ברגר נ' לוי

פסק דין

1.בפני תביעה למספר סעדים שונים: השבת הלוואה, השבת כספים שנלקחו שלא כדין, ופיצויי בגין נזקים שונים, לרבות עוגמת נפש.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

2.התובע ביקש לערוך שיפוצים בדירתו, לחלקה למספר יחידות משנה, ולהפוך גם את המחסן המחסן ליחידת דיור.

3.הנתבע עוסק בשיפוצים למחייתו.

4.הצדדים נפגשו לראשונה, בראשית חודש אוגוסט 2009 בדירתו של התובע, וניהלו שיחה ארוכה על חייו של התובע, והתובע סיפר לנתבע שהוא חולה וערירי ואין לו יורשים.

5.לטענת הנתבע, הציע התובע כבר בפגישה זו כי הנתבע ישפץ את ביתו "ללא תשלום" ובתמורה יהיה לאחר פטירת התובע, היורש היחיד של הדירה. הנתבע סירב להצעה זו, שכן לדבריו לא יכול היה לשאת בעלויות השיפוץ, אך אין חולק כי בעקבות פגישה זו חתמו הצדדים על שני מסמכים. המסמך הראשון כותרתו "צוואה", ובה מוריש התובע לנתבע את הדירה שברח' פרנס 12 והנתבע יטפל בסידורי הלוויה וישא בעלותה. שני הצדדים חתמו על מסמך זה, ואף הפנו בו למסמך השני בו התחייב התובע לערוך שיפוצים בדירה ובמחסן.

6.בעקבות פגישה זו החל הנתבע בעבודות שיפוצים שונות תמורתן שילם לו התובע שילם לו כ-30,000 ₪.

7.החל מראשית חודש אוקטובר 2009 נראה כי היחסים בין הצדדים הפכו למתוחים ומכאן נחלקות הגירסאות ביניהם. התובע העיד כי על אף שדיבר עם הנתבע על שיפוצים נוספים, לא היה מעוניין למעשה שהנתבע ימשיך לעבוד עבורו. לגירסת התובע, לאחר שההתקשרות בין הצדדים מולאה והסתיימה, הלווה לנתבע 4,000 ₪ ולמחרת הלווה לו 3,000 ₪ נוספים. התובע הציג בפני מסמך שבו מאשר הנתבע את קבלת ההלוואה.

גירסת הנתבע היא, שהתובע היה מעוניין בהמשך השיפוצים ובניית יחידת דיור נוספת, והנתבע ביקש כנגד עבודה זו 23,000 ₪. הנתבע מודה כי קיבל 7,000 ₪ אך טוען שסכום זה שולם כמקדמה על חשבון העבודה. לטענת הנתבע מספר ימים לאחר שהחל בעבודה הודיע התובע כי הוא לא מעוניין שהנתבע ימשיך בשיפוצים, והעבודה הופסקה. הנתבע מכחיש כי חתם על המסמך שהציג התובע, וטוען כי חתימתו זוייפה.

8.ימים מספר לאחר מכן ביקש התובע מהנתבע לשכפל עבורו מספר מפתחות ונתן לו לשם כך 300 ₪. הנתבע מודה כי קיבל את הכסף, ולא שיכפל את המפתחות אך לדבריו הוא זכאי גם לסכום זה בשל הפסקת השיפוצים בראשיתם.

9.להשלמת התמונה יצויין כי במהלך השיפוצים מצא הנתבע בביתו של התובע צוואה נוספת, מאוחרת בכמה ימים ל"צוואה" שנחתמה עימו, ועל פיה התובע אינו יורש דבר. העתק הצוואה הנוספת צורף לכתב ההגנה. התובע מצידו טוען כי במהלך השיפוצים הנתבע גנב מביתו דברים, לרבות מסמכים ומפתחות.

10.בלילה שבין ה- 28.10 וה-29.10 התקשר התובע לנתבע וביקש כי יגיע לביתו בדחיפות. הנתבע טוען כי התובע התקשר שוב ושוב, אמר שהוא חש ברע, ועמד על כך שהתובע יגיע מיד. התובע הגיע לבית הנתבע בשעת לילה מאוחרת ואז הגיעו למקום שני בחורים נוספים. הנתבע לדבריו חש מאויים שכן התובע והבחורים דרשו שישיב את הכסף שהוא חייב לתובע. לטענת הנתבע, התובע נעל את הדלת ולא איפשר לו לצאת מדירתו. הצדדים מסכימים כי הנתבע החליט לברוח מהדירה, ולשם כך שבר קיר גבס, שהוא עצמו בנה חודש לפני כן, ושהוסיף לדירת התובע דירת משנה. הנתבע יצא דרך קיר הגבס, הבהיל את הדיירים שבדירת המשנה, ורץ מדירתם, הפעם דרך הדלת.

11.התובע שחש ברע הזעיק אמבולנס ומשטרה, ופונה לחדר מיון. הנתבע ואחד הבחורים שהיו בדירה נעצרו. במועד הדיון הציג התובע אישור משטרה ממנו עולה כי החקירה נסגרה שכן המשך הענין על פי האמור באישור, "אינו מצדיק חקירה או העמדה לדין".

12.במסגרת תביעה זו טוען התובע להחזר הלוואה שהעניק לטענתו לנתבע בסך 7,000 ₪, החזר 300 ₪ שנתן לנתבע לשם שיכפול מפתחות, פיצוי בגין נזקים בדירה בסך 2,800 ₪.

13.במהלך הדיון שבפני ביקש התובע לתקן את תביעתו ולהעמידה על סך 30,000 ₪ בדרישה לפיצוי בגין עגמת נפש לו ולדיירי המשנה.

14.הנתבע מתנגד לתביעה כולה ולתיקונים וטוען כי הסכומים שניתנו לו הינם על חשבון העבודה והחוזה שהופר עימו.

דיון והכרעה:

תשלום 7,000 ₪ - הלוואה או מקדמה?

15.השאלה הראשונה העומדת להכרעה היא, האם על הנתבע להשיב את הכספים שקיבל? מחד טוען התובע כי שילם כספים אלו כהלוואה ומאידך עונה הנתבע כי קיבלם כשכר עבודה.