פסק דין
תביעה לשיפוי התובעת בגין הטעייתה לטענתה על ידי הנתבעת.
לטענת התובעת, היא הזמינה שייט באונית התובעת ליום 22/8/09 לה ולבנה בן השמונה. לטענת התובעת,עלות השיט עמדה על סך של 4,910 ₪ והזמנת השייט התבססה כל כולה על מצג אשר הוצג על ידי הנתבעת בפרסומיה ובמסגרתו, במהלך השייט תתקיים הופעה של חברי להקת ה"פיג'מות" - להקה האהובה על בנה ואשר אינה מקיימת הופעות במסגרות אחרות. לטענת התובעת, בסיכומו של דבר, בניגוד למצג אשר הוצג על ידי הנתבעת, הופיע רק אחד מחברי הלהקה האמורה – עודד . לטענת התובעת, התנהלות הנתבעת מהווה הטעייה בפרסום,זאת ועוד, לטענתה , התקשרותה בהזמנת השייט נבעה כל כולה מההופעה האמורה באשר היא ובנה לא נהנו כלל מהשייט אלא ציפו רק להופעה האמורה והתאכזבו משההתחייבות לספקה הופרה. בנסיבות אלו, לטענת התובע הינה זכאית לסך של 8,000 ₪ כפיצוי בגין הטעייתה על ידי הנתבעת.
לטענת הנתבעת, ראשית ההופעות במסגרת השייט אינן העיקר אלא הנלווה ובמסגרת ההזמנה אשר תנאיה אושרו על ידי התובעת, נקבע מפורשות כי אין התחייבות לתכנים ו/או ליעדים ומשכך, רשאית הנתבעת לשנות התכנים כאמור. זאת ועוד, לטענת הנתבעת, הפרסום לא היה בגדר הטעייה הואיל ובעת שבוצע הפרסום אמנם היה הסכם עם כלל להקת ה"פיג'מות" ואולם, בסיכומו של דבר הלהקה כולה ביטלה את ההסכם עימה ומשכך, הופיע רק אחד מחברי הלהקה – עודד. זאת ועוד, לטענת הנתבעת התביעה הוגשה בחוסר תום לב ונתבע במסגרתה סכום העולה על סכום ההזמנה כולו וזאת, למרות שהתובעת ובנה ניצלו את כלל השירותים אשר סופקו להם ובכלל זה - שייט והגעה ליעדים כפי שנקבעו, ארוחות על בסיס פנסיון מלא והופעות ובכלל זה הופעת – עודד מלהקת הפיג'מות.
בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת וכן, נציגת הנתבעת. במסגרת הדיון חזרה הנתבעת על טענתה ולפיה, במועד הפרסומים של השייט התקשרה הנתבעת עם להקת הפיג'מות בכללותה ועל בסיס התקשרות זו, אשר בוטלה בסיכומו של דבר, בוצעו הפרסומים. לאור האמור, ניתנה לנתבעת האפשרות להציג בפני בית המשפט את ההסכם הראשוני כאמור. על אף שהסכמת בית המשפט להצגת ההסכם נעשתה לפנים משורת הדין, הרי שהנתבעת לא הציגה בפני בית המשפט את ההסכם האמור וזאת, עד למועד כתיבת פסק דין זה- על כל המשתמע מכך.
לאחר ששמעתי את העדויות , בחנתי את הראיות ובשים לב לאמור לעיל, הנני מוצאת לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן יפורטו טעמי.
4.ראשית, משלא הוצג על ידי הנתבעת ההסכם אשר יש בו בכדי לתמוך בטענתה ולפיה, ההתקשרות היתה להופעת כלל חברי להקת הפיג'מות- הרי שחזקה היא כי לו היה מוצג ההסכם האמור היה בו בכדי לתמוך בטענותיה של התובעת. כך בעניין אחרון זה יפים בעניין דברי בית המשפט בע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760, ובע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פד"י מ"ד(4) 595 602:
"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שאילו הובאה ראיה, היתה פועלת נגדו".
לאור האמור לעיל , הרי שהנתבעת הטעתה של הציבור לסבור כי להקת הפיג'מות תופיעה בכללותה בעוד, שבסיכומו של דבר מלכתחילה היה בכוונתה להציג מופע בו יופיע רק חלק ממנה.
