ברוכיאן נ' מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפני בקשתה של המבקשת להשיב לידיה רכב אשר שייך לבנה ואשר משמש לדבריה בעיקר אותה ומצוי בחזקתה.

הרקע להשבתת הרכב הוא אירוע שהתרחש ביום 5.8.11 אשר בו עפ"י הטענה בן אחר של המבקשת נהג ברכב זה כאשר הוא שיכור.

הסתבר לי היום במהלך הדיון כי למעשה למרבה הצער אין זו הפעם הראשונה שברכב זה ממש נעשית לכאורה נהיגה ע"י אותו בן כאשר הוא שיכור. שכן הוצגו לי מסמכים המלמדים כי גם בחודש 4/10 דהיינו לפני למעלה משנה נתפס אותו בן נוהג כאשר הוא שיכור ומסתבר שגם אז בשימוע שנערך לו ביקש שלא להשבית את הרכב הנ"ל וזאת כאשר הוא מצביע על מחלה קשה של אביו. באותו אירוע קודם סיפר הבן כי שתה רק בירה אחת כי עשה טעות וכי הוא לא שותה. והנה באירוע הנוכחי בחודש 8/11 שוב מסתבר כי אותו בן יוצא לבילוי עם רכב זה והפעם מעיד על עצמו כי הוא שתה וודקה במועדון וגם הפעם מבקש הוא את התחשבות קצין המשטרה בשימוע בכך שאביו חולה במחלה קשה. בחנתי את חומר הראיות בתיק הנוכחי ומסקנתי היא כי יש ראיות לכאורה לכך שהנהג ברכב נהג באירוע זה בהיותו שיכור.

לא השתכנעתי כי נע שה די ע"י המבקשת הגב' סינה ברוכיאן אשר לטענתה היא אשר מחזיקה ואחראית על הרכב על מנת למנוע מצב דברים שבו אף בשנית תעשה נהיגה ברכב זה כאשר הנוהג בו הוא שיכור.

למעשה אין בפני כל אינדיקציה גם מהבעלים של הרכב עצמו הבעלים הפורמלים כי נעשה דבר מה למנוע נהיגה ברכב שבבעלותו אגב ביצוע עבירה שכזה.

התובע ציין כי ליבו עם אביו של הנהג וכי לא נעלם מעיניו הקושי שבו מדובר כאשר עסקינן בחולה קשה הזקוק להסעות לטיפולים.

גם ביהמ"ש מזדהה בהחלט עם קושי זה ומכיר בעובדה כי השבתת הרכב משפיעה על צד ג' א שר לא חטא בדבר וזקוק לרכב.

אלא שעל ביהמ"ש גם להזדהות עם האינטרס הציבורי ולשים לב לאינטרס הציבורי ולביטחון הציבור למען חס וחלילה לא תתרחש תאונת דרכים ע"י נהג א שר הוא שיכור ואשר בכך מסכן הוא עצמו ואת עוברי הדרך האחרים.

לו היה זה מקרה ראשון לא הייתי מהסס לנוכח הנסיבות האישיות של האב להשיב את הרכב.

ואולם ומאחר ומדובר כבר במקרה שני ניכר בכל הכבוד וההערכה ובכל ההתחשבות כי האינטרס הציבורי גובר הפעם על האינטרס האישי ו אין מנוס מדחיית הבקשה.

נותרו כשבועיים ימים עד לסיום ההשבתה.

תקוותי כי הסתייע בידו של האב להגיע לטיפולים גם באמצעי תחבורה אחרים כגון ברכב השייך לבן משפחה אחר או במונית על מנת לקיים את הטיפולים וצר לי שכך נאלץ אני לקבוע.

לאחר כל זאת הבקשה נדחית.

חומר החקירה מוחזר לידי התביעה.

זכות ערר כחוק לביהמ"ש המחוזי בת"א.

ניתנה והודעה היום כ"ב אב תשע"א, 22/08/2011 במעמד הנוכחים.

עופר נהרי, שופט

הוקלד על ידי: לימור אסף