ברהום נ' בר-עם

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בגין ייצוג משפטי לקוי על-ידי הנתבע, כנטען בכתב התביעה.

בתיק זה התקיימו מספר דיונים, לרבות ישיבת הוכחות.

בדיון מיום 22.6.10, בהיעדר התייצבות בא-כח הנתבע מפאת מחלה, נקבע, במעמד הצדדים, מועד לדיון נוסף ליום 18.11.10 בשעה 13:30 עד 15:30.

כמו כן, באותו המעמד הוטל על הנתבע להמציא מסמך לתובע ולבית המשפט תוך 7 ימים .

ביום 24.10.10 ניתנה החלטה מטעם בית המשפט לפיה: "עקב שינויים ביומנו של בית המשפט הדיון שנקבע ליום 18.11.10 יוקדם ליום 17.11.10 בשעה 12:30 עד 14:30".

משלא התייצב הנתבע או מי מטעמו לדיון האמור עד לשעה 12:50 ומשנאמר על ידי התובע כי הנתבע לא מילא אחר האמור בהחלטה מיום 22.6.10 - ניתן פסק דין אשר קיבל את התביעה נגדו במלואה (להלן- פסק הדין).

לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין.

לטענת הנתבע, בהזמנה לדיון שנשלחה אליו, לדיון ליום 17.11.10, נקבעה שעת הדיון בשעה 13:30 ולא 12:30.

יצויין, כי הנתבע אכן התייצב ביום 17.11.10 עם העדים מטעמו באולם בית המשפט בשעה 13:15 , לאחר שכבר ניתן נגדו פסק-הדין בהיעדר התייצבות.

הנתבע צירף לבקשתו העתק מההזמנה לדיון והעתק מיומן הדיונים לאותו היום המונפק באמצעות האינטרנט.

עוד טען הנתבע כי הוא מילא אחר החלטת בית המשפט והגיש ביום 30.6.10 את המסמך, כפי שנדרש בהחלטה מיום 22.6.10.

בבוא בית המשפט לשקול בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עומדים לפניו שני שיקולים:

האחד, סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון בבית המשפט והשני, מה הם סיכויי ההגנה של המבקש והאם טענותיו לגופו של עניין, יש בהן כדי לשנות את פסק הדין שניתן בהיעדר, אם יינתן למבקש יומו בבית המשפט.

כמובן שהיעדרות מדיון בשל העדר כל זימון או ידיעה מחייבת את ביטול פסק הדין, שניתן בהעדר, מחובת הצדק.

במקרים בהם הייתה הזמנה כדין לדיון, או לפחות ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית אודות מועד הדיון, יש לשקול את שני השיקולים האמורים במצטבר. אולם, ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר וכבדת משקל, קטן המשקל הנדרש ביחס לתשובה לשאלה האחרת, על מנת להביא לביטול פסק הדין.

כך, במקרים בהם הסיבה להיעדרות המבקש מקורה בזלזול ניכר או ברשלנותו שלו, אז יתכן כי לאור הזלזול הרב בבית המשפט, תידחה הבקשה וזאת מבלי ליתן משקל רב לשיקול השני. לחילופין, במקרים בהם הציג המבקש בכתב הגנתו או בבקשתו טיעוני הגנה טובים ובעלי סיכוי לשינוי פסק הדין, אז יכול בית המשפט ליתן לו יומו בבית המשפט, למרות היעדרות שאינה מוצדקת, תוך תיקון המחדל והנזק שנגרם בפסיקת הוצאות.

(ראה ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), 836-835; תא (ת"א) 29746/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' דרורי מיכה (פורסם ב"נבו") ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופיביץ ואח', פ"ד מז(4) 133, 137, ) וכן ראה בספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית 2007, בהוצאת סיגא).

המגמה בפסיקה היא כי על בית המשפט להתייחס ברוחב לב אל בקשת ביטול פסק דין, אך בית המשפט לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. אדם הבא לפני בית המשפט מקבל על עצמו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי הצד שכנגד, ואם הוא מזלזל במילוי חובות אלה - עליו לשאת בתוצאות. על המבקש ביטול להסביר לבית המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו.

ומן הכלל אל הפרט.