בראומן נ' אלמוג

החלטה

תוספת שכר בטלת העד בסך של 400 ₪. המזכירות תעביר סכום זה אל העד במקום עבודתו, הוט טלקום, בנין ספרד, קיבוץ יקום.

ניתנה והודעה היום ב' אדר א תשע"א, 06/02/2011 במעמד הנוכחים.

כוכבה לוי, שופטת

פסק דין

התובע הגיש כתב תביעתו כנגד הנתבע – סוכן ביטוח – בגין נזק שנגרם לו בעקבות הימנעות הנתבע מחידוש פוליסת ביטוח רכבו, ולאחר שנגנב הרכב.

סכום התביעה מתמקד בשווי נטען של הרכב – 27,000 ₪ - בצירוף פיצוי נוסף בסכום של 3,000 ₪ וסה"כ 30,000 ₪.

אקדים ואדגיש כי התובע לא הוכיח אף אחד מהאלמנטים הדרושים לצורך הוכחת תביעתו ואתחיל מהמאוחר :

1.אירוע הגניבה לא הוכח – לגרסת התובע בעת שנסע לחו"ל העביר את הרכב לתחום בשליטת חברו במושב עופר. כנראה; שהרכב נגנב עת היה ברשותו של אותו חבר.

פרטי החבר נותרו בגדר תעלומה.

התלונה במשטרה שצורפה כנספח לתביעה, מעידה על עצמה חד משמעית כי אין לראות בה אישור על אמיתות ההודעה. את התלונה במשטרה לא מסר לא החבר ולא התובע, אלא אלכסנדר בראומר, שהוא אביו של התובע. אלא מה, כתובתו של אלכנדר בראומר היא בנס ציונה, תחנתה המשטרה שבה נמסרה התלונה, היא תחנת ראשל"צ, ואילו הרכב, לפחות לפי התלונה, נגנב מזיכרון יעקב ולא כטענת התובע מהמושב עופר. התובע, מסיבות השמורות עמו בלבד, נמנע מלהביא לעדות את חברו על מנת שיעיד באילו תנאים היה מוחזק הרכב ברשותו ואת אביו ע"מ שיעיד באילו נסיבות נודע לו על הגניבה הנטענת או לחילופין מה הניע אותו להגיש תלונה במשטרה אודות גניבת רכב.

בנסיבות אלה ומאחר וגם גניבת הרכב כשלעצמה הוכחשה בכתב ההגנה, אני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח גניבה זו.

2.שווי הרכב -זאת ועוד; התובע כאמור תבע את במסגרת תביעתו את שווי הרכב.

כל שמצא לנכון התובע הוא לצרף לכתב התביעה הוא נספח ד' שכותרתו "לוי יצחק, שמתייחס לכאורה לרכב זהה לרכבו, אינו נושא תאריך ובתחתית נרשם 27,000 ₪. אסמכתא זו מתעלמת ממצבו הראשוני של הרכב – "איזו יד" היה רכב זה, האם היה בבעלות חברה או חברות קודם לכן, שהרי באלה יש עפ"י ידיעתי הלא מקצועית מתוך היכרות כללית של מחירון "לוי יצחק" כי להשפיע על מחיר הרכב.

ולא זאת אף זאת, כפי שלמדתי מהתביעה, הרכב היה ברשות התובע כ-3 שנים. רישומי הטיפולים ברכב יכולים להעיד, בין השאר, על מד האוץ של הרכב שיש גם בו להשפיע על שווי הרכב.

מכל אלה נמנע התובע, זאת מבלי להזכיר את הצורך להמציא במידת האפשר חוו"ד מקצועית-שמאית בעניין שווי הרכב, שכאמור התובע פטר עצמו ממנה.

אשר על כן אני קובעת, כי התובע לא הוכיח רכיב עיקרי זה של תביעתו, לאמור – שווי הרכב.

3.לגרסת התובע, במהלך התקופה בה ביטח את רכבו אצל הנתבע, היה דואג הנתבע ליידע אותו כי הביטוח עומד לפוג ונוהג זה השתרש והפך למנהג המקים חובה לנתבע, כך לשיטתו של התובע, לפעול ועמול ע"מ ליצור קשר עם התובע בטרם יפוג תוקף ביטוח רכבו. לשיטתו של התובע, לא עשה די הנתבע בעניין זה, לא יצר קשר עם אביו ולא מילא את חובתו המושגית כסוכן ביטוח.

לטענת התובע, הוא הודיע לנתבע שהוא עומד לצאת לחו"ל לתקופה ממושכת ללא שהיה ברשותו פלאפון, לכן לא יהיה זמין טלפונית אלא שמסר לנתבע את מס' הטלפון של הוריו עמם ביקש כי יעמוד הנתבע בקשר למקרה הצורך.

התובע, גם לגרסתו, לא מסר את פרטי הוריו ואת מספר הטלפון שלהם ע"מ שהנתבע יעמוד עמם בקשר "בכתב". ללא מותר לציין כי אסמכתא בעניין זה – גם לא הציג. בא כוחו במהלך הדיון בפני ביקש להסתמך על נספח א' לכתב ההגנה המתוקן – פוליסה שנערכה ע"י סוכנות ביטוח אחרת 3 שנים קודם לכן, במרץ 06', שבראשה רשומים בכתב יד מספרי טלפון, וגם מספר הטלפון של הורי התובע. אינני סבורה, כי בתרשומת זו די כדי להוכיח את גרסת התובע על פיה הורה חד משמעית לנתבע, משיפוג תוקף הפוליסה, יצור קשר עם הוריו לצורך חידושה ! ושוב אדגיש; גם לגרסתו של התובע, לא הורה לנתבע לחדש את הפוליסה בתקופה עתידית לאחר שיפוג תוקפה, מבחינת הוראה עפ"י סע' 3 (ב) להוראות המפקח על הביטוח מיום 29.12.99. מסקנתי אם כך היא חד משמעית בעניין זה, שהתובע לא נתן הוראה חד משמעית בכתב לנתבע לחדש את פוליסת ביטוח הרכב שלו עם סיומה – תאריך שלא היה שנוי במחלוקת – בהסתייעות אל מול אביו אלכסנדר בראומן. במובן זה קשה לתובע להוכיח עילת תביעה אל מול הנתבע.

אשר לקיומו של נוהג נטען המחייב את הנתבע לצאת מגדרו ע"מ לחדש את הפוליסה של רכבו של התובע לאחר שיפוג תוקפה, טען הנתבע בתשובה כי במהלך 3 השנים בהם הפוליסה הייתה בתוקף, לא בוצעה פוליסה ביוזמתו של הנתבע, אלא להיפך: בשנת 06' פנה התובע אל הנתבע לצורך הוצאת פוליסה – סע' 1 לכתב ההגנה המתוקן, בשנת 07' פנה הנתבע בשם התובע לסוכנות נוספת לצורך קבלת כיסוי ביטוחי לתובע, וזאת במחיר מינימאלי, ואילו בשנת 08' זו האחרונה לביטוח הרכב באמצעות הנתבע: "עקב בקשת התובע לבטח את רכבו, פנה הנתבע לסוכנות הביטוח קפלן נעים" סע' 3 לכתב ההגנה. גרסה זו של הנתבע לא נסתרה.