ברובצ'נקו נ' מורדו

פסק דין

א. מבוא ועיקרי טענות הצדדים

מדובר בתביעות הדדיות בין התובעת אולגה בורובצ'נקו (להלן: "התובעת") לבין מורדו גיורא (להלן: "הנתבע") שהינו קבלן לעבודות בניין שביצע עבור התובעת תוספת בנייה מעל גג דירתה ברחוב ארלוזרוב 127 דירה מס' 11 בתל-אביב.

תוספת הבנייה כללה בניית חדר על הגג, בניית מעקה, עבודות טיח, ריצוף והרכבת שתי דלתות.

בבסיס התביעות מצויים שני הסכמים עליהם חתמו הצדדים כדלקמן:

בהסכם הראשון שנחתם ביום 12.07.04 התחייב הנתבע לבנות חדר על הגג לפי תוכנית מהנדס + מעקה בגובה 1.30 מ', סגירת עלייה לגג עם מנעול וזאת תמורת 40,000 ₪. בהסכם זה נרשם במפורש כי הוא כולל "שלד + בנייה בלבד".

בהסכם השני התחייב הנתבע לבצע עבודות טיח, ריצוף קרמיקה בגג + בחדר, באמבטיה ובגג העליון וכן הרכבת שתי דלתות וזאת בתמורה ל-24,000 ₪.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת שילמה לנתבע הסכומים להם התחייבה בהסכם הראשון ואילו לגבי ההסכם השני שילמה סכום של 16,000 ₪ דהיינו נותרה חייבת לנתבע סכום של 8,000 ₪.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע החזיק שיק שנמשך לפקודתו על ידי אמה של התובעת בסכום החוב בסך 8,000 ₪.

התובעת לא שילמה לנתבע את הסכום בטענה כי לא סיים ביצוע העבודות והשיק הוצג לפירעון ולא כובד. בתגובה פתח הנתבע בהליך לגביית השיק בהוצאה לפועל ואמה של התובעת הגישה בקשה להתנגדות לביצוע השטר וטענה כי מדובר היה בשיק שנמסר לביטחון בלבד.

בסופו של יום דחה בית המשפט (כב' השופט אבי פורג) בבש"א 174617/06 את ההתנגדות לביצוע השטר וקבע כי הנתבע רשאי להמשיך לפעול בתיק ההוצל"פ לגביית השיק. יחד עם זאת קבע השופט כי לתובעת שמורה הזכות לתבוע הנתבע בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה מעבודתו הלקוייה של הנתבע.

התביעה של התובעת הינה חוזית ונזיקית ונטען כי הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו וביצע עבודות בנייה באופן רשלני וגרם לתובעת נזקים הן לבנייה שבנה והן לבניין כולו.התביעה נסמכת על חוות דעת של המהנדס בוריס סדצקי שערך הביקורת בבניין ביום 03.12.06.

העבודה הרשלנית מתייחסת לאיטום הבנייה ולריצוף, עבודת טיח, יצירת חדר רחצה בניגוד לשרטוט בהיתר הבנייה, התקנת דלתות ברשלנות, מעקה שהותקן בגובה בלתי תקני ותיקון נזקים בחדר המדרגות.

עיקר הטענות נסבו לגבי אי ביצוע איטום על גג החדר החדש, בחדר האמבטיה וכן כי לא נבדק האיטום הישן שהיה קיים בגג הבניין לפני שהודבק עליו ריצוף חדש.

לגבי הריצוף נטען כי הוא לא הותקן בשיפוע מתאים במרפסת הגג, ריצוף חדר האמבט אינו מונמך מחדר השינה ובנוסף הריצוף הותקן עם "מדרגות" דהיינו מכשולים.

כתוצאה מהכשלים נוצרה רטיבות הן בחדר החדש והן בקומה התחתונה של הדופלקס והן בחדר המדרגות המשמשים את כל דיירי הבניין.

עלות תיקון האיטום והריצוף מסתכם בסכום של 40,150 ₪.

הרכיב המשמעותי השני מתייחס לעבודת טיח לקוייה והתביעה לגבי רכיב זה הינה בסך 7,200 ₪ וביחד התביעה עומדת על סכום של 54,200 ₪.

הנתבע טען כי ביצע כל העבודות בהתאם לדרישות התובעת ומהנדס מטעמה שליווה את ביצוע כל העבודות וכי התביעה נולדה מתוך רצונה של התובעת לנקום בו על שפעל למימוש השיק בהוצאה לפועל.

הנתבע טען כי חוות דעת המומחה נערכה למעלה משנתיים לאחר סיום העבודות ואין לסמוך עליה וכן כי נזקים שנגרמו למבנה נגרמו על ידי עיריית תל-אביב שהרסה בעבר בנייה בלתי חוקית אותה בנתה התובעת.