החלטה
ב-03/07/2013, ניתן פ"ד כנגד הנתבע, בהיעדר הגנה.
ב-26/08/2013, הגיש הנתבע בקשה לביטולו.
בו ביום ניתנה החלטתי המזמינה את תשובת התובעת, בתוך 20 ימים.
החלטתי הנ"ל הומצאה לתובעת, ביום 27/08/2013.
באין כל מענה מעם התובעת, התקבלה (ב- 08 אוקטובר 2013) בקשת הנתבע במלואה:
פסק הדין מיום 03/07/2013 – ב ו ט ל, והתובעת חוייבה לשאת בהוצאות הנתבע. כמו כן נקבע, כי
הנתבע יגיש כתב הגנה מפני כתב התביעה המתוקן, בתוך 30 ימים.
בטרם הוגש כתב הגנה כאמור, הגישה המבקשת (ביום 10/10/2013) בקשה לביטול ההחלטה מיום 08/10/2013. הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 13/10/2013, הואיל ונעדרה תצהיר כמתחייב מהוראות הדין.
ביום 15/10/2013, הוגשה "בקשה דחופח חוזרת לביטול ההחלטה", בה ניתנה החלטה זו:
ככל בקשה בכתב, גם בקשה זו, יש להמציא לצד שכנגד, לתשובתו.
ממילא, רשאי מגיש הבקשה, לממש את זכות המענה לתשובה.
תשובה ומענה לה, יוגשו ע"פ המועדים שבתקנות.
בבוא העת לכך - אחליט בבקשה.
ביום 24/10/2013 הוגשה תשובת הנתבע לבקשה לביטול החלטה מיום 8/10/2013 (כאמור לעיל ההחלטה ממועד זה בוטלה...) מכל מקום, הן הבקשה שבוטלה והן זו נשוא התשובה זהות, אלא שהבקשה המאוחרת נסמכת בתצהיר המבקשת.
בקשת המבקשת מיום 15/10/2013 כאמור לעיל נסמכת בתצהיר המבקשת, בו מצהירה היא, כי המשיב לא המציא לידיה את הבקשה לביטול פס"ד, כי בהיותה מיוצגת ע"י עו"ד עפ"י מינוי לשכת הסיוע המשפטי לא העבירה את הבקשה (כיון שלא קיבלה אותה) אל לשכת הסיוע המשפטי.
עוד מציינת המצהירה, כי בקשת הנתבע למתן החלטה לא נסמכה בתצהיר ולא צורף אליה אישור מסירה ביחס לבקשה לביטול פסה"ד, לב"כ המבקשת או למבקשת עצמה.
תשובת המשיב מיום 24/10/2013 נסמכת ע"י גב' יונס סלווה, מתמחה במשרד ב"כ הנתבע ומצהירה היא, כי ביום 28/9/2013 נשלח מכתב פנייה והעתק מהבקשה לביטול פס"ד יחד עם החלטת ביהמ"ש מיום 26/8/2013.
התצהיר אינו מציין לאן ולמי נשלח המכתב, ומכל מקום, מצהירה המבקשת, כי הוא נשלח בדואר רגיל ולא בדואר רשום אל המען אשר בכותרת המכתב שצורף לתצהיר: "עו"ד אילנית דרמור-רונן רח' המייסדים בנימינה 30500".
הערה: מענה של ב"כ התובעת כעולה מלוגו משרד המצוי בתיק זה יותר מפעם אחת הוא רח' המייסדים 1 ת"ד 134 בנימינה 30500.