ברזלי נ' כהן

החלטה

לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש" ) כי בית המשפט יורה לתובע ( להלן: "המשיב" ) לגלות ולהעביר לעיון המבקש את המסמכים המפורטים בריישא לבקשה. לטענת המבקש, פנה מס' פעמים למשיב , בבקשה לקבלת המסמכים המפורטים, אולם בקשתו זו לא נענתה, באופן מלא כהגדרתו.

לטענתו לא הומצאו לו , חשבוניות המס שהוציא המשיב, מחשבונית 2478 עד מס' 2490 וכן לא הומצאו אסמכתאות על העברות כספיות שנתבצעו מטעם המשיב למר רון אסט או מי מטעמו וכן תדפיס הבנק לתקופה שבין 1.2.12 עד 22.2.12 ומ- 12.3.12 עד 31.5.12.

לטענת המבקש , המסמכים נחוצים , כדי להוכיח אם המשיב נתן לרון אסט כספים, איזה סכום ובאילו מועדים.

עוד טוען המבקש כי , כך גם ניתן יהיה להיווכח אם המשיב קיבל תמורה עבור הכספים וכן האם מדובר בצ'קים שנמסרו בתמורה לצ'קים של המבקש?

המשיב עותר לדחיית הבקשה. לעניין תדפיס הבנק המבוקש לתקופות המפורטות בסעיף 2 לבקשה, טוען המשיב ,כי למבקש הועברו תדפיסי הבנק לתקופה הרלוונטית לתביעה. לטענתו, מדובר בענייניו הפרטיים ו/או המסחריים שאינם נוגעים כלל לתביעה או למבקש ולכן הנו מבקש לשמור על פרטיותו.

המשיב מפנה לתצהירו מיום 14.3.13, שם הנו מצהיר, כי לא התקבלה תמורה מהנתבע או ממר רון אסט שרלוונטיות לתובענה ולחוב של הנתבע שידע, לשיטת המשיב, את עניין סיחור הצ'קים .

עוד נטען ע"י המשיב, כי יתרת המסמכים שלא הומצאה למבקש איננה רלוונטית לתקופה הרלוונטית לתביעה וכן לעובדה כי עקרון הגילוי כפוף לאינטרסים אחרים כמו הזכות לפרטיות וזכויות צדדים שלישיים.

המבקש בתשובתו, טוען כי התקופה הרלוונטית מסתיימת בחודש מאי שכן בידי המשיב צ'ק של המבקש שמועד פרעונו 20.5.12 ולא כטענת המשיב , בסוף , חודש מרץ. עוד לטענת המבקש, מדובר במסמכים שגילויים נחוץ, כדי לבדוק אם המשיב נתן לרון אסט, כספים, באיזה סכום ומתי. בנוסף, במסמכים המבוקשים, יש כדי לאשש קבלת תמורה בעד הכספים, אם נתנו.

המבקש, טוען כי, משבחר המשיב בהליך המשפטי הנו מחוייב לפעול על פי דין, בתום לב ובשקיפות.

דיון:

תקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות כדלקמן:

112. "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

[124]113.בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו."

מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב, בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).

הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. עם זאת, זכות העיון במסמכים אינה בלתי מוגבלת ובצידה עומדות, למשל, טענות בדבר חיסיון שהוכרו בדין ובפסיקה (ראו: גורן, בעמ' 198).

ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:

"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...

אכן, מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. עקרון הגילוי משרת מטרה זו.

גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן. כבוד האדם, חירותו, פרטיותו וכיוצא בהן חירויות יסוד עלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. האינטרס הציבורי בביטחון ובשלום הציבור עלול להיפגע על-ידי גילוי האמת. אין לומר כלל כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם ... יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים..."