אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת רשות ערעור על פס"ד בעניין הפרת הסכם שלא כדין ומתן צו מניעה זמני להפצת מוצרי המשיבים

בקשת רשות ערעור על פס"ד בעניין הפרת הסכם שלא כדין ומתן צו מניעה זמני להפצת מוצרי המשיבים

תאריך פרסום : 23/03/2009 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
10671-08
02/03/2009
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
התובע:
1. CME Devices LLC
2. CME Marketing Lnc

עו"ד ש' קסוטו
עו"ד ג' נ וף
הנתבע:
1. קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ
2. צבי ברק

החלטה

           לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק) בע"א 2256/08, שניתן במסגרת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם א' זמיר בבש"א 13029/08 (ת.א. 1655/07).

1.        המבקשות והמשיבים התקשרו בהסכם שלפיו קיבלו המבקשות זכות בלעדית להפיץ את מוצריהם הרפואיים של המשיבים בצפון אמריקה. בין הצדדים נתגלע סכסוך על רקע ביטול ההסכם על ידי המשיבים וטענת המבקשות כי המשיבים הפרו את ההסכם שלא כדין. המשיבים הגישו תביעה לסעד הצהרתי ולפיו ביטול ההסכם על ידם נעשה כדין. כן ביקשו המשיבים צו מניעה זמני אשר יאסור על המבקשות להפיץ את מוצרי המשיבים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' זפט) נעתר לבקשה לסעד זמני.

2.        בעקבות זאת הגישו המבקשות תביעה שכנגד לסעד כספי בסך 34,000,000 ש"ח (לצרכי אגרה). לאחר מכן הגישו המשיבים תביעה נוספת, הפעם לסעד כספי, נגד המבקשות ונגד נתבעים נוספים (להלן:התביעה השנייה).

3.        לאחר הגשת התביעה השנייה על ידי המשיבים, הגישו הצדדים בקשות שונות, ובהן בקשה (מטעם המבקשות) למחיקת התביעה השנייה על הסף; בקשה (מטעם המשיבים) לפיצול סעדים ובקשה לאיחוד הדיון. כמו כן הגישו המשיבים בקשה לחיוב המבקשות בערובה להבטחת הוצאות המשיבים במקרה שהתביעה שכנגד תידחה.

           כבוד הרשם א' זמיר דחה את הבקשה למחיקת התביעה השנייה על הסף והורה על הגשת כתב תביעה מתוקן שירכז את טענות המשיבים כפי שנטענו בשתי התביעות. אשר לבקשה לחיוב בערובה קבע הרשם זמיר כי המבקשות לא הציגו נתונים קונקרטיים בדבר הימצאותם של נכסים כלשהם, בישראל או בחו"ל, שמהם ניתן יהיה לפרוע את הוצאות ההליך, ככל שתוטלנה, ולכן יש טעם בבקשה. יחד עם זאת, קבע הרשם זמיר כי סכום הערובה ייקבע לאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים.

4.        המשיבים הגישו כתב תביעה מתוקן והמבקשות הגישו כתב הגנה מתוקן, אך בחרו שלא לתקן את כתב התביעה שכנגד. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה לקבוע את סכום הערובה על סך של 850,000 ש"ח.

5.        כבוד הרשם א' זמיר ציין כי סכום הערובה נקבע בעיקר בהתחשב בהיקף ההליך הצפוי. במקרה דנן, קבע הרשם, בהתחשב בסכום התביעה שכנגד ומהותה והיקף טענותיהם הנגדיות של הצדדים, נראה שאכן היקף ההליך צפוי להיות בלתי מבוטל. עוד נקבע כי סכום הערובה שהתבקש, המהווה 2.5% מסכום התביעה שכנגד, הוא בהחלט סכום סביר בנסיבות העניין. נקבע כי על המבקשות להפקיד, תוך 30 ימים, ערובה בסך 850,000 ש"ח, להבטחת הוצאות המשיבים בתביעה שכנגד, על דרך הפקדת מזומן או ערבות בנקאית צמודה ולא מוגבלת בזמן.

6.        המבקשות ערערו על החלטת הרשם לבית המשפט המחוזי וזה דחה את הערעור. כבוד השופטת ע' סלומון-צ'רניאק ציינה כי ערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטות הנוגעות לסדרי דין ולקביעת סכומי ערובה להוצאות בכלל זה. כן ציינה, כי חזקה על הרשם ששקל את כל השיקולים הצריכים לעניין ואיזן נכוחה בין זכויות הצדדים. השופטת סלומון צ'רניאק ציינה עוד כי היא אינה סבורה כי הרשם קבע סכום ערובה בלתי סביר, בהתחשב בפרמטרים שאותם לקח בחשבון (היקף ההליך הצפוי, סכום התביעה שכנגד, מהותה והיקף טענותיהם הנגדיות של הצדדים), ובכל מקרה לא מדובר בסכום כה בלתי סביר עד כי על ערכאת הערעור להתערב בו.