הטעייה בפרסום מהווה כשלעצמה הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א- 1981, הקובע בסעיף 2 (א) לחוק כי :
לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה)"
יפים לענין בחינת אמת המידה בשאלה האם פרסום מטעה אם לאו, דברי בית המשפט המחוזי בירושלים בבר"ע 1043/05 איילה ברקוביץ נ' איסתא ליינס, חברת הנסיעות של הצעירים והסטודנטים בישראל (מיום 24/1/06) (להלן:"פסק דין אילה ברקוביץ") , שם קובע בית המשפט המחוזי כי :
"הפרסום צריך להציג דברים כהווייתם. העובדה כי אנשים מנוסים או משכילים יוכלו על נקלה לקבל מושג ממשי על תוכן המוצר אינה מוציאה אי דיוק מכלל ההטעיה. אין לייחס לקורא ידיעה על הסתייגויות או שינויים שאינם מופיעים בפרסום. באותו אופן, אין לנקוט בדרך של פיתוי המגלה טפח אך מסתיר טפחיים. ...
כאשר מופעלת פרקטיקה של פיתוי, אין באמירות מאוחרות, למשל כאלה המופיעות על אריזות המוצר או הסברים הניתנים על ידי המוכר, כדי להפיג את רישומה המטעה של הפרסומת.... נקבע, כי אם העסקה או המכר מושגים על ידי מגע ראשוני מטעה, המוליד את העניין בהתקשרות, הרי גם אם הלקוח מועמד אחר כך על העובדות לאשורן, הפרסומת היא עדיין מטעה (CARTER PRODUCTS V FTC 186 F 2D 821)."
לטענת התובעת, היא פותתה על ידי הנתבעת להתקשר בהזמנת השייט בהתבסס על הפרסום המטעה. הנתבעת מצידה טענה כי נושא ההופעה בשייט הינו נלווה לשייט ומשכך, אינו פרט מהותי . אין בידי לקבל טענתה זו של הנתבעת. בהקשר זה די בעיון בפרסום לשייט , במסגרתו מוצגת ההופעה בחלק הגדול ביותר מהפרסום , מעלה כי הנתבעת עצמה סברה כי יש בפרסום בכדי להוות פיתוי ללקוחות להתקשר בעסקה לרכישת השייט. זאת ועוד, גם לו קיבלתי טענתה של הנתבעת ולפיה, זכאית הנתבעת לשנות את התכנים ואת היעדים במסגרת השייט- הרי שממילא הואיל והוכח כי מלכתחילה לא היתה התקשרות עם חברי להקת הפיג'מות כולם אלא רק עם חלק מהלהקה- הרי שממילא נסמכת התביעה על הטעייה בפרסום ומשכך, אינני נדרשת לשאלה האם יכולה הנתבעת לשנות תכנים אם לאו – לו אמנם היה בכוונתה להציג התכנים הראשוניים מלכתחילה- ובאם כן באילו נסיבות היא רשאית לעשות כן.
משקבעתי כי הנתבעת הטעתה את התובעת הנני נדרשת לשאלת הפיצוי לו זכאית התובעת. בהקשר זה העמידה התובעת את הפיצוי לו הינה זכאית על סך של 8,000 ₪. בנסיבות כפי שהונחו בפני אינני סבורה כי סכום הפיצוי אינו מידתי והנני סבורה כי הפיצוי אף אינו סביר בהתחשב בעלות השיט הכוללת – 4,910 ₪ וכן בהתחשב בכך שבכל זאת ניצלו התובעת ובנה את השייט ובכלל זה הגיעו ליעדים, סופקו להם ארוחות לאורך כלל ימי השייט והם אף ראו הופעה של אחד מחברי הלהקה. בהביאי בחשבון את האמור, הנני אומדת את הפיצוי לו זכאית התובעת על סך המהווה מחצית מעלות השייט, דהיינו סך של 2,500 ₪ .
סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,500 ₪ וכן, תישא בהוצאותיה בסך של 500 ₪. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לצדדים בדואר.