ברגמן משה באמצ' אפרים רביב נ' וירצבורגר ואח'

החלטה

בפניי בקשה להורות על מחיקת כתב ההגנה של הנתבע.

1. ברקע הבקשה החלטה מיום 25.1.10, בה הוריתי לנתבע למסור תשובות מלאות ומפורטות לחלק מן השאלות בשאלון שהופנה אליו. בדיון שהתקיים ביום 13.7.10, נקצב מועד להגשת התשובות האמורות. התשובות הוגשו, באיחור. בבקשת התובע נטען, כי התשובות שניתנו אינן תואמות את הנדרש בהחלטתי.

2. בחלק מטענות התובע אין ממש. הדברים אמורים בתשובות לשאלה 2א' (גם אם נפל שיבוש בתשובה, אין הדבר מלמד על אי ציות להחלטות בית המשפט); 6א (מסירת פרטים לגבי 3 בעלי דירות בלבד; טענות התובע לפער בין הפרטים שנמסרו ובין טענות הנתבע בתצהיר המקורי בתשובות לשאלון שמורות לו); 6יא' (אין בשאלון שאלה כזו); 7א' (נמסרה תשובה כי לנתבע אין את המידע המבוקש).

3. אשר לשאלות 2 ז' – 2 יא'. בשאלון המקורי ניתן מענה לשאלות, הגם שמידת הפירוט שלו היתה נמוכה (בשאלה 2ט ניתן מענה משובש בסיפא של התשובה). הנתבע לא הוסיף דבר לשאלות אלה עתה. ההסבר שנתן כי שאלות 2ו – יא' דורשות חקירה ודרישה במסמכים שלא בשליטתו אינו רלוונטי לגבי חלק מן השאלות (2ז, האם חתם על הודעה, 2ח, האם סייע להפיצה, 2ט, האם נכח בדיון). עם זאת, נוכח המענה שניתן לכתחילה, אין בעניין זה כשלעצמו כדי להצדיק את הסעד החריף המבוקש כעת.

4. (א) לגבי חלק אחר מן השאלות, יש ממש בטענות התובע. כך לגבי שאלה 2ה'. התשובה כי מדובר בשאלה לא רלוונטית אינה עולה בקנה אחד עם החלטותיי. המדובר במענה שאינו ענייני. גם לגבי שאלות 9א, 11א, 12(ג) – ניתן מענה מתחמק ולא ענייני, או שלא ניתן מענה.

(ב) מהו הסעד הראוי במצב דברים זה? אכן, בסופו של הליך בית המשפט רשאי לתת את המשקל הראוי למענה מתחמק ולא ענייני, בהעריכו את עדותו של אדם שמסר תשובות לשאלון. אין בכך כדי לגרוע מן החובה לקיים החלטות מפורשות של בית המשפט. לעניין זה, התמונה הכוללת המתקבלת אינה מניחה את הדעת. הנתבע מסר באיחור תשובות לשאלון. כאשר מסר אותן, לא ענו, בחלקן, על דרישות ברורות ומפורשות בהחלטה שיפוטית, אשר באה בעקבות מסירת תשובות לא מניחות את הדעת לאותו שאלון עצמו. אין הסבר ברור לדרך פעולה זו. קשה להסבירה, בנסיבות העניין, בהיסח הדעת או בטעות. קשה עד מאד ליישב התנהלות זו עם הצורך בניהולם היעיל והאפקטיבי של דיונים. היא אינה רחוקה מזלזול בהליכי בית המשפט. מצד זה, הבקשה שבפניי למחיקת כתב הגנה אינה משוללת כל יסוד.

(ג) מנגד, יש לבחון האם התוצאה של מחיקת כתב ההגנה של הנתבע, בתביעה על סך של 50,000 ₪, היא תוצאה מידתית בנסיבות העניין. אני סבור כי התשובה לשאלה זו היא בשלילה. הדברים אמורים גם בשים לב לכך שהשאלון המקורי אחז יותר מ – 50 שאלות. עוצמת ההפרה אינה כזו, המצדיקה את התוצאה הקיצונית של מחיקת כתב ההגנה. משכך, ניתן לתת לנתבע 5 הזדמנות אחרונה לציית להחלטת בית המשפט, ולמסור תשובות מלאות, ענייניות ומפורטות לשאלות 2ה', 9א', 11א', 12(ג). יש להתנות את תיקון המחדל בדרך האמורה, בתשלום הוצאות משפט הולמות, בסך של 2,500 ₪. הסכום האמור ישולם לתובע עד ליום 22.2.11. עד אותו מועד יש להגיש לבית המשפט אישור על ביצוע התשלום. התשובות יימסרו בתצהיר ערוך כדין, לא יאוחר מיום 22.2.11.

עיון ביום 1.3.11.

ניתנה היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.