ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
30810-05-13
17/05/2013
|
בפני השופט:
סיגל אלבו
|
- נגד - |
התובע:
1. סלין ברדוגו 2. דוד מרסיאנו 3. אסתר מרסיאנו
|
הנתבע:
יהונתן בראון
|
|
החלטה
בפני בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב, במעמד צד אחד.
המבקשים הגישו בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכוף על המשיב לציית לפסק הדין שניתן על ידי המפקח על הבתים המשותפים.
המבקשים טוענים כי הצדדים הם שכנים בבית משותף וכי לדירתם מוצמד גג. על-פי הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי המפקח על הבתים המשותפים, שטח הגג יחולק כך שהמשיב יקבל שטל של 20 מ"ר והיתרה בשטח של 40 מ"ר תיוותר בחזקת המבקשים. עוד נקבע כי תיבנה גדר הפרדה בין שני החלקים. בשל חוסר שיתוף פעולה מצד המשיב, טרם נבנתה הגדר.
בשל תקרית שאירעה בין הצדדים ביום 10.5.13 במסגרתה התנפל המשיב על המבקש 1 הגישו המבקשים בקשה למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת. המבקשים טוענים כי מאחר שהמשיב מתגורר דרך קבע בחו"ל קיים חשש ממשי כי יימלט מהארץ בטרם ניתן יהיה לנהל את ההליכים נגדו. בנוסף טוענים המבקשים, כי אין דרך לאכוף על המשיב את ביצוע פסק הדין, שכן הוא מתגורר בחו"ל דרך קבע. המבקשים טוענים כי גם אם יבנו גדר בעצמם, הרי שתקום להם הזכות להגיש תביעה כנגד המשיב בשל חלקו בעלות הגדר ובשל העובדה שהמשיב מתגורר בחו"ל יהיה בכך לסכל כל תביעה כספית.
תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, היא התקנה החולשת על ענייננו, קובעת כי:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין".
ראשית, אין באמור בתצהיר התומך בבקשה כדי לבסס קיומן של ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. אין די באמירה כי המשיב הוא תושב חו"ל על מנת לבסס קיומו של חשש כאמור.
יתר על כן, הכלל הוא כאשר הנתבע הוא תושב חוץ לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו. בעיכוב תושב חוץ יש להביא נימוקים כבדי משקל לצידוק המעשה, שכן בית המשפט לא יעשה את המדינה מלכודת לתפיסת הנתבע (ע"א 703/70 סומך נ' עוזר, פ"ד כד(2) 799, 805). זאת ועוד, נפסק כי הקושי - או אף חוסר האפשרות – להושיב במאסר את מי שנעדר מן הארץ, אינה בגדר ההכבדה שהתקנה מדברת בה (בר"ע 212/75 יפה נ' יפה, פ"ד ל(1) 333, 335). רק כשקיימות נסיבות שמתוכן ניתן ללמוד כי הנסיעה עלולה לשנות את המצב הקיים, כגון שנסיעתו של הנתבע כרוכה בהברחת רכוש לחו"ל, יהא צידוק לעשות שימוש בתקנה האמורה (רע"א 18/89 פיכמן נ' בנק לאומי, פ"ד מב(4) 513). .
במקרה זה, אף יסוד ההכבדה לא הוכח בשלב זה במידה הנדרשת. העובדה שהמבקש לא מילא אחר פסק הדין שניתן נגדו אינה מצדיקה נקיטת סנקציה כה חריפה של הגבלת חירותו בשלב זה, שהרי בפני המבקשים פתוחה הדרך לבנות את הגדר בעצמם.
בנסיבות אלה, איני מוצאת מקום ליתן צו עיכוב יציאה, במעמד צד אחד.
אני קובעת דיון במעמד הצדדים, ביום 21.5.13 בשעה 17:00.
ב"כ המבקשים תמציא העתק מהבקשה והחלטה זו לידי המשיב, בתוך 24 שעות.
ניתנה היום, ח' סיון תשע"ג, 17 מאי 2013, בהעדר הצדדים.