ברזילי נ' אריאל ואח'

החלטה

זוהי החלטה בבקשת התובע (להלן: "המבקש") לקבוע כי עילת התביעה כוללת אחריות אישית של המשיבים ולחילופין לתיקון כתב התביעה, ובבקשת המבקש לפיצול סעדים.

הבקשה בדבר עילת התביעה ולחילופין תיקון כתב התביעה

עניינה של הבקשה, הינו כי בית המשפט יקבע שעילת התביעה על פי כתב התביעה כוללת גם אחריות אישית של המשיבים להחזר ההלוואה שניתנה לחברה.

המשיבים בתגובתם טוענים, בין היתר, כי לא קיים סעד במסגרתו מצהיר בית המשפט מהו הסעד הכלול בכתב התביעה, וכי זוהי הכרעה אשר ניתנת במסגרת פסק הדין.

בעניין זה טוען המבקש בתשובתו כי בקדם המשפט ניתן לערוך רשימת פלוגתות ולברר את השאלות השנויות במחלוקת, ומטעמים מיוחדים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין, ניתן לדון לאחר קדם המשפט בבקשות אשר ניתן היה להביא בקדם המשפט.

הצדק עם המשיבים, ואין המקום בשלב זה לבית המשפט לקבוע את עילת התביעה.

דיון ההוכחות כבר החל, נשמעו עדי התביעה, ואין ממש בטענת המבקש לפיה ייגרם עיוות דין אם בית המשפט לא יקבע את הפלוגתות בשלב זה של המשפט, אלא להפך. אין זה מן הראוי כי לאחר שנשמעה פרשת התביעה ייקבע בית המשפט את השאלות השנויות במחלוקת, ושאלה זו תוכרע במסגרת פסק הדין לאחר שיובאו מלוא הראיות ובעלי הדין יסכמו טענותיהם.

הסעד החלופי בבקשה הוא תיקון כתב התביעה, על ידי הוספת פסקה שעניינה האחריות האישית של המשיבים להחזר ההלוואה.

אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות.

ברע"א 5215/12 רונדופלסט נ' אלכס בירמן (פורסם בנבו, 5.10.12), נקבעו הקריטריונים לבחינת בקשה לתיקון כתב טענות:

"ברוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי בה נקבע, בין היתר, כי בבואו לבחון בקשה לתיקון כתב טענות, ישקול בית המשפט אם התיקון יאפשר לו להכריע "בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". בנוסף על בית המשפט לבחון את השלב שבו הוגשה הבקשה; האם הבקשה נגועה בשיהוי או הוגשה בחוסר תום-לב; וכן האם יש בתיקון כדי לקפח זכותו של הצד שכנגד".

המבקש עצמו מבקש את תיקון התביעה כסעד חלופי בבקשה, מאחר שלשיטתו ממילא כולל כתב התביעה המקורי את עילת האחריות האישית של המשיבים. לטענתו, הבקשה הוגשה למען הזהירות בלבד, עקב התבטאות ב"כ המשיבים כי טענה זו מהווה הרחבת חזית.

מסיבה זו, טוען המבקש, אף אין הגשת הבקשה לוקה בשיהוי, שכן היא הוגשה מיד לאחר התבטאות ב"כ המשיבים ובעקבותיה.

כפי שנאמר לעיל, השאלה האם כתב התביעה המקורי כולל את עילת האחריות האישית אם לאו, היא שאלה שבמחלוקת בין הצדדים ותוכרע במסגרת פסק הדין.

אף אם נקבל את טענת המבקש לפיה הבקשה אינה לוקה בשיהוי - הרי שאין מחלוקת כי השלב בו הוגשה הוא שלב מאוחר של ההליך, לאחר שהחל דיון ההוכחות ונשמעו ראיות התביעה.

מאחר שלשיטת המשיבים אין כתב התביעה כולל את עילת האחריות האישית, הרי שהיעתרות לבקשה תחייב את המשיבים, תחת טענה פשוטה של הרחבת חזית, בתיקון כתב ההגנה ותצהירי העדות הראשית מטעמם, ולמעשה תגרום לפתיחת התביעה מחדש.

אמנם, תקנות סדר הדין האזרחי, השתמ"ד-1984 מסמיכות את בית המשפט להיעתר לבקשה בכל עת - אולם אחד החריגים לכך הוא מקרה שבו הבקשה לתיקון הוגשה בשלב מאוחר של ההליך.

על פי ההלכה שנפסקה ברע"א 4689/98 יוספזון נ' עיריית קריית גת, פ"ד נב(5) 769, בעמ' 771 (להלן: "פרשת יוספזון") על ידי השופט מצא, "המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל-דין לתקן את כתב-טענותיו, על-פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם-המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנגדיים של בעלי-הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור".

התביעה הוגשה בשנת 2008 וההליכים בה התעכבו מסיבות שונות. בשנת 2009 ניתנה החלטת כבוד השופט כספי המורה על מחיקת התביעה כנגד המשיבים, אולם ביום 16.2.12 ניתנה החלטתי המורה על ביטול מחיקת התביעה כנגד המשיבים ומחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר", ולמעשה החל ממועד זה התקדם ניהול ההליך עד לקיומו של מועד ההוכחות האחרון.