ברדיס נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית בסך 20,870 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 17.9.10 ואשר במסגרתה התנגש רכבו עם רכב הנתבע 2 אשר היה מבוטח בזמנים הרלוונטיים אצל הנתבעת 1.

אין מחלוקת כי רכב התובע הגיע מרח' האצל ונכנס לצומת T במפגש עם רח' לחי בתל-אביב. אין מחלוקת כי באותה שעה הגיע רכב הנתבע 2 מרח' הלחי בכיוון נסיעה ממזרח למערב. התובע טוען כי נסע באור ירוק ואילו הנתבע עבר באור אדום. הנתבע טוען ההפך.

התובע העיד לפני כי עמד ברמזור באור אדום ולאחר מכן החל לנסוע ולפתע הגיח משמאלו הנתבע ופגע ברכבו. התובע הביא לעדות את חברתו, אשר ישבה לצידו בעת התאונה ואשר תמכה בגרסתו. העדה הנייטרלית שהעידה מטעם התובע, הגב' קרן מדינה, העידה כי בעת קרות התאונה חצתה את מעבר החצייה של רח' הלחי לכיוון אי התנועה שמפריד בין שני כיווני הנסיעה השונים הקיימים ברח' זה. לגרסתה, רכב הנתבע פגע באופנוע שלה לאחר שפגע ברכב התובע, אולם היא עצמה לא נפגעה שכן הצליחה לזוז הצידה רגע לפני כן. עדה זו ציינה כי אינה יכולה להעיד למי מהצדדים היה אור ירוק ולמי אור אדום. הנתבע העיד לפני וטען כי הוא זה אשר נסע באור ירוק.

כאשר אני בא לשקול את מהימנות העדויות של התובע והנתבע מנגד, מוצא אני אותן כשקולות. לא השתכנעתי יותר מעדותו של צד אחד לעומת האחר.

העד קואן, אשר נכח בעת קרות התאונה ואשר אינו קשור למי מהצדדים נתן עדות במשטרה ולפי עדות זו, נסע התובע באור אדום. דא עקא, עד זה לא הוזמן לעדות על ידי הנתבעת 1, למרות שהיא רצתה בכך. אין מחלוקת כי נתתי צו לזימונו של העד כבר בישיבה הראשונה מיום 24.7.11. אין מחלוקת כי הנתבעת 1 לא זימנה אותו חרף זאת. אין מחלוקת כי הנתבעת 1 ביקשה רק ביום 31.10.11 לדחות את הדיון כדי לזמן את העד. בקשה זו נדחתה על ידי מהטעמים שפורטו בה. לפי טענת הנתבעת 1, לא היה בידיה מספר תעודת הזהות של העד לצורך איתורו, שכן התובע לא החזיר לידיה את מסמכי העדויות מהמשטרה אשר נמסרו לו לצורך צילומן לפי החלטתי מהדיון הקודם. לגרסתה, העדות של העד קואן נמסרה לנתבעת 1 רק ביום 26.10.11.

בעניין זה נחה דעתי כי הנתבעת 1 לא נמנעה במכוון כדי לא לזמן את העד וכי הדבר נבע מהסיבות שפירטה לפני, הגם שיכולה הייתה לפעול לאיתור העד בדרך אחרת. לפיכך, ובייחוד על רקע העובדה שגרסת העד ידועה ואף נמצאת בכתובים, לא ניתן לראות בנתבעת 1 כמי שלא רצתה בעדותו של העד או כמי שחששה מעדותו או כמי שלא זימנה אותו ללא הסבר סביר ועל כן אי זימון העד לא יכול לפעול לרעתה במובן שאגיע למסקנה כי יש לקבל את ההפך מהעדות המבוקשת על ידי הנתבעת 1 מן העד.

מנגד, שעה שהעד לא התייצב לעדות והגם שדיני הראיות לא חלים בבית משפט זה, לא יהיה זה נכון לבסס מסקנה חד משמעית על סמך העדות הכתובה של העד במשטרה בלבד, אשר נמצאת אמנם בתיק בית המשפט, וזאת כאשר לא ניתנה לבית המשפט האפשרות להתרשם ממהימנות העד ולא ניתנה לתובע ההזדמנות לחקור את העד כדי להפריך את העדות שנתן הלה במשטרה.

הצדדים גם לא הביאו ראיות ממשיות אחרות לעניין השאלה מי עבר באדום, כגון לגבי מופעי הרמזורים בצומת. המיקום של הפגיעה ברכבים יכול אולי לתרום לצורך המסקנה היכן בדיוק בצומת ובאיזה מצב היו הרכבים בעת ההתנגשות, אולם לא יכול לשפוך אור לגבי השאלה המרכזית של המעבר באור אדום.

על רקע כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להגיע בתיק זה לממצא פוזיטיבי באשר לשאלה מי עבר באור אדום. העדויות שקולות כאמור ועדותו של קואן במשטרה לא יכולה להטות את הכף לטובת קבלת גרסת הנתבע וזאת שעה שהעד לא העיד לפני. יצוין בשולי הדברים ולמעלה מן הדרוש כי גם המשטרה סגרה את התיק כנגד התובע וכנגד הנתבע מחוסר הוכחה.

דין התביעה, אפוא, להידחות בנסיבות אלה. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"א חשון תשע"ב, 08 נובמבר 2011, בלשכתי.