בראשי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

1.      מבוא : 

א.פסק דין זה דן בשאלה האם כדין הפסיק הנתבע את תשלום קצבת הבטחת ההכנסה ששולמה לתובע, בתקופה שבין חודש 4/09 לבין חודש 2/10 – תקופה בה הייתה לתובע הכנסה מהשכרת נכס (דירה שירש מאמו ז"ל) בשיעור של 2,000 ₪ לחודש.

ב.גדר מחלוקת זו הוגדרה על ידי הצדדים, בהתאם להסכמות אליהן הגיעו בתחילת דיון ההוכחות שהתקיים בפני בית הדין ביום 7/7/11 ואשר קיבלו תוקף של פסק דין חלקי. לפיכך, יתייחס בית הדין , במסגרת פסק דין זה , להכרעה בשאלה הנ"ל בלבד, ובזכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה שבין 4/09 לבין 2/10.

2.       העדויות והמצהירים:

א. הנתבע הגיש את הראיות דלהלן:

חוזה שכירות בקשר לדירה ברח' החשמונאים 23 בירושלים מיום 18/3/09 - סומן נ/1

הודעת התובע בפני חוקר הנתבע מיום 25/1/09 – סומן נ/2

הודעת התובע בפני חוקר הנתבע מיום 18/11/09 – נ/3

ב. מטעם התובע העיד: התובע בעצמו. מטעם הנתבע לא הובאו עדויות מלבד הראיות המפורטות לעיל.

3.העובדות והטענות הרלוונטיות לעניינו, כעולה מכתבי הטענות בתיק:

א.התובע, יליד שנת 1950, נפגע בתאונה, ואינו עובד מאז. התובע מקבל גמלת הבטחת הכנסה מהנתבע החל מחודש 6/2000, לסירוגין.

ב.בחודש 11/08 נפטרה אמו של התובע, אשר הורישה לו ולאחיו את חלקה בשתי דירות: האחת, ברח' רש"י 76 בירושלים– בה התגורר התובע יחד עם אמו עד ליום פטירתו והאחרת- ברח' החשמונאים 23 בירושלים.

ג.אין חולק כי הדירה ברח' החשמונאים 23 בירושלים (להלן גם:"הנכס") הושכרה ע"י התובע בדמי שכירות חודשיים של 2,000 ₪ לחודש. עותק מחוזה השכירות הוגש וסומן כ- נ/1.

ד.לטענת התובע, הוא השכיר את הנכס כמנהל עיזבון, ועל כן יש לקזז מהכנסות אלו את ההוצאות שהוציא כמנהל עיזבון. בעיקר מדובר בהוצאות שהוצאו לכבודם האחרון של אמו ז"ל ושל אחיו , שמואל בראשי ז"ל (אשר נפטר כחודשיים לפני אמו), ובכלל זה: הוצאות בגין מצבות, סעודות מצווה בימי השבעה ובימי האזכרה, הנאמדים על ידו בכ-40,000 ₪. כמו"כ מבקש התובע לקזז את התשלומים ששילם למטפלת של אמו , אשר טיפלה בה במשך כ-4 שנים והנאמדים בסך של כ- 35,000 ₪. לחלופין טוען כי יש לראות את הסך של 2,000 ₪ כסכום שירשו 5 יורשים ועל כן יש לראותו כמי שקיבל רק 400 ₪ לחודש.

ה.מנגד טוען הנתבע כי תכלית החוק הינה אך למי שאין לו הכנסה, וכיוון שאין חולק שהתובע קיבל הכנסה של כ-2,000 ₪ בחודש – די בכך כדי להפסיק לו , כדין, את תשלום הגמלה. יתרה מזאת, כל טענותיו של התובע בדבר היותו מנהל עיזבון ולעניין הסכומים ששילם – הועלו מבלי שהוצג ולו בדל של ראיה שתוכיח את טענותיו. לפיכך, אין לקבל טענות אלו. מכל מקום, החוק אינו מכיר בסוגיה משפטית של "קיזוז" הוצאות כבוד מהכנסות – כך שגם מן הטעם הזה, בדין הופסקו לתובע תשלום גמלת הבטחת הכנסה.

4.דיון והכרעה:

א.אקדים את המאוחר ואציין כבר עתה כי לאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים ואת מכלול הראיות בתיק – הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

ב.כידוע, הלכה פסוקה היא כי גמלת הבטחת הכנסה נועדה להבטיח את הכנסתו המינימאלית של אדם על מנת שיוכל להתקיים, בכבוד, בחיי היום יום וכ"רשת בטחון" אחרונה בהחלט, שכן מדובר בכספים מתוך הקופה הציבורית.

ג.בית הדין הארצי , פסק לא אחת כי: "חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר, להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ'רצפה' הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימלית של הכנסה לצורך קיום בסיסי".