ברוך אגודה שיתופית להתישב נ' וזאנה

החלטה

לפניי בקשה לצירוף נתבעים בהתאם לתקנה 22 ותקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

1.במקרה שבפנינו הוגשו מספר תביעות ע"י תושבי מעיין ברוך – אגודה שיתופית (להלן: "האגודה") נגד מספר חברים באגודה (להלן: "הנתבעים"), בטענה של אי תשלום מסים המגיעים לאגודה לטענתה.

2.ב"כ הנתבעים הגיש בקשה לצירוף 58 נתבעים נוספים בהסכמתם (להלן: "המבקשים") וזאת בהתאם לתקנות 22 ו-24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלם" תקנה 22" ו-"תקנה 24"). נטען כי המבקשים כולם תושבי הישוב, ומצויים בדיוק באותו מצב כמו הנתבעים, ואף הם מסרבים לשלם תשלומים בלתי חוקיים, אך הם משום מה לא נתבעו על ידי האגודה בהליכים אלה. עוד נטען, כי בבסיס בקשה זו עומד רצונם של המבקשים שלא להיתבע בנפרד, אלא לנהל הליך מאוחד עם הנתבעים כנגד האגודה. לטענתם, יש זהות בין השאלות המשפטיות והעובדתיות בין התביעות שהוגשו כבר ע"י האגודה, ותביעות שטרם הוגשו נגד המבקשים, וכי משיקולים של יעילות, הגיון וצדק, יש לתקן את התביעה כך שיצורפו אליה המבקשים, וזאת בהתאם לתקנה 22. בנוסף נטען כי יש לצרף את המבקשים מכוח תקנה 24, בהיות המבקשים צד דרוש, על מנת לאפשר לביהמ"ש להכריע בשלמות וביעילות בכל השאלות הכרוכות בתובענה.

3.בתגובתה טענה האגודה, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר, ולפיכך יש לדחות את הטענות העובדתיות שהועלו במסגרתה. כמו כן לא צורף יפוי כוח מטעם מי מהמבקשים שנטען כי הינם מיוצגים ע"י עוה"ד מגיש הבקשה. לגופו של עניין טענה האגודה כי הוראת תקנה 22 אינה רלוונטית שכן היא נוגעת לשלב הגשת התובענה, בו מוקנית לתובע האפשרות לצרף נתבעים לפי שיקול דעתו.

נטען, כי אין להתיר צירוף נתבעים בהתאם לתקנה 24, מאחר שהנתבעים הנוספים שמבוקש לצרפם אינם צד דרוש לתביעה, וביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שבמחלוקת ביעילות ובשלמות אף בלעדיהם.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

ראשית כבר אציין כי יש מקום לדחות את הבקשה של המבקשים ולו מהטעם שאינה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. נטען כי המבקשים כולם תושבי הישוב, ומצויים בדיוק באותו מצב כמו הנתבעים, ואף הם מסרבים לשלם תשלומים בלתי חוקיים. מדובר בעובדות שכביכול מהוות את הבסיס והיסוד להגשת הבקשה, ואולם לא צורף כל תצהיר מטעם מי מהמבקשים המאמת ולו אחת מעובדות אלו. לעניין הצורך בצירוף תצהיר ראו ע"א 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) (פורסם בנבו):

"מצופה היה מהמשיבה, הטוענת שצירוף הנתבע הנוסף חיוני וימנע סיכול הבירור וההכרעה המלאה, שתצרף לבקשתה תצהיר בו יאומתו ויובהרו הטענות העובדתיות הרלוונטיות – אך תצהיר כזה לא צורף.

בשל חסר זה – היה מקום לדחות את הבקשה, שכן, המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה לשכנע את בית המשפט שהפלוגתיות לא תוכרענה בשלמות ללא הנתבע הנוסף, ושהדיון יסוכל".

5.גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי התובע בוחר בנתבע ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד. תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, מקנה לתובע זכות לבחור ולקבוע את מי לתבוע. מותר לתובע לצרף נתבעים כאמור בתקנה 22, אך הוא אינו חייב לעשות כן. רצונם של המבקשים לנהל הגנה משותפת נגד האגודה אינו מהווה שיקול במסגרת הדיון לצירוף נתבעים בהתאם לתקנה 22.

6.אין לקבל גם את טענת המבקשים, כי יש להתיר צירוף נתבעים נוספים מכוח תקנה 24. תקנה זו עניינה צירוף נתבעים בשל היותם צד דרוש או נכון כדי לאפשר לביהמ"ש לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. בעניין זה מסור לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבוע האם להתיר צירוף צדדים, בין אם תובע ובין אם נתבע, להליך, בתנאי שיהיה צד דרוש בכדי לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בשאלות שבמחלוקת. במקרה שבפנינו נוכחות המבקשים אינה דרושה בכדי להכריע בשאלות ביעילות ובשלמות, וביהמ"ש יכריע בשאלות העולות בפניו במסגרת התובענות שהוגשו גם מבלי שיזקק למבקשים.

כבר נפסק כי אין מטרתה של תקנה 24 למנוע ריבוי משפטים, והעובדה שמדובר בצד שלא צורף להליך ועשוי להיות נתבע בנפרד, אינה עושה את נוכחותו דרושה כדי שבית המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות שבמחלוקת (ראו ע"א (ת"א) 1847/06 בתי קולנוע לב בע"מ נ' אבירם מנחם (פורסם בנבו), וכן ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה ואח' פ"ד יח(ג) 132, 135).

7.הפסיקה עוד הבחינה בין בקשה לצירוף נתבעים המוגשת על ידי התובע, לבין זו המוגשת על ידי הנתבע. צירוף נתבע בניגוד לרצונו של התובע תיעשה במקרים נדירים בלבד. לעניין זה ראה בר"ע 3250/97 (מחוזי י-ם) המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 97 (4) 559 (1997) ; בש"א 6355/01 (מחוזי י-ם) אברהם רייכמן נ' יפה שיינפלד, תק-מח 2001(2) 15132 (2001), וע"א 2489/07 (ת"א) רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות (1989) בע"מ (פורסם בנבו), שם נקבע:

"אך במקרים נדירים ביותר יצורף בעל-דין כנתבע, שלא על-פי רצונו של התובע, שהרי הלה זכאי לקבוע עם מי רצונו להתדיין ולמי יהיה עליו לחוב בהוצאות בתום ההליך, אם תביעתו לא תתקבל ... ואולם, אך מובן הדבר, שאם ייקבע לבסוף, כי נוכחותם של הנ"ל (מי שמבקשים להצטרף כנתבעים – ה.ג.) הייתה חיונית להליך, עד כי פגיעה ביכולת של המבקש-התובע לזכות בסעד המבוקש על-ידו, אזי יהא עליו להלין על עצמו בלבד כאשר הנטל ירבוץ עליו".

8.אני סבור כי המקרה שבפנינו אינו נופל בגדר המקרים הנדירים שבהם בית המשפט יתיר צירוף נתבעים בניגוד לרצון התובע, במיוחד כשהבקשה שבפנינו לא נתמכה בתצהיר המאמת כי המבקשים מסכימים להצטרף להליך, כי הם חברים באגודה, וכי הם חייבים בתשלום מסים לאגודה ואף מסרבים לעשות כן.

9.לאור כל האמור לעיל הנני לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.