת להם משקל בעת מתן החלטתו.

המבקש, בתשובתו , טוען כי מדובר במסמכים הכרחיים לגילוי האמת ולהוכחת קבלת תמורה ע"י המשיב. לשיטת המבקש,בין המשיב ואסט התנהלה מערכת יחסים ענפה במסגרתה הועברו כספים לאסט, מעבר למה שנטען בתצהיר המשיב, וקיבל תמורה ישירה מאסט ותמורה עקיפה ע"י סיחור הצקים של אסט .

דיון:

תקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות כדלקמן:

112. "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

[124]113.בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה מתי יצא ממנה ומה היה עליו."

מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).

הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. עם זאת, זכות העיון במסמכים אינה בלתי מוגבלת ובצידה עומדות, למשל, טענות בדבר חיסיון שהוכרו בדין ובפסיקה (ראו: גורן, בעמ' 198).

ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:

"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...

אכן, מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עקרון הגילוי משרת מטרה זו.

גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן חירויות יסוד עלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. האינטרס הציבורי בביטחון ובשלום הציבור עלול להיפגע על-ידי גילוי האמת. אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם ... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..."

אומנם סמכותו של בית המשפט למתן צו לגילוי מסמכים הנה סמכות רחבה מאוד החולשת על כל עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים. עם זאת על בית המשפט להשתמש בסמכות זו בזהירות ואף נקבעו סייגים שעלולים לצמצם את היקפו של עקרון הגילוי וביניהם הכבדה יתרה על בעלי הדין. (ראו בעניין זה: ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט פ"ד ג (1) 159; גורן, עמ' 200).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