ברדיצ'בסקי נ' גלובוס תרגומים בע"מ

פסק דין

תמצית העובדות

1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בעתירה לפיצוי בסכום של 32,105.16 ₪ בשל תרגום בלתי מקצועי ובלתי נאות שנעשה עבורה על ידי מתרגם מטעם הנתבעים, ולטענתה בשל הכשלים והפגמים בתרגום נגרמו לה נזקים משמעותיים.

2. התובעת טענה כי פנתה לנתבעים לשם תרגום מעברית לפורטוגזית, של מסמכים שנדרשו לה לצורך תביעה המתנהלת בבית משפט בפורטוגל. לטענת התובעת, בשל פגמים מהותיים באיכות התרגום נפסלו המסמכים על ידי בית המשפט בפורטוגל, היא נדרשה להוצאות משמעותיות לתרגום חוזר של כל המסמכים, אישורם על ידי נוטריון ואפוסטיל והעברתם לפורטוגל.

כן טענה התובעת כי בשל הצורך בתרגום חוזר, נדחה הדיון בתביעתה בפורטוגל למשך כשנתיים, דחייה שתגרום לה הפסד ממשי של ריבית והצמדה שלא תהיה זכאית להם, מאחר ודחיית הדיון נבעה – לשיטת בית המשפט בפורטוגל – מסיבה התלויה בה.

3. הנתבעים טענו כי התובעת הציגה עצמה כמי שמבינה את השפה הפורטוגזית, היא בדקה בעצמה את התרגום והעירה הערות רבות, ביקשה שינויים רבים בתרגום והבהירה כי לא תסכים לשלם עבור התרגום באם לא ייענו בקשותיה.

לעמדת הנתבעת, היה על התובעת לבדוק את איכות התרגום ואת התאמתו להליך משפטי בפורטוגל, ולכל הפחות לאשר את התרגום על ידי נוטריון הבקיא בשפה ו/או אצל עורך הדין המייצג אותה בהליך המשפטי בפורטוגל, ואם לא עשתה כן, היא נושאת באחריות לנזקים שנגרמו לה עקב אי התאמת התרגום לדרישות בית המשפט שם.

4. בדיון שנערך העידו הצדדים וכן המתרגמים של שני הצדדים: גב' מריה טרזה קוסט, שביצעה את התרגום החוזר של המסמכים לבקשת התובעת, ומר יורם ברעם, מי שביצע את התרגום הראשון של המסמכים, בשם הנתבעים.

דיון והכרעה

5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, ואפרט נימוקיי להלן.

6. התובעת הגישה לבית המשפט מסמכים רבים שצורפו לכתב התביעה ולתגובה לכתב ההגנה. מקצת המסמכים הוגשו פעם נוספת במהלך הדיון (ת/1) על מנת שבית המשפט יתרשם מהסימון הצבעוני הקיים עליהם: מסמכים אלה הנם חלק מהתרגום שבצע מר ברעם ובהם סומנו בצבעים שונים הטעויות הלשוניות ו/או התחביריות כפי שסומנו על ידי הגב' קוסט כאשר בוצעה על ידה בדיקת התרגום.

7.אני מקבלת את טענת התובעת לפיה נמסר לה שהתרגום אינו מקצועי מספיק ואיכותי דיו על מנת שניתן יהיה להתבסס עליו בניהול התביעה בפורטוגל.

נטל השכנוע המוטל על התובעת במשפט אזרחי הנו בשעור של 51%. על פי מכתבו של עורך הדין בפורטוגל שצורף כנספח 12 לכתב התשובה, וכן התכתובת שצורפה כנספח 7 לכתב התביעה אני סבורה כי היא עמדה בנטל זה.

לטעמי, לא סביר שהתובעת תפנה לבצע תרגום חוזר בעלות של אלפי שקלים וזאת בהתנדבות וללא כל צורך, והעובדה שעשתה כן תומכת בטענתה כי איכות התרגום היתה ירודה וכי בשל כך נפסל התרגום על ידי בית המשפט בפורטוגל.

8.הנתבעים העבירו את עבודת התרגום למר יורם ברעם, אשר העיד כי הוא מבין ויודע את השפה הפורטוגזית ו"עומד מאחוריו" של התרגום שעשה.

לדברי התובעת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 28-31) פנתה למר ברעם פעם נוספת (לאחר סיום עבודתו באמצעות הנתבעים) לאחר ש"פניתי לאגודת המתרגמים בישראל מי המתרגמים שיודעים לתרגם פורטוגזית אירופאית... הוא היה רשום בין ארבעת המתרגמים שיכולם לסייע לי בתרגום לפורטוגזית אירופאית".

עם זאת, אין בכישורים של המתרגם מר ברעם או בהכרה שלו מטעם אגודת המתרגמים בישראל כי לפטור את הנתבעים מהתחייבותם כלפי התובעת, לאיכות ונכונות התרגום.

על פי המסמך שצורף כנספח 1 לכתב התשובה, מציגים עצמם הנתבעים כמי שמנהלים עסק המתחייב לאיכות תרגום "ברור לנו שאתם פונים לחברה כדי לקבל תרגום מקצועי ללא פשרות, לכן המתרגמים שלנו נבחרים בקפידה בכדי להתחייב לכם על תרגום איכותי". בפרסום הנתבעים רשומה השפה הפורטוגזית בין מגוון השפות המוצעות.

מאחר ו"במבחן התוצאה" נמצא כי התרגום אינו מדוייק מספיק לצורך שלו נועד, אני קובעת כי הנתבעים הפרו את ההתחייבות האמורה למתן תרגום איכותי.

אחריות תורמת