ברון נ' ULTIMA הסגנון האירופאי החדש

פסק דין

בפני תביעה אשר בגדרה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין ליקויים הקיימים במערכת ישיבה אשר נרכשה מן הנתבעת בדצמבר 2009.

לטענת התובעת, לאחר שנתגלעו הליקויים, פנתה מספר רב של פעמים לנתבעת בבקשות כי הליקויים יתוקנו אך לא נענתה בחלק הארי של המקרים ומשנענתה, נענתה באופן מזלזל ולא ענייני.

עוד הוסיפה התובעת וטענה כי משהגיע נציג הנתבעת לביתה, ביקש לתקן את הליקויים בדרך לא סבירה ובאופן שלא הותיר לה ברירה אלא לסרב ולהגיש תביעתה זו.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מלכתחילה נשלחו או נעשו פניותיה של התובעת באופן לא תקין לגופים שונים שאינם רלוונטיים לצורך הצגת טענותיה. עם זאת, משפנתה התובעת ל"כתובת הנכונה", הגיע לביתה נציג שירות מטעם הנתבעת אשר ביקש לתקן את הספה אך נתקל בסירובה של התובעת לאפשר לו לעשות כן.

לטענת הנתבעת אחריותה לספה אינה כוללת את הליקויים הנטענים ע"י התובעת, ואולם, מטעמי שירות בלבד ביקשה לתקן את הספה בכל זאת, ובמקום שבו סירבה התובעת לאפשר לה לעשות כן, יש להורות על דחיית התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין חלק הארי של התביעה להידחות, טעמי להלן.

בדיון עלה כי התובעת אינה מעוניינת בתיקון המוצר.

עוד עלה כי אינה מבקשת לבטל את ההתקשרות בין הצדדים אלא שהיא מבקשת פיצוי בגין דרך התנהלותה של הנתבעת כלפיה.

התובעת לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת מטעמה או כל ראיה אחרת המלמדת כי מדובר בליקויים אשר חובת תיקונם אכן מוטלת על הנתבעת. אני מודעת לעובדה כי התובעת מחזיקה בידה תעודת אחריות. עם זאת, גם אחריות מוגבלת בהתאם לאמור בה.

זאת ועוד, שאלת תיקון הליקוי אף היא שאלה שבמומחיות ובהעדר חוות דעת לא ניתן לקבוע כי הדרך בה ביקשה הנתבעת לתקן את הליקויים היא סבירה או שאינה סבירה בנסיבות העניין.

יש לזכור כי נטל ההוכחה מוטל על התובעת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהעדר חוות דעת מטעם מי מן הצדדים מצאתי לבוא בהצעה לשני הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יבחן את הליקויים הנטענים כמו גם את סבירות התיקון אותו ביקשה הנתבעת לבצע בספה.

הנתבעת נתנה הסכמתה למינויו של המומחה, אך התובעת סירבה.

בנסיבות אלו לא מצויות בתיק שבפני ראיות אשר יש בהן כדי לתמוך בטענת התובעת לחוסר הסבירות בהצעת התיקון של הנתבעת ואין מקום לקבל את תביעתה של התובעת ככל שהיא נוגעת לחובת תיקון הליקוי על ידי הנתבעת.

זאת ועוד, גם במקום שבו היה מוכח בפני כי התיקון אותו ביקשה הנתבעת לבצע אינו סביר בנסיבות המוצר שבפני, עדיין היה מקום כי התובעת תוכיח מהו שווי ירידת ערך הספה או מהי עלות תיקונה בפועל. כך לדוגמא יכלה התובעת להציג ראיות ביחס להצעות מחיר אותן קיבלה לצורך תיקון הספה או קבלות על ביצוע תיקון בפועל.

בדיון בפני טענה נציגת הנתבעת כי ניתנה הסכמת הנתבעת לתובעת לכך שהתיקון יעשה ע"י איש מקצוע מטעמה של התובעת תוך השבת סכום התיקון לידי התובעת. התובעת לא הכחישה קיומה של הצעה זו. מכאן אני למדה כי אין בידי התובעת כל ראיה באשר לשווי הנזק בפועל.

כל שנותר הוא שאלת הפיצוי לו זכאית התובעת בגין עוגמת נפש נוכח טענותיה באשר לדרך התנהלותה של הנתבעת וטיפולה בפניות התובעת. בעניין זה מצאתי לקבל את גרסת התובעת.

התובעת צירפה לעיוני רשימה של פניות, מועדים וגורמים עמם שוחחה בעניין הספה. למעט טענות כלליות, לא הובאו בפני על ידי נציגת הנתבעת ראיות כי אין ממש בטענות התובעת בנושא זה.

הנתבעת ביקשה לגזור גזירה שווה בין דרך המצאת כתב התביעה לדרך התנהלותה של התובעת בפניותיה אל הנתבעת. איני מוצאת לקבל טענותיה אלו של הנתבעת.