ברוך נ' תור - פלוס בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונה שהתרחשה לתובעות במהלך טיול באוסטריה שנוהל על ידי הנתבעת ביום 27.6.10.

התובעות יצאו עם שאר חברי הקבוצה במסגרת טיול יום ועלו להר גבוה אשר ממנו היה על משתתפי הטיול לגלוש בקרוניות כדי להגיע למטה.

התובעת 2 גלשה במורד ההר ונאלצה לעצור בפתאומיות מכיוון שקרון שהיה לפניה שבה הייתה התובעת מס' 1 עצר.

התובעת 2 לא הצליחה לבלום את הקרונית בשל מהירות הגלישה ולכן הייתה התנגשות בין הקרוניות שבהן נסעו התובעות.

כתוצאה מכך, נחבלו התובעות ושתיהן שברו צלעות וסבלו סבל של ממש.

בעת סיום הגלישה לטענת התובעות לא טרח המדריך להזמין אמבולנס שיפנה אותן לבית חולים, אלא העדיף להמשיך את הטיול עם שאר חברי הקבוצה ורק אחר שהתברר שהן נפגעו הזמין מונית להסיע אותם לבית החולים. התובעות הן בנות 78 . התובעות אושפזו ונאלצו להפסיד המשך הטיול ולטענתם שניהם סבלו מכאבים במשך תקופה של חודשים אחרי האירוע.

כל אחת מהתובעות עותרות לסכום של 30,000 ₪.

להלן פרטי הנזקים של גב' ולדנר מרטה, התובעת 2, שפורטו בפניי על ידי התובעות:

ביטול הזמנת המלון והמשך הטיול – 2,200 ₪.

מונית לבית חולים וחזרה למלון – 1,900 ₪.

שירותי ציוד בנתב"ג- 940 ₪.

מטפלות ועוזרות בית במשך שבועיים אחרי התאונה – 4,960 ₪.

חגורות אורטופדיות – 420 ₪

משקפיים אופטיים שנפלו בתאונה – 1,850 ₪.

לטענת התובעות, הוצאות אלו לא הוחזרו להם על ידי חברת הביטוח ששילמה אך ורק עבור האישפוז והטיפול הרפואי באוסטריה.

באשר לתובעת 1 , היא עותרת לסכומים זהים למעט עניין המשקפיים.

התובעות גם עותרות לפיצוי בגין כאב וסבל.

הטענה העיקרית של שתי התובעות היא שלא המדריך שליווה את הטיול ולא המפעיל של מתקן הגלישה הסביר להן שקיימות שתי מוטות לקרונית שנועדו לווסת את מהירות הגלישה מאחר וההר עליו גלשו היה תלול מאוד.

מדברי התובעות עולה שהתובעות 2 ידעה כיצד לפעול על מנת לווסת את המהירות של הקרונית. עובדה היא שהיא עצרה ואילו התובעת 1 לא ידעה איך לעשות את זה והתנגשה בקרונית שלה, בקרונית של הנתבעת 2.