ברונו אינטרנשיונל בע"מ נ' יצחק גור ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התובעת הגישה תביעתה בבית הדין ביום 11.3.08.

ביום 1.5.11 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, מן הנימוקים הבאים:

א.ביום 30.3.11 החליפה התובעת את בא כוחה, שהמליץ לה לתקן את כתב התביעה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שעומדות במחלוקת בין הצדדים.

ב.כתב התביעה המתוקן יחסוך זמן ומשאבים יקרים הן לצדדים והן לבית הדין, ויקל להתרכז בנושאים שבאמת מצויים במחלוקת.

ג.חלק מן הפלוגתאות בכתב התביעה המקורי אינן מצויות בסמכותו של בית הדין, והן יוסרו מכתב התביעה המתוקן.

ד.טרם התקיים דיון הוכחות ראשון בתיק, ולכן לא ייגרם לנתבעים נזק ממשי מתיקון כתב התביעה.

3.הנתבעים התנגדו לתיקון כתב התביעה:

א.הנתבע 1 טען כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשיהוי לא מוצדק, שלוש שנים לאחר הגשת התביעה המקורית, ולאחר שהתקיימו בתיק שתי ישיבות קדם משפט.

ב.לטענת הנתבע 1, לאור זאת ולאור התמשכות ההליכים הצפויה אם תינתן לתובעת רשות לתקן את כתב התביעה, יש לדחות את הבקשה.

ג.עוד הוסיף הנתבע 1, כי בקשתה של התובעת לתיקון כתב התביעה אינה מפורטת דיה, וגם לא עולה ממנה מדוע קיים צורך בתיקון כתב התביעה, ומדוע לא תסתפק התובעת בצמצום יריעת המחלוקת במסגרת תצהירי העדות הראשית שיוגשו מטעמה, ובסיכומים.

ד.גם הנתבעים 2 ו-3 טענו כי בקשתה של התובעת לתיקון כתב התביעה כוללת טיעונים כלליים ואף סתמיים, וכי פרק הזמן הממושך שחלף מאז הגשת התביעה, כמו גם העובדה שהתובעת יכולה לזנוח טענות מיותרות או להצהיר לפרוטוקול על מחיקתן – מצדיקים דחיית הבקשה, תחת החזרת הדיון בתביעה לנקודת המוצא.

ה.הנתבעים 2 ו-3 הוסיפו כי הטעם האמיתי העומד ביסוד הבקשה הינו השינוי בייצוג המשפטי של התובעת.

4.לאחר ששקלתי את כל טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה.

5.הלכה פסוקה היא כי בית משפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, ינקוט גישה ליברלית בהידרשו לבקשת תיקון כתב תביעה, וככלל ייעתר לה, למעט במקרים חריגים (ע"ע 657/09 CHENGJIN ZHAO ואח' נ' אסטראטק בע"מ ואח', מיום 25.3.10).

לפי הוראת תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, רשאי בית הדין להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו בכל עת, ובפסיקה נקבע כי בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה, יעמדו לנגד בית הדין שתי שאלות: "הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לתיקון. השניה – האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיר את העיקר" (דב"ע נה/3-115 שמעון שלוסמן נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ).

6.במקרה שלפני, לאחר עיון בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן, שוכנעתי כי תיקון כתב התביעה יעמיד לדיון את הפלוגתאות האמיתיות בין הצדדים, ואותן בלבד. הנוסח המתוקן אכן מצמצם את המסכת העובדתית והמשפטית באופן שלא ניתן לביצוע אך באמצעות זניחת טענות או ניסוח תצהירי עדות ראשית, ובנוסח זה יהא – כטענת התובעת – להקל על המשך ניהול ההליך המשפטי.

7.יחד עם זאת, לא נעלם מעיניי הזמן הרב שחלף מאז הגשת התביעה ועד הגשת הבקשה לתיקונה - הנתבעים במקרה זה נדרשים לעסוק בהליך המשפטי שיזמה נגדם התובעת מזה כשלוש שנים. גם בית הדין ניהל את ההליך פרק זמן זהה, וקיים במסגרתו שתי ישיבות קדם משפט.

עם זאת, התובענה מצויה עדיין בשלביה המקדמיים, לא הוגשו במסגרתה תצהירי עדות ראשית וטרם התקיים בה דיון הוכחות. לאור האמור לעיל, סבור אני כי תיקון כתב התביעה, אף בשלב מאוחר זה, יהא בו כדי לייעל את ההליך מכאן ואילך, ועל כן שוכנעתי כי ניתן לתקן את העוול שנגרם לנתבעים בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה במועד בו הוגשה, באמצעות פיצוי כספי.