ברהום ואח' נ' באנה

החלטה

לפניי בקשה לביטול הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגד המשיבה ביום 14.3.2013 (להלן – הצו).

באופן כללי, מדובר ביחסי שכנות עכורים בין הצדדים ובני משפחותיהם על רקע חניית המבקשים ( להלן - ברהום ) בשתי חניות השייכות להם, לטענתם, והסמוכות לחניית המשיבה.

בתגובתה לצו טענה המשיבה כי ברהום מעמידים את רכביהם על חלק מהשטח המשותף של הבניין וחוסמים את הגישה לחנייה שלה.

עוד הוסיפה המשיבה, כי בתאריך 29.8.2012 ניתן, לבקשתה, צו למניעת הטרדה מאיימת נגד ברהום (ה"ט 27876-08-12) , אולם ברהום הפרו את הצו.

המשיבה טוענת כי לא הטרידה ולא פגעה בברהום, ואף הוסיפה כי המבקשת 1 בעצמה מקללת ומטרידה אותה , וגרמה לה נזקים חמורים במשך תקופה ממושכת.

מעיון בטענות הצדדים, לרבות בתגובת המשיבה ובתשובת ברהום לתגובה מיום 24.4.2013 עולה כי לנוכח מערכת היחסים שבין הצדדים, שכנותם , והימצאותם בהליכים משפטיים - הדרך הנכונה במקרה זה היא מתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

צו הדדי אינו נושא בחובו את אותה הסטיגמה הטמונה בצו שאינו הדדי, והוא מיועד אך ורק להרגעת הרוחות, ולשמירה על שלוות חייהם של שני הצדדים ובני משפחותיהם.

במקרה דנן צו הדדי ממלא אחר המטרות העומדות בבסיס חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 , ומתיישב עם רוחו של החוק.

לפיכך, על סמך כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת, האוסר על מי מהצדדים, או מי מטעמם:

להטריד את הצד השני או את בני משפחתו בכל דרך ובכל מקום, לרבות חסימה בכל צורה ואופן של הגישה למקומות החנייה של הצדדים ו/או פגיעה בהם.

לאיים על הצד השני או על בני משפחתו, ולפגוע בהם או ברכושם בכל דרך שהיא.

לבלוש אחר הצד השני או בני משפחתו, לארוב להם , להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, ליצור קשר כלשהו או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת.

תוקפו של צו זה הוא למשך 6 חודשים מהיום.

בנסיבות העניין, ומאחר שניתן צו הדדי - אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

יצוין, כי הואיל והסכסוך בין הצדדים נמשך זה זמן רב, ועוסק בשימוש נטען ברכוש המשותף של הבניין - מוצע כי הצדדים ישקלו נקיטת הליך משפטי בפני המפקח על הבתים המשותפים , וזאת על מנת להביא לסיום המחלוקות ביניהם.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ג, 02 מאי 2013, בהעדר הצדדים.