עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
|
30245-07-11
27/07/2011
|
בפני השופט:
זהבה בוסתן
|
- נגד - |
התובע:
שלום ברגיג (עציר)
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
כנגד העורר הוגש כתב אישום האוחז שני אישומים. באישום הראשון מיוחסת לו עבירה של נהיגה בשכרות שעל פי הנטען נעברה ביום 30.4.11 כאשר סירב למסור דגימת דם או דגימת שתן, על פי דרישת שוטר, לצורך בדיקת שכרות.
באישום השני מיוחסת לו עבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח תקף שנעברה ביום 2.5.11. על פי הנטען עוכב העורר ביום 29.4.11 עת נהג ברכבו לאחר שסירב לדרישת שוטר למתן דגימת שתן (עובדות אלה מהוות את עובדות האישום הראשון). הוא זומן לשימוע אצל קצין משטרה ביום 2.5.11 ובאותו מועד לאחר השימוע הוא נפסל פסילה מנהלית למשך 30 יום. עוד באותו היום הוא נתפס נוהג ברכבו לאחר שכאמור רישיונו נשלל ובדמו נמצאו שרידי סם מסוכן (עובדות אלה מהוות את עובדות האישום השני).
עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והעורר הופנה לשירות המבחן כדי שיינתן בעניינו תסקיר מעצר.
בתסקיר מיום 23.5.11 התרשם שירות המבחן כי קיים פער בין הצגת העורר את התנהלותו כמי ששיקם את חייו וזנח את העולם העברייני לבין התנהלותו כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקופה שקדמה למעצרו וחזרתו לשימוש בסמים על פי דבריו. העורר ריצה בעבר מספר מאסרים כאשר בשירות המבחן תיאר העורר כי הסתבכותו עם החוק החלה על רקע גירושיו ונפילה כלכלית בה היה מעורב ומגיליון הרשעות קודמות שלו עולה כי עברו הפלילי החל משנות העשרים לחייו, שנים רבות לפני הגירושין והוא כולל עבירות בתחום האלימות, רכוש, סמים. יחד עם זאת יש לציין כי הרשעתו האחרונה הייתה לפני 14 שנה בגין עבירה על פקודת הסמים. עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי העורר חש שהמשטרה מתנכלת לו ועישן סמים מסוג קוקאין כצעד של התרסה על התנכלות זו.
שירות המבחן העריך כי על אף כברת הדרך הארוכה והמשמעותית שעשה העורר והיעדר מעורבות פלילית במשך תקופה ארוכה נראה כי בעיתות לחץ ומשבר הוא מתקשה לזנוח את העולם העברייני ופועל בצורה בעייתית. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת.
בהתייחס לחלופת מעצר הציע העורר בתחילה כי במשך היום ימשיך בעבודתו כאיש תחזוקה בעיריית ראשל"צ ובשעות הערב והלילה יהיה במעצר בית בבית אמו בתוספת איזוק אלקטרוני ושירות המבחן שלל חלופה זו לאור הערכתו בדבר הסיכון הגבוה להישנות התנהגות פוגעת ומאחר והעריך כי החלופה שהוצעה אינה עשויה לאיין את המסוכנות.
לבקשת העורר הופנה פעם נוספת לשירות המבחן כדי שיבחנו ערבים נוספים על אלה שהוצעו ובתסקיר הנוסף המליץ שירות המבחן כי העורר ישוחרר לחלופת מעצר כך שיתאפשר לו לצאת לעבודתו בשעות העבודה ובשעות אלה יהיה בפיקוח מנהל האגף בו הוא עובד ובשאר ימות השבוע ושעות היום ישהה בבית אמו ובפיקוחה ובפיקוח אחותו ואמו. שירות המבחן התבקש להבהיר את השינוי בעמדתו והסביר כי בעת עריכת התסקיר הראשון התרשם ממסוכנות גבוהה והישנות התנהגות פוגעת אך בעת עריכת התסקיר השני התרשם כי משפחתו של העורר ומקום עבודתו מתגייסים לסייע לו לחזור לשגרת חייו ולאיין את המסוכנות.
