ברדוגו נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים.

יליד 1/65. ת.ד.ע מיום 12/10/11. כבן 49. פועל יצור. נ"ז עד 15/1/12. נכות צמיתה: 10% בגין צלקת מכאיבה או מכערת עקב כוויה בגב כף יד שמאל, ויצוין כי התובע התלונן בפני הוע"ר על כאבים ביד וכן- 5% בגין הגבלה קלה בחלק מתנועות עמש"צ. נעדר מעבודתו עד ליום 31/11/11. אין הפסדי שכר מוכחים מאז, אין חולק שחזר לאותו היקף משרה ללא ירידה בשכרו. אין בפרוטוקול הוע"ר לעררים פירוט באשר לצלקת הנ"ל- האם הינה מכערת ו/או מכאיבה, דהיינו- האם יש לה היבט תפקודי.

חישוב התובע בפריט הפגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד נעשה על בסיס מחצית חישוב אקט' לפי 10% נכות תפקודית, המהווים למעשה- חישוב אקט' לפי 5% נכות תפקודית (בהגזמה למעלה שכן מ.ה להיום הינו 167 ולא כפי שנלקח בחשבון בתחשיב התובע). הקונספציה אינה בלתי סבירה בעיני, בשים לב לגילו ועיסוקו, כמו גם האפשרות שהצלקת אינה אסתטית לחלוטין, אולי בעיקרה או בחלקה אם כי בשלב זה, שקלולה לתוך ההצעה מינימלי (למעט בפריט הלא ממוני). לספק זה יש השלכה גם על הפריט של עזרת הזולת לעתיד שנתבקש. שקלתי ושקללתי את כל שלפני. על יסוד כל הנ"ל, הצעתי לצדדים הינה לסיים את ההליך, לצרכי פשרה, כנגד פיצוי לתובע בסך של 113,000 ₪, בניכוי תקבולי המל"ל למעט ד"פ. ליתרה יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מפורטת ולטעמי- כך נכון, בשלב זה. היא אינה מחייבת אפילו את בית-המשפט, אך היא מועלית לאחר מחשבה רבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה. היא אינה משקפת את מלוא הסיכונים/סיכויים אך יש בה להערכתי כדי לגלם קנייה סבירה שלהם, הנכונה לשלב זה של הדיון.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובע, עד לא יאוחר מיום 4/2/14. תשובת התובע לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 18/12/13. הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובע) עד ליום 3/2/14. אבקש להמנע מהודעות ביניים לתיק. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובע יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.