ברומשטיין נ' עובדיה

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של 75,000 ₪ מיום 2.9.08 לפירעון ליום 10.1.09.

תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המבקש ביום 27.5.13 בניכוי סך של 52,000 ₪ כך שבעת פתיחתו עמד על סכום קרן בסך 37,232 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד א' ואגרה.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר בה טען כי המשיב קיבל סך של 20,000 ₪ בטרם הגיש השטר לביצוע. כמו כן, טען כי בנו שילם על חשבון החוב סך של 67,000 ₪ בהתאם לקביעתו של בית המשפט בטרם חדל מתשלומיו.

לבסוף טען המבקש כי סכום החוב המקורי עמד על סך של 70,000 ₪ ואף שולם סך של 15,000 ₪ נוספים בהפקדת ערבון בקופת ההוצאה לפועל.

המבקש לא צירף כל אסמכתא לתשלומים אלו.

2. במעמד הדיון הבהיר ב"כ המשיב את פרטי עסקת היסוד. לטענתו ניתנה לבנו של המבקש ורעייתו הלוואה בסך 75,000 ₪ כאשר המבקש ערב לפירעונה.

ההלוואה לא שולמה ולפיכך הוגשה תביעה כספית כנגד בנו של המבקש ורעייתו ובהתאם להסכם פשרה עימם שילמו תשלומים בסך כולל של 67,000 ₪. תשלומים אלו עודכנו בתיק ההוצאה לפועל בו נגבה חובו של הבן ורעייתו ומשחדל הבן מלשלם, פתח ב"כ המשיב את תיק ההוצאה לפועל הנוכחי כנגד המבקש לגביית יתרת החוב שלא שולמה ובהתאם לסכום החוב הנקוב בתיק ההוצאה לפועל של הבן ורעייתו.

עוד טען ב"כ המשיב כי בנו של המבקש אכן שילם סך של 20,000 ₪ לידי המשיב אך זאת לפירעונה של הלוואה קודמת שניתנה לבנו של המבקש.

3. דיון והכרעה:

ראשית אדון בשאלה האם נכון עשה ב"כ המשיב עת פתח תיק הוצאה לפועל נפרד כנגד המבקש בגין השטר עליו חתם כערב להלוואה שניתנה לבנו ורעייתו.

לא נמסרו כל פרטים כיצד ועל בסיס מה נפתח תיק ההוצאה לפועל כנגד בנו של המבקש ורצוי היה לו היתה מוגשת בקשה לצירוף חייב מכח ערבותו של המבקש לאותה ההלוואה.

אך גם כך, התחשיב שביצע ב"כ המשיב לקביעתו של סכום יתרת החוב אותה חב המבקש אינה מניחה את דעתי.

ב"כ המשיב נטל את יתרת סכום החוב כפי שהיא מופיעה בתיק ההוצאה לפועל של הבן ביום 13.6.13 ובסך 36,913 ₪ ורשם על פני הבקשה לביצוע שטר כי שולמו על חשבון החוב סך של 52,000 ₪ וזאת על מנת להגיע לקרן חוב זהה בתיק ההוצאה לפועל שפתח כנגד המבקש.

דרך תחשיב זו הינה שגויה.

המבקש חתם על שטר בסך 75,000 ₪, דהיינו, חתם ערבות לתשלום חוב ההלוואה ותו לא.

המבקש לא ערב לתשלום ההוצאות שיגרמו למשיב במהלך ניסיון הגבייה מהחייבים העיקרים בהלוואה – בנו של המבקש ורעייתו ובכלל זה, הוצאות אגרה שכ"ט עו"ד ואגרות ביצוע הליכים.

יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל הפתוח כנגד בנו של המבקש כולל כל ההוצאות הנ"ל אשר המבקש אינו ערב להם ואינו חב את תשלומם.

הדרך הנכונה לקביעת קרן החוב אותה חב המבקש היתה תחשיב מדויק של סכום החוב בניכוי התשלומים ששולמו על חשבונו תוך חישוב הפרשי הצמדה וריבית הן על יתרת קרן החוב והן על התשלומים שבוצעו.

לחילופין, לא ברור מדוע לא עתר ב"כ המשיב לצרף את המבקש כחייב נוסף בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד בנו של המבקש אם ממילא נפתח תיק הוצל"פ זה בגין אותו השטר (ככל שנפתח בגינו) ובחר לפתוח תיק נוסף ולהוסיף בו חיוב מיותר של אגרה ושכ"ט עו"ד בגין ניהולו של תיק הוצאה לפועל נוסף.