ברזלי נ' כהן

החלטה

ךפני בקשת התובע ( להלן: "המבקש" ) כי בית המשפט יורה לנתבע ( להלן: "המשיב" ) להעביר לידי המבקש שורה של מסמכים כמפורט בבקשה. לטענתו, סוחרו לו צ'קים של אדם בשם רון אסט (להלן: "אסט" )בהסכמתו וידיעתו של המשיב. כמו כן, סיחר המשיב, בעצמו , צ'ק של אסט , כך שתמוהה היתממות המשיב בעניין.

עוד טוען המבקש, כי המשיב קיבל מאסט תמורה בדרך של קבלת צ'קים נגדיים ובאמצעות עבודות בניה. המסמכים הנדרשים נחוצים לצורך הוכחת תמורה שקיבל המשיב כתמורה .

המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה, כיוון שהמבקש לא הפנה אליו כל בקשה לקבלת המסמכים המבוקשים, בטרם פנה לבית המשפט, וזאת בנגוד לתקנות סדר הדין האזרחי.

לגופן שלהטענות, טוען המשיב, כי טענות המבקש לעניין סיחור הצ'קים לאסט, הנן שקר גס. באשר לטענות האחרות נטען, כי מדובר בגיבובי מילים שנועדו להשחיר את המשיב בפני בית המשפט ולהכפיש את שמו.

לטענת המשיב, המבקש לא הוכיח את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לתביעה וכן את הטעם להעדפת האינטרסים של המבקש על אינטרסים מוגנים של צד שלישי להליך.

לשיטת המשיב, אין רלוונטיות בין "חברות ועסקים מחוץ לארץ" לבין המסמכים הנדרשים בבקשה. כמו כן נטען כי אין קשר בין הסכמי הלוואות או עסקאות שנעשו בין המשיב לאסט, לאחר מועד סיחור הצ'קים.

המשיב טוען לקיומם של ערכים נוספים שעל בית משפט לתת להם משקל בעת מתן החלטתו.

המבקש, בתשובתו , טוען כי מדובר במסמכים הכרחיים לגילוי האמת ולהוכחת קבלת תמורה ע"י המשיב. לשיטת המבקש,בין המשיב ואסט התנהלה מערכת יחסים ענפה במסגרתה הועברו כספים לאסט, מעבר למה שנטען בתצהיר המשיב, וקיבל תמורה ישירה מאסט ותמורה עקיפה ע"י סיחור הצקים של אסט .

דיון:

תקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות כדלקמן:

112. "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

[124]113.בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו."

מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).

הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. עם זאת, זכות העיון במסמכים אינה בלתי מוגבלת ובצידה עומדות, למשל, טענות בדבר חיסיון שהוכרו בדין ובפסיקה (ראו: גורן, בעמ' 198).

ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:

"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...

אכן, מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עקרון הגילוי משרת מטרה זו.

גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן חירויות יסוד עלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. האינטרס הציבורי בביטחון ובשלום הציבור עלול להיפגע על-ידי גילוי האמת. אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם ... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..."

אומנם סמכותו של בית המשפט למתן צו לגילוי מסמכים הנה סמכות רחבה מאוד החולשת על כל עניין השנוי במחלוקת בין הצדדים. עם זאת על בית המשפט להשתמש בסמכות זו בזהירות ואף נקבעו סייגים שעלולים לצמצם את היקפו של עקרון הגילוי וביניהם הכבדה יתרה על בעלי הדין. (ראו בעניין זה: ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט פ"ד ג (1) 159; גורן, עמ' 200).