אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברהום נ' אופק 40 ייעוץ, יזמות והשקעות בע"מ ואח'

ברהום נ' אופק 40 ייעוץ, יזמות והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37491-04-12
23/05/2013
בפני השופט:
יעקב שקד

- נגד -
התובע:
ריאד ברהום
הנתבע:
1. אופק 40 ייעוץ
2. יזמות והשקעות בע"מ
3. עומר אפרת
4. טל פרי

פסק-דין

פסק - דין

פתח דבר וטענות הצדדים בקצרה

מונחת בפניי תביעה לחייב את הנתבעים בסך 64,101 ₪, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס''א – 2000 (להלן – חוק איסור הפליה).

התובע הינו ערבי אזרח ישראל, יליד 1980. אירוע ההפליה הנטען התרחש לדברי התובע, בליל שבת שבין ה-8 אפריל 2011 ל-9 אפריל 2011, עת הגיע התובע למועדון "אלנבי 40" שבתל-אביב (להלן – המועדון). לשיטתו, לאחר שנתבקש להזדהות באמצעות תעודת זהות על ידי השומר בכניסה למועדון, ולאחר שזה הבחין כי התובע משתייך למגזר הערבי, אסר עליו את הכניסה למועדון, בניגוד לאחרים.

כתב התביעה הוגש כנגד הנתבעת 1 המפעילה את המועדון, וכן כנגד הנתבעים 2 - 3, הבעלים של הנתבעת 1 ומנהלי המועדון.

בכתב ההגנה הוכחש אירוע ההפליה שתואר לעיל. לשיטת הנתבעים, המועדון אינו מבחין בין גווני האוכלוסיה, וכל הרוצה להיכנס בשעריו יכול לעשות כן, זולת אם קיימת סיבה של ממש, שאיננה קשורה באיפיון אסור בהתאם לחוק איסור הפליה.

לדברי הנתבעים, התובע היה שרוי בגילופין, לא דיבר בצורה ברורה, הדיף ריח אלכוהול, ודיבר באופן תוקפני למאבטח ולסובבים (סעיף 5 לכתב ההגנה), ולכן לא הורשה להיכנס למועדון.

דיון והכרעה

מטעם התובע העידו הוא עצמו וגב' יוליה צ'רביאק, שנלוותה אליו בעת הגיעו למועדון. הנתבעים הגישו סידרת תצהירים, לרבות של הנתבע 2 ושל שלושה נוספים, מר גדי טאוב, מר מדחת סלאמה ומר ראשיד גבארין.

יש להזכיר תחילה את החיקוק הרלוונטי, ולו על מנת לעמוד על נטל השכנוע. סעיף 3(א) לחוק איסור הפליה קובע כך:

"מי שעיסוקו באספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן השירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה עדתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות".

סעיף 6 לחוק איסור הפליה קובע, כי אם הוכיח התובע אחת ממספר חלופות המנויות בו, "חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת".

סעיף 6(1) קובע כי החזקה כאמור והיפוך הנטל יחולו כאשר הנתבע "מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3 ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה".

סעיף 6(2) קובע היפוך נטל וחזקת הפליה כאשר הנתבע "סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה המנויות בסעיף 3"

כתבי הטענות מלמדים כי אין חולק שנמנע מהתובע להיכנס למועדון בעת הרלוונטית. עוד אין עוררין, כי התובע נמנה עם אחת מהקבוצות הנזכרות בסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה, שכן הוא משתייך ללאום הערבי ולדת המוסלמית, כפי עדותו וכעולה מנספחים א' ו-ב' לתצהירו. זאת ועוד, יתר באי המועדון שאינם משתייכים ללאום הערבי נכנסו למועדון ללא קושי, כולל שתי נשים שהגיעו עם התובע למועדון (ראה סעיף 13 לתצהירו, עליו לא נחקר). לפיכך, מתקיימים יסודות החלופה שבסעיף 6(1) הנ"ל.

סבורני כי אף מתקיימת החלופה המוזכרת בסעיף 6(2) לחוק איסור הפליה. זאת, נוכח עדות התובע, המקובלת עלי, ולפיה מניעת כניסתו נערכה לאחר שנתבקש להציג תעודת זהות, או אז הוברר למאבטח שהוצב בפתח המועדון כי הינו ערבי (סעיף 12 לתצהירו ועדותו בעמ' 4 לפרוטוקול ש' 16 – 18). אציין כי הנתבעים נמנעו מהבאת ראיות לסתור גירסה זו ועל כך להלן.

לפיכך, על הנתבעים להוכיח כי לא פעלו בניגוד להוראות סעיף 3 הנ''ל, דהיינו ליתן טעם מדוע לא הוכנס התובע למועדון בעת האירוע, שלא בשל מוצאו או דתו, כאמור.

הנתבעים כשלו מלהוכיח את אשר היה עליהם להוכיח.

אין חולק, כי כל ארבעת העדים שהגישו תצהירים מטעם הנתבעים, לא היו נוכחים בעת האירוע, ולא ידעו להעיד ולו ברמז, מדוע לא הוכנס התובע למועדון. הן הנתבע 2 והן יתר העדים מטעם הנתבעים , העידו בתצהיריהם באופן כוללני על כך שלא נהוגה מדיניות הפליה במועדון, כי אנשים מכל גווני האוכלוסייה נכנסים בשעריו, ואף מועסקים בו אזרחים ממוצא ערבי בתפקידים שונים.

יתכן כי הדבר נכון, אך זו איננה השאלה שבפניי. היה על הנתבעים להביא עדות המתייחסת למחלוקת עצמה, קרי לשפוך אור על הטעם שבעטיו לא הורשה התובע להיכנס למועדון, קרי שהיה בגילופין והתנהג בתוקפנות, כפי שנטען.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