תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
21055-11-09
07/12/2010
|
בפני השופט:
רמי חיימוביץ
|
- נגד - |
התובע:
מיכאל ברוק
|
הנתבע:
1. אחים אמגד בע"מ חברה להובלות 2. ביטוח חקלאי בע"מ
|
פסק-דין |
ב"כ התובע: עו"ד חרל"פ
ב"כ הנתבעים: עו"ד רצון אגסי
פסק דין
תאונת דרכים שארעה ב-13/7/09 בין רכב פרטי השייך לתובע לבין משאית השייכת לנתבעת 1. התאונה ארעה לפני צומת T. התובע העיד כי עמד בפקק בנתיב הימני, כ-100 מטרים לפני הצומת, כשהמשאית שנסעה בנתיב השמאלי פגעה לפתע ברכבו. נהג המשאית העיד שהתאונה ארעה מטרים ספורים לפני הצומת, ושהתובע, שנסע בנתיב הימני, נדחק לנתיבה של המשאית וגרם לתאונה.
נוכח הראיות שבתיק אני מעדיף את גרסת הנתבעים. גרסת התובע לפיה המשאית שנסעה ישר סטתה לפתע מנתיבה ופגעה בו לא הוכחה ואינה סבירה. יתרה מכך, התובע עצמו העיד שהתכוון לפנות שמאלה בצומת למרות שהיה בנתיב הימני, ומכאן שסביר הרבה יותר שהוא זה שסטה לנתיבה של המשאית. חיזוק למסקנתי זו מצאתי בצילומי הצומת שמעידים כי בצומת קיים אי-תנועה שאינו מאפשר פניה שמאלה מן הנתיב הימני וסביר שהתובע – שהעיד שלא ידע שלא ניתן לפנות שמאלה מנתיב זה – הבחין באי-התנועה רק כשהתקרב לצומת וביקש לשנות נתיב. בנסיבות אלו גרסת נהג המשאית שהתאונה ארעה מטרים ספורים מן הצומת סבירה בהרבה מגרסת התובע שהתאונה ארעה כ-100 מטרים לפניה. עוד אציין כי מהתמונות ומעדות נהג המשאית עולה שעומס התנועה העיקרי בצומת הוא דווקא בפניה שמאלה (לכביש 40) ולא בפניה ימינה (לאזור התעשייה), ויתכן מאוד שהתובע ניסה לעקוף את העומס במסלול הימני. נתתי דעתי לעובדה שנהג המשאית העיד שהיה בנסיעה איטית בזמן התאונה, אך לא מצאתי שעובדה זו מטילה עליו אחריות כלשהי, שכן מסקנתי היא שהתובע הוא שנכנס למסלול נסיעתה של המשאית מימין, ויתכן מאוד שבכלל היה בשטח המת של הנהג. מכל מקום, נהג המשאית העיד שלא הבחין בתובע לפני התאונה.
נוכח כל אלה שוכנעתי כי גרסת הנתבעים עדיפה על גרסת התובע ואני דוחה את התביעה. התובע יישא בשכר טרחת הנתבעים בסך 873 ₪ ובשכר העד מטעמם בסך 350 ₪.
ניתן היום, ל' כסלו תשע"א, 07 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת