בראשי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

החלטה

עניינה של החלטה זו הינה בקשת התובע למנות מומחה רפואי אחר. הבקשה נסמכת על כך שהמומחה הרפואי מטעם בית הדין, ד"ר תיבון-פישר נתנה את חוות דעתה, מבלי שעיינה תחילה בחוות הדעת הרפואית מטעם התובע, זאת, בשל העובדה שמזכירות בית הדין לא העבירה את חוות הדעת הרפואית מטעם התובע, במסגרת כל המסמכים הרפואיים שהועברו למומחה הרפואי מטעם בית הדין, על מנת שתתן את חוות דעתה בעניין הנדון. התובע סומך את עמדתו בתקנה מס' 5 ו-12 של כב' הנשיא אדלר (בתוארו דאז) בעניין מינוי מומחה רפואי.

הנתבע מצידו מתנגד לבקשה. לטענתו, לא נגרם כל נזק לתובע, אשר יצדיק החלפת מומחה וכל שכן, כאשר ניתן לפתור את העניין בכך שחוות הדעת הרפואיות שהוגשו, מטעם שני הצדדים – יופנו למומחה הרפואי, במסגרת שאלות ההבהרה. הנתבע סומך את עמדתו זו, בהלכה הפסוקה.

לאחר שעיינתי בטיעוני שני הצדדים, אינני נעתרת לבקשה להחלפת מומחה, כפי שיובהר להלן.

כידוע ובהתאם להלכה הפסוקה, פסילת מומחה רפואי שמונה מטעם בית הדין, הינו צעד חריג. לפיכך, בית הדין ינקוט בו אך בנסיבות חריגות בלבד (אשר אינן מתקיימות בענייננו) ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום. (ראה: דברי כב' הנשיא אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199).

יודגש כי התובע, בטיעוניו, נסמך גם על תקנה 12 לפיה : "לא יורשה בעל דין להגיש חוות דעת רפואית לאחר שהמומחה היועץ הרפואי השיב על השאלות שהופנו אליו.." (הדגשות אינן במקור-י.ש). אולם, תקנה זו אינה קובעת כי לא ניתן להגיש למומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, חוות דעת מטעם מי מהצדדים לאחר שכבר נתן את חוות דעתו. להיפך,מתוקף תקנה זו עולה כי בשלב שאלות ההבהרה ניתן להפנות את המומחה לחוות דעת נוספות (של מומחים אחרים מטעם הצדדים) וזאת עד לשלב של מתן תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.

כידוע, המומחה הרפואי משמש יועצו וזרועו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה באופן שחוות דעתו של המומחה (היועץ הרפואי) הינה סוף פסוק בשלב הגשת ראיות לעניין הרפואי שהתעורר (ועל כן אין לבעל הדין זכות לדרוש מומחים אחרים או נוספים). (דב"ע לד/ 25-0 שרה טורק נ' המוסד פד"ע ה 240 ; דב"ע תשן/ 48-0 המוסד נ' עמרם פיאלקוב פד"ע כב 321 ).

אף אם נפל פגם כלשהו בחוות הדעת (שבמקרה שלפנינו לא הוכח) - אין הדבר מהווה טעם מספיק לפסילת חוות הדעת, ובלבד שניתן לתקן את הפגם באמצעות שאלות הבהרה (שם, עמ' 1.176). לפיכך, לא בנקל ייעתר בית הדין, לבקשה מעין זו, של מינוי מומחה אחר. ראה: מ' גולדברג, "עוקדן הביטחון הסוציאלי", כרך שני, עמ' 1.175 (עדכון מאי 2005); דב"ע מז/98-0 מאיר אוחנה נ' המוסד פד"ע יט 413.

לאור כל האמור – ולאור העובדה כי בעניינו טרם הועברו למומחה הרפואי מטעם בית הדין, שאלות ההבהרה, ולאור העובדה כי התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק שלא ניתן לתקנו על ידי הפניית שאלות הבהרה למומחה – אין לנקוט באקט חריג זה של מינוי מומחה רפואי אחר ודין הבקשה להידחות.

ב"כ הצדדים ימציאו לבית הדין את שאלות ההבהרה שברצונם להפנות למומחה בית הדין, תוך 30 יום.לכשתינתן החלטה לעניין שאלות ההבהרה תדאג מזכירות בית הדין לצרף את חוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"א, 29 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: