ברונשטין נ' מוחסן

החלטה

העניין שבפני, בקשת התובע לדחיית הבקשה לביטול פסק דין אשר הוגשה על ידי הנתבע.

התובענה בהליך זה הוגשה ביום 31.1.2013. לאחר שכתב התביעה נמסר (על פי אישור מבצע המסירה) ניתן ביום 21.5.2012 פסק דין בהיעדר הגנה.

ביום 23.7.2012 הוגשה על ידי הנתבע בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה, וביום 5.6.2013 נתקיים בפני דיון בבקשה לביטול פסק דין (לאחר מספר דחיות אשר נכפו בשל מצבו הרפואי של הנתבע).

בסיומו של הדיון הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב בשאלת ביטול פסק הדין, תחילה הנתבע (בתוך 20 ימים מאותו מועד) ולאחר מכן התובע.

התקופה אשר נקצבה חלפה, וסיכומי טענות הנתבע טרם הוגשו, ובהתאם עותר התובע לדחיית הבקשה לביטול פסק דין, שכן אי הגשת סיכומי הטענות (וייאמר שחלפו כשבועיים מתום המועד להגשת סיכומי הטענות, בטרם הוגשה בקשת התובע) מהווה זניחתה של הבקשה לביטול פסק דין.

על פי בר"ע י-ם 651/05 עפרה נלה מיזם נ' שמואל ליבאי (מצוי במאגר "נבו"),

"מצב הדברים שתואר, הצדיק קבלת החלטה בדבר עשיית שימוש בסנקציה הקבועה בתקנות 160(ד) ו- 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). אזכיר, כי תקנה 160(ד) לתקנות מורה, כי דינו של בעל דין אשר לא הגיש סיכומיו במועד שנקבע יהא כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון. תקנה 157(3) לתקנות קובעת, כי כאשר התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב, 'רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה;...'. עוד יש להזכיר בהקשר זה את הוראות תקנה 156 לתקנות הדנה במחיקת תובענה מחמת חוסר מעש. תקנת משנה (א) מורה לבית המשפט או לרשם 'ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה בדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה'. אם לא ניתן טעם (תקנת משנה (ב)), או שהטעם שניתן אינו מניח את הדעת (תקנת משנה (4)), רשאי בית המשפט למחוק את התובענה.

עיון בשני ההסדרים שהובאו לעיל מעלה, כי עובר לעשיית שימוש בהחלטה בדבר מחיקה או דחייה של תובענה בטרם הגיע ההליך למיצויו, בעטיו של מחדל שבסדרי הדין, מן הראוי להביא לידיעתו של בעל הדין העלול להיפגע כי מבקשים לנקוט נגדו בסנקציה של מחיקה או דחייה. כאשר המדובר במחיקה או בדחייה בשל אי הגשת סיכומים, שכמוה כאי התייצבות, פועל בית המשפט לבקשת בעל דין. 'נמצא שבהעדר בקשת הנתבע לא היה בכוחו של בית המשפט לתת פסק דין' (ע"א 4727/99 חיים חדד נ' מועצה מקומית 'מגדל', [פורסם בנבו]). בקשה כזו, המוגשת כבקשה בכתב, מובאת לידיעת הצד שכנגד (ראה תקנות 240 ו- 241(ב) לתקנות), והוא רשאי לנקוט בכל דרך דיונית הנראית לו ביחס אליה. כאשר המדובר במחיקה מחוסר מעש, ביוזמת בית המשפט, מיידע בית המשפט את בעלי הדין על ידי משלוח התראה. 'ההתראה מהווה תנאי להפעלת הסמכות. ההתראה מהווה בו זמנית גם הד להתנהגותו הקודמת של בעל הדין וגם אות מוקדם לתוצאות אותה התנהגות. בעל דין המתעלם מן ההתראה מגלה את רצונו לנטוש את ההליך' (ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר הימורים בספורט, פ"ד נו(1) 865, 868)".

ראה בהקשר זה, אף החלטת ביהמ"ש המחוזי בש"א (י-ם) 3407/08 בר"ע 550/08, פהימה יונס נג'אר נ' נאיף עבדאללה עיד (מצוי במאגר "נבו").

בנסיבות העניין ניתנת לנתבע ארכה בת 10 ימים נוספים (ולאחר שחלפו 14 ימים מאז המועד להגשת סיכומי הטענות) בטרם תימחק הבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הסיכומים. למען הסר ספק, ימי פגרה יבואו במניין הימים.

ת.פ. ליום 20.7.2013.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.