ברונשטיין נ' עיריית תל אביב-יפו

פסק דין

1.לפני בקשה למחיקה או דחיה על הסף של התביעה.

2.הנתבעת הינה רשות מקומית.

כנגד בנה של התובעת ניתנו קנסות (המכונים על פי כל: "דו"חות" ועל כן ייקראו להלן: "דו"חות") בגין חניה שלא כדין.

משהדו"חות לא שולמו ננקטו הליכי גביה.

3.התביעה הוגשה בגין שלושה דו"חות מסוימים שמספרם 13, 14 ו-15 ברשימת הדו"חות שצירפה התובעת.

4.התביעה אמנם הוגשה כשהתובעת הינה בעלת הדין אך בדיון שהתקיים התרשמתי שאינה בקיאה בהליכים ובעובדות וכי הכח המניע, המטפל, המנהל והמייצג בתביעה, הינו בנה, מר מרצ'ל (מרסל) ברונשטיין.

5.התביעה הוגשה בגין עוגמת הנפש שנגרמה כביכול לתובעת בגין הליכי הגביה שננקטו בביתה.

6.בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתיק 03/08/0002076 התייחס בית המשפט לרשימת הדו"חות שצירפה התובעת בתיק שלפניי.

בית המשפט לא התייחס לטענות בדבר אופן גביית החובות – טענות שלכאורה עומדות בבסיס התביעה שלפני, אך התייחס לטענה בדבר התיישנות החובות, בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה (ביום 12.8.08).

ערעור שהגיש מר ברונשטיין נדחה ולפנים משורת הדין לא חויב בהוצאות.

7.בת"ק 10521-12-08 תבעה התובעת את הנתבעת בתביעה כספית ע"ס של 11,000 ₪.

עילות התביעה זהות לעילות התביעה שלפני ואף מפורטות יותר.

התביעה נדונה לפני בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה.

ביום 17.5.09 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה ומחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט.

8.בת"ק 16448-03-09 תבע בנה של התובעת את הנתבעת בסך של 10,950 ₪.

גם תביעה זו עסקינן באותן טענות נשוא התביעה שלפני.

פסק הדין ניתן ביום 27.8.09 ובית המשפט קבע, בין השאר: "התובע אינו מגלה שום סימני הפנמה של הפסיקה החלוטה והחוזרת בדבר טענה זו, ואף בדיון שלפני הוא ממשיך וחוזר על טענות אלה" (בעמוד 2, שורות 28 – 29 לפרוטוקול הדיון).

9.בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות בסך של 2,000 ₪.

10.בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסה"ד, נדחתה, תוך חיוב המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪.