ברבי ואח' נ' כ.י.ד ערוץ הקניות בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התביעה היא על סך של 30,000 ₪ ואולם כבר במעמד הישיבה מיום 7.2.12 הבהיר התובע כי הסעד המבוקש על ידו (עמ' 2 שורה 18) "אני רק רוצה שיקחו את הסלון ויחזירו לי את הכסף שעלה".

הסלון המדובר נקנה באמצעות ערוץ הקניות, שהינו הנתבעת מס' 1 והספק הינו הנתבעת מס' 2, אשר ערוץ הקניות הגיש נגדה הודעת צד ג' ואשר הוספתי אותה לבקשת התובע כנתבעת נוספת במעמד הישיבה מיום 7.2.12.

הוספת הנתבעת 2 כנתבעת נוספת הייתה מחוייבת המציאות, גם לאור הצהרת ב"כ הנתבעת 2 בישיבת ביהמ"ש כי: "היה והתביעה תהא מוצדקת בכל מקרה הגורם שצריך לשאת בפיצוי הוא הספק ובוודאי לא ערוץ הקניות אליו הפנו התובעים את תביעתם".

למרות הצהרה זו ברצוני להדגיש, כי ניתוח העדויות של התובע ושל נציג הנתבעת 2/צד ג', מצביע על כך שהיתה חשיבות לשמוע גם את נציג ערוץ הקניות, וזאת במיוחד לאור העובדה שעל פי טענת התובע נעשו הפניות אל ערוץ הקניות, שמן הסתם אמור לתעד פניות כאלה או אחרות, ולכן הייתה חשיבות לשמוע גם את עמדת נציג ערוץ הקניות.

נציג ערוץ הקניות, עפ"י הצהרת נציג הנתבעת 2, חש שלא בטוב ולא לא התייצב. העדר התייצבות זו לא אושר ע"י ביהמ"ש ולמעשה נציג רלוונטי משמעותי בתיק זה לא הגיע כלל לעדות.

עפ"י גירסתם של התובעים, הם רכשו סלון אשר תמונה שלו צורפה על ידם, מסוג של עור בגוון שמנת. המסמכים מראים כי עלות הרכישה הייתה בעלות של 5,900 ₪ ובתוספת 449 ₪ בגין דמי משלוח.

לטענת התובע לאחר כחודשיים וחצי הודיעה לו הנתבעת שהסלון לא הגיע והוא נשאל אם ברצונו להחליף לדגם אחר. התובע סרב לכך ודרש את אותו סלון רק בצבע אחר, כאשר המדובר הפעם בצבע חום.

עוד טען התובע, כי הובטח לזכותו בהובלה (כפיצוי).

התובע טוען ,כי קיבל את הסלון בתאריך 14.4.11 ואולם לטענתו לא מדובר בסלון שהזמין.

ב- 15.4.11 (יום למחרת) התקשר לטענתו לערוץ הקניות (אני מסביר ומדגיש מדוע היה חשוב אפוא לשמוע את נציג ערוץ הקניות, על מנת להבהיר, אם אכן הייתה שיחת טלפון שכזו יום אחרי קבלת הסלון) וביקש לבטל את הקנייה, ואולם סורב.

התובע מדגיש, כי הסלון הגיע קרוע, מקומט וממש לא הסלון שהוזמן.

התובע ציין, כי בפועל הסלון ארוז על מנת לא לפגוע בו וכי הוא לא עושה כל שימוש בסלון.

במעמד הישיבה צירף התובע תמונות של הקרעים בסלון ולאחר סיום הישיבה מצא לנכון וצירף תמונות נוספות על פי בקשה שהגיש לצירוף מסמכים, שמתוכם ניתן לראות כי הסלון מכוסה בניילון וכן מכוסה באמצעות שמיכות על מנת להגן עליו ולא לפגוע בו (דהיינו לא ניתן להשתמש בו).

הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי המוצר החדש שסופק על ידי התובע נמצא באחריות ע"י הספק וכי מדובר בהזמנה אישית ובעור מיוחד, כשביטול העיסקה ניתן לאור האמור דלעיל בתוך 7 ימים בלבד ולא בתוך 14 יום.

הצד השלישי שצורף כאמור כנתבעת טען, כי כאשר הוחלף צבע הסלון הוסבר לתובע "כי הצבע אותו בחר הינו צבע לפי הזמנה מיוחדת ולא ניתן לבטל את ההזמנה. הלקוח הסכים. בתאריך 14.4.11 סופקה מערכת הישיבה ללקוח ולשביעות רצונו המלאה".

צד ג' צירף את אישור תעודת המשלוח שבו צויין: "קבלת הרהיט מהווה אישור לשביעות רצון הלקוח. ביטול העיסקה לאחר אספקת המוצר כרוכה בדמי ביטול ודמי הובלה. הריני לאשר קבלת תמורה עבור ההזמנה לעיל לשביעות רצוני. כמו כן הריני מאשר את חיוב האשראי שמסרתי בגין הזמנה זו".

עוד מאשר הצד השלישי, כי בתאריך 17.4.11 (שלושה ימים לאחר האספקה של הסלון) שוחחו עם הלקוח ובשיחה זו הייתה התלונה היחידה של התובע בכך שחלק "השאזלונג" של הספה אינו מחובר לשאר חלקי הסלון, דהיינו זו הייתה התלונה היחידה ונושא הקרעים כלל לא עלה ע"י התובע ומשכך, אין מנוס, כך ניתן להבין, שהקרעים נגרמו כתוצאה מהתנהלות של התובע ומשפחתו.

בישיבת בימ"ש מיום 7.2.12 הסביר התובע, כי כאשר קיבל את הסלון האמור לא היה מודע לכל הטענות שהתגלו לאחר מכן. בעדותו ציין: "הסלון זה לא הסלון שהזמנתי. אני משפץ בקריון את החנות שלי. הגעתי בלילה אחרי השיפוצים הביתה. כשהביאו את הסלון אמרתי שזה לא נראה לי הסלון שלי. אמרו לי שזה משודרג. ניגשתי לראות במחשב והמחשב שלי נפל. המוביל אמר שאם יש בעיה יחליפו ואין בעיה. אני אם הייתי ער בצורה נורמאלית לא הייתי מסכים לקבל את הסלון. כשאשתי הגיעה מהעבודה אחה"צ היא ראתה שזה לא אותו סלון ושיש בו קרעים. התקשרנו למחרת לערוץ הקניות, מותר לי להחזיר את המוצר תוך 14 יום".