ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
13881-07
02/10/2011
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
| - נגד - |
התובע:
1. אליקים ברוט
2. שולמית ברוט
|
הנתבע:
1. חווה סקליר
2. דוד סקליר
|
|
החלטה
לפניי בקשת הנתבעים/ התובעים שכנגד (להלן – סקליר) לתיקון כתב התביעה שכנגד, אשר לאחר מחיקת התביעה העיקרית של התובעים/ הנתבעים שכנגד (להלן – ברוט) הפך לכתב התביעה היחיד בתיק (להלן – כתב התביעה).
עניינם של ההליכים שלפנינו פורט בהחלטה מיום 24.3.11, ואין עוד צורך לחזור על האמור שם.
לטענת סקליר בבקשה, חל שינוי משמעותי בתיק כאשר נמחקה התביעה העיקרית, ברוט קיבלו היתר בנייה והחלו בעבודות הבנייה אשר גרמו להם לנזקים שלא היו ידועים קודם לכן ולא ניתן היה לתבוע בגינם.
עוד טוענים סקליר, כי במהלך ההליכים המשפטיים התגלה להם כי היתר הבנייה ניתן ללא ביסוס קונסטרוקטיבי כדין, והוא ממצה את מלוא זכויות הבניה באופן שמונע מסקליר להרחיב את ביתם בשטח המשותף.
טענה נוספת שמעלים סקליר היא, כי בשל טעות בתום לב נרשם בכתב התביעה המקורי חובם של ברוט כלפיהם בסך של 30,000$ בעוד שהמסמכים השמאיים שבידיהם מלמדים כי הסכום הנכון הינו 42,000$.
לפיכך, מבקשים סקליר לתקן את כתב התביעה כדלקמן:
הוספת טענות בדבר נזקי הבנייה וטיבה.
הוספת טענות בקשר לטיב החישובים והאישורים הקונסטרוקטיביים הנדרשים לביצוע הבנייה.
הוספת טענות בדבר עוגמת הנפש בשל מניעתם לקבל היתר בנייה להרחבת ביתם.
מחיקת הטענות הנוגעות לביטול ההסכם שהתגבש בין הצדדים, נוכח משיכת טענותיהם של ברוט בעניין זה.
תיקון חובם של ברוט, כאמור לעיל.
ברוט מסכימים לחלק מהתיקונים המבוקשים, בהיותם נוגעים ללב ליבה של הפלוגתא ויש בהם בכדי להבהיר ולמקד את המחלוקת.
עם זאת, מתנגדים ברוט לתיקונים הנוגעים להיתר הבניה, אשר לטענתם אינם בגדר סמכותו של בית משפט זה, מהווים סירבול והארכת התביעה, הרחבת חזית, ואף הוספת עילת תביעה חדשה.
כמו כן, מתנגדים ברוט להגדלת סכום החוב בטענה כי שינוי הסכום בשלב זה מהווה שינוי הצהרת בעל דין, כאשר סקליר טענו במספר הזדמנויות לחוב של 30,000 $ ולא מובן כעת מניין דרישתם לסכום גבוה בהרבה.
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א) מתייחסת לתיקון כתבי טענות בזו הלשון:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ...".
הפסיקה נוקטת בדרך כלל ב"קו ליברלי", של רוחב לב, בתיקון כתבי טענות, אשר מטרתם להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ה"אמיתית" בין בעלי הדין:
"הרציונאל הוא לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". (תא (נצ') 790/06 ח'טיב נ' המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל (פורסם בנבו.))
