ברדה ואח' נ' בריגה

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 21.9.12 בכפר סבא.

2. לטענת התובעים, עשה דרכו רכב התובעים בכיכר תנועה. לפתע, הגיח רכב הנתבע משמאל לרכב התובעים ללא מתן זכות קדימה ו/או שימת לב לדרך, פגע ברכב התובעים וגרם לו לנזקים.

3. לטענת הנתבעים, רכבם נסע במעגל התנועה. לפתע, הגיח מימין רכב התובעים, התפרץ במהירות לנתיב נסיעתו של רכב הנתבע, תוך אי מתן זכות קדימה לרכב הבא במעגל תנוע ופגע ברכב הנתבעים.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה הגיע למעבר חציה המצוי לפני כיכר תנועה והבחין משמאל ברכב הנתבע המגיע בירידה. התובע לא נעצר וגלש לכיכר באיטיות. לפתע הבחין בקצה העין ברכב הנתבעים נוסע במהירות ופוגע ברכבו. לאחר התאונה אמר לו הנתבע שהוא מתנצל או שלא התכוון. התובע טען שהנתבע ביקש למנוע התאונה ולכן סטה מעט עם רכבו ופגע בחלק הקדמי של רכבו.

אשת התובע העידה כי רכבם נכנס לכיכר כאשר התובע עוצר רכבו לשנייה בטרם כניסתו לכיכר. לפתע, חשה במכה. התובעת הודתה כי לא הבחינה ברכב התובעים קודם לקרות התאונה. התובעת טענה כי לאחר התאונה התנצל הנתבע בפניהם.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין שנכנס לכיכר התנועה, לאחר כניסתו לכיכר נכנס רכב התובעים לכיכר מבלי שהאט קודם לכן. הנתבע טען שיתכן והתובע חשב שהנתבע יאט את רכבו. הנתבע טען שלא היה ביכולתו למנוע התאונה. הנתבע הודה כי הגיע מירידה אך הכחיש שנסע מהר.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים, מעיקרי הטעמים הבאים:

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובע. במקרה דנן, של גרסת התובע אל מול גרסת הנתבע, כאשר התובעת לא הבחינה ברכב הנתבע קודם לקרות התאונה, לא ניתן לומר שניתן לקבוע כי יש לאמץ את גרסת התובע לאופן קרות התאונה.

7. ברם, גם אם נאמץ את גרסת הנתבע, הרי שיש להטיל אחריות לתאונה על הנתבע שהודה כי הגיע לכיכר מירידה והבחין בשעה שהיה בכיכר ברכב התובע נכנס אף הוא לכיכר. לפיכך, היה באפשרותו להאט מהירותו ולאפשר לתובע להיכנס לכיכר, גם אם זכות הקדימה היתה מסורה לו. משלא עשה כן, הרי הוא אחראי לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע הודה שהבחין בנתבע מגיע ברכבו בירידה בכניסה לכיכר. עם נאמץ גרסת הנתבע הרי שרכבו היה כבר בכיכר בשעה שרכב התובע נכנס אף הוא לכיכר. לפיכך, היה על הנתבע לא רק להאט אלא לעצור מכוניתו בכניסה לכיכר וליתן לנתבע המצוי בכיכר להשלים את נסיעתו ולמנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 70% לקרות הנזק.

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 2,684 ₪ (המהווים 30%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 24.12.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ד, 01 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.