ברונסון ואח' נ' טיקרו טכנולוגיות בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

מונחת בפני בקשת הנתבעת והנתבעים הפורמאליים לחיוב התובעים בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעים.

רקע

בתאריך 10.6.2009 הגישו התובעים תובענה כנגד הנתבעת והנתבעים הפורמאליים בגין התנהגות פסולה, חסרת תום לב ושרירותית, בה נהגה החברה, הנתבעת 1, (להלן:"החברה") באמצעות הנתבעים הפורמאליים וחברי דירקטוריון נוספים בתובעים ובבעלי מניות מיעוט אחרים. התובעים טענו כי הנהלת החברה לא מנהלת את ענייני החברה לטובתה אלא מדובר בניהול כושל ורשלני. בית המשפט התבקש להורות לנתבעת 1 לכנס אסיפת בעלי מניות מיוחדת בה ידונו ויצביעו על הצעות התובעים לתיקון תקנון החברה ולאישור תוכנית אסטרטגית לניהול עסקי החברה בדרך שונה מזו שמתווה על ידי גורמי ההנהלה הנוכחיים; לקבוע כי הנתבעים הפורמאליים 2-3 משמשים כקבוצת שליטה אחת לכל דבר ועניין לאור פעולותיהם המתואמות; ולהורות לחברה לגלות את מלוא פרטי חבילת ההטבות והשכר לה זכה הנתבע הפורמאלי 4 בקשר עם העסקתו בנתבעת 1- מניעת מידע זה לטעמם מקפחת את בעלי המניות.

מכתב ההגנה עולה כי התובע 1 (להלן: "התובע") הינו איש עסקים מתוחכם, הידוע בארה"ב "כמטריד סידרתי" של חברות במטרה לקדם את טובתו האישית. בעת שרכש התובע את מניות החברה, הוא ידע שמדובר בחברה חסרת פעילות, שבקופתה מזומנים בסך של מיליוני דולרים. התובע המשיך והגדיל את החזקותיו בחברה ובמקביל החל להטריד את החברה וחברי הדירקטוריון על מנת לקדם את מטרותיו האישיות. הנתבעים הפורמאלים 2-3 לא זכו להטבה ממשית מן החברה. כתב התביעה, כך נטען, אינו מגלה עילה כנגד הנתבעים הפורמאלים, וצירופם לכתב התביעה נועד להפעיל לחץ פסול על החברה.

הפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעים

טענות המבקשים:

הנתבעת והנתבעים הפורמאליים (להלן: "הנתבעים") עותרים בבקשתם לחייב את התובעים להפקיד ערובה בסך 300,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם. הנתבעים טוענים כי מדובר בתביעה חסרת בסיס הלוקה בשורת פגמים יסודיים ועל כן דינה להידחות. הנתבעים מוסיפים כי, התובעים הינם תושבים זרים ולא ידוע על נכסים כלשהם בבעלותם בישראל, מה שיגרום לקושי בגביית הוצאות משפט במקרה והתביעה תדחה.

המבקשים הוסיפו,כי על פי ההלכה, במקרים מעין אלו בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו על פי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות" או "תקנות סד"א") ויורה על הפקדת ערובה. (ראה: רע"א 2241/01 נינה הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 18.10.2007); רע"א 8206/08 אחמד אלבישי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.5.09); תא(ת"א) 2057/05 פרנקל אשר ישראל נ' קרן קיימת לישראל (פורסם בנבו, 16.12.08).

הנתבעים מציינים כי, הבקשה הוגשה ללא תצהיר שכן נימוקיה המשפטיים והעובדות עולות מהמסמכים בתיק בית המשפט.

תגובת המשיבים

התובעים בתגובתם שוללים את טענות הנתבעים כי מדובר בתביעה משוללת כל יסוד וטוענים כי אין להורות על הפקדת ערובה בכלל ובגובה המבוקש בפרט.

התובעים מוסיפים כי, בקשת הנתבעים נגועה בפגמים, לא צורף לה תצהיר, לא צורפה כל הוכחה לצורך בתשלום הערובה המבוקשת, אין ביסוס לטענה כי התובעים מנסים להביא לפירוק החברה ולא ניתן הסבר מדוע סיכויי התביעה נמוכים, לטענתם.

התובעים מוסיפים כי, יש ברשותם נכס בישראל אשר קיומו ושוויו אינו שנוי במחלוקת- מניות התובעים בנתבעת 1. מניות בחברה ישראלית מהוות לטעמם נכס בישראל וניתן לבצע בהן פעולות לטובת הנתבעים בעת הצורך.

לעניין הוראות הדין להורות על הפקדת ערובה, התובעים טוענים כי לא בכל מקרה ראוי לצוות על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע לפי תקנה 519 (א) לתקנות הסד"א, יש ליתן משקל גם לזכות מימוש זכויות באמצעות בית המשפט (ראה: ע"א 7543/04 ליסטר נ' ליסטר (לא פורסם, 3.10.2004) ויש לערוך איזון ראוי בין שתי הזכויות.

לאור אלה עתרו לדחיית הבקשה, וככל שבית המשפט יראה לנכון לקבלה בקשו להורות על ערובה בסכום נמוך לאין שיעור מהסכום המבוקש.

תשובה לתגובת המשיבים:

הנתבעים השיבו כי גם אם מדובר בחברה ישראלית אין חובה שמניותיה המוחזקות בידי בעל מניות כלשהו, נמצאות בישראל. כאשר מניה מוחזקת בידי תושב זר, אין מדובר בנכס הנמצא בישראל ועל כן לא ניתן להשתמש בו לצורך גביית הוצאות מכיוון שמדובר בנכס הנמצא מחוץ לגבולות ישראל. מכתב התביעה עולה כי מניות התובעים מוחזקים בארה"ב.

הנתבעים מציינים כי, התובעים לא טענו למצב כלכלי קשה. מדובר בתובעים עתירי נכסים.