בימ"ש קמא פירט בהחלטתו את האמור בתסקירי שירות המבחן ולאחר ששקל את האמור בהם לא קיבל את המלצת שירות המבחן והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בימ"ש קמא הדגיש את הסיכון הטמון בנהיגה בשכרות ואת העובדה כי העורר עבר את העבירה נשוא האישום השני מייד לאחר שנערך לו שימוע ורישיונו נשלל וזאת כאשר בשתי הפעמים הוא נוהג בשכרות לאחר שהשתמש בסמים. עוד הדגיש בית המשפט כי העורר צבר לחובתו 33 הרשעות בתחום התעבורתי ובארבע מהן היה מעורב בתאונות דרכים ואחת גרמה לחבלות של ממש.
תלויים ועומדים כנגדו שני אישומים נוספים בגין אירועים דומים של נהיגה תחת שימוש בסם או בשכרות מימים 26.4.10 ו – 23.12.10. פרט לאמור ציין ביהמ"ש כי היה עד באולם בית המשפט להתנהגותו של העורר כלפי בן משפחתו, רושם זה נוצר אצל בית המשפט במספר הדיונים שהתקיימו בפניו ובית המשפט ציין כי "המשיב דעתן, אינו מקשיב למשפחתו ואינו מקבל מרותם. לפיכך הנני סבורה כי אין הם מסוגלים לפקח עליו".
ב"כ העורר סבר כי החלטת בית המשפט עומדת בסתירה להחלטתו על קבלת תסקיר ובוודאי על החלטתו על קבלת תסקיר משלים שאם סבר בית המשפט כי לא ניתן להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר על שום העורר עצמו, מה טעם ביקש בית המשפט תסקיר משלים.
עוד מלין ב"כ העורר על ביסוס החלטתו של בית משפט קמא על התרשמותו השלילית מהעורר.
לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית משפט קמא ובתסקירי שירות המבחן ושמעתי טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הערר להידחות. עסקינן בעורר שעברו הפלילי והתעבורתי מכבידים. אני ערה לעובדה כי עברו הפלילי הוא עבר פלילי ישן אך הוא נדבך בשיקולי בית המשפט ובהצטרפותו לשאר הנימוקים הוא נדבך רלוונטי וחשוב.
העורר גילה בהתנהגותו כי לא ניתן לתת בו ולו מידה מינימאלית של אמון שכן על פי עובדות כתב האישום בהן כבר הודה והורשע ורישיונו נשלל ובטרם יבשה הדיו על הוראת השלילה שב ונהג ברכבו כשהוא תחת השפעת סמים. שירות המבחן התרשם לראשונה מהעורר כי במצבי לחץ ומשבר הוא מתקשה לזנוח את העולם העברייני ופועל בצורה בעייתית. ביהמ"ש קמא התרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהלותו של העורר בבית המשפט ואף התנהלות זו מאששת את התרשמותו הראשונה של שירות המבחן.
שירות המבחן בחן את חלופת המעצר המוצעת כבר לצורך התסקיר הראשון שהוגש וסבר כי בחלופה זו אין כדי לאיין את מסוכנותו הרבה של העורר והעובדה כי בשלב מאוחר יותר התרשם שבני משפחתו, מקום עבודתו התגייסו לעזור לעורר אינה יכולה לדעתי לאיין את המסוכנות בעורר עצמו כפי שהתרשם ממנו לראשונה שירות המבחן וכפי שאף בית המשפט התרשם.
בנסיבות אלה אני דוחה את הערר.
ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"א, 27/07/2011 במעמד הנוכחים.
זהבה בוסתן, שופטת
הוקלד על ידי: איריס יזהר