7.        כנגד פסק דין זה מופנית בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקשות טוענות כי הבקשה מעלה שתי שאלות עקרוניות שיש להן השפעה עצומה על הציבור בכללותו. לטענת המבקשות, שגה בית המשפט המחוזי כאשר סרב להתערב בהחלטת הרשם בנימוק שערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות הנוגעות לסדרי דין ולקביעת סכומי ערובה. לדברי המבקשות, סמכויות הרשם הן ברובן סמכויות הנוגעות לסדרי דין. בנוסף, על "החלטה אחרת" של רשם מוקנית לבעל דין זכות ערעור לשופט בית המשפט שבו מכהן הרשם. לדברי המבקשות, כוונת המחוקק הייתה כי השופט הדן בערעור יפקח באופן הדוק על החלטות שנותן הרשם בעניינים שבסדרי דין, והוא חייב לבחון בעצמו האם החלטת הרשם מתיישבת עם הראיות שהיו לפניו והאם המסקנות של הרשם עומדות במבחן ההיגיון. לכן, טוענות המבקשות, החלטתו של בית המשפט המחוזי מנוגדת לכוונת המחוקק.

           טענתן השנייה של המבקשות היא כי שגו הרשם ובית המשפט המחוזי כשקבעו כי הפקדת ערובה להוצאות בסך של 850,000 ש"ח היא סבירה. לדברי המבקשות, העמדת הערובה על סכום אסטרונומי של 850,000 ש"ח היא קביעה חסרת תקדים, אשר מציבה רף כניסה בלתי נתפס על הגשת תביעות בישראל מצד חברות זרות. לטענתן, ההחלטה מעודדת הגשת תביעות נגד ישראלים בחו"ל, בניגוד לאינטרס של אזרחי ישראל. עוד טוענות המבקשות כי סכום הערובה שנקבע חוסם את זכות הגישה לערכאות, אינו משקף את היקף ההוצאות האמיתי הצפוי בתיק ואינו מתיישב עם הסכומים שנפסקים בדרך כלל כערובה להוצאות.

8.        ביום 16.2.2009 הוריתי למשיבים להגיש תשובה לבקשת רשות הערעור. המשיבים טוענים כי הבקשה אינה מעלה סוגיות בעלות חשיבות ציבורית אשר מצדיקות בירור משפטי נוסף בגלגול שלישי. עוד טוענים המשיבים כי החלטת הרשם הינה החלטה דיונית הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואשר ערכאת הערעור אינה מתערבת בה דרך כלל, וודאי לא במסגרת ערעור שני. אשר לטענת המבקשות כי החלטת הרשם תעודד חברות זרות להגיש תביעות מחוץ לישראל טוענים המשיבים כי המבקשות מתעלמות מכך שהן מחויבות להתדיין עם המשיבים בישראל מכוח תניית שיפוט הקבועה בהסכם ההפצה, וכן מתעלמות הן מכך שאמנם מדובר בחברות המאוגדות בחו"ל אך בעל השליטה והרוח החיה בהן הוא ישראלי. מכל מקום, טוענים המשיבים, זכות הגישה לערכאות אינה מוחלטת והיא נסוגה מפני זכותם של נתבעים להבטיח את הוצאותיהם המשפטיות כאשר התובעת היא חברה בערבון מוגבל.

           המשיבים מוסיפים וטוענים כי המבקשות לא ערערו על החלטתו של הרשם זמיר מיום 2.3.2008 בדבר עצם חיובן בערובה ולכן הן אינן יכולות כעת להעלות טענות נגד עצם חיובן בהפקדת ערובה. לגופם של דברים, טוענים המשיבים כי מתקיימות כל הנסיבות שבהן נוהג בית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט: המבקשות הן חברות בערבון מוגבל, אשר רשומות בחו"ל. קיימת חזקה שלפיה עליהן להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אלא אם כן יוכיחו שיש להן האמצעים לשלם את הוצאות המשפט שייפסקו לחובתן. למבקשות אין נכסים כלשהם במדינת ישראל שמהם יוכלו המשיבים להיפרע במידה וייפסקו לטובתם הוצאות ואף לא ידוע על נכסים מחוץ לישראל. ככל הידוע למשיבים, המבקשות העבירו את פעילותן לחברה אחרת.

           אשר לסכום הערובה, טוענים המשיבים כי ניהול הגנתם בפני התביעה שכנגד כרוך בהשקעת משאבים רבים, זאת לאור סכום התביעה "העצום" ומורכבות הטענות שנטענות בכתב התביעה שכנגד, הכוללות בין היתר התייחסות לכללי ה-FDA וטענות לזיוף ותרמית. די להביט בכמות העצומה של בקשות ביניים שהוגשו עד היום במסגרת התיק כדי להבין עד כמה גבוהות צפויות להיות הוצאותיהם המשפטיות של הצדדים עד שההליכים יסתיימו. בנוסף, מביאים המשיבים דוגמאות לכך שסכום הערובה אינו חורג מהנורמה וכי גם במקרים אחרים פסקו בתי המשפט ערובה להוצאות בשיעור דומה.

9.        לאחר שקראתי בעיון את הבקשה ואת התשובה כמו גם את החלטותיהם של הרשם ושל בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מהאינטרסים של הצדדים הישירים למחלוקת [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1983)]. המקרה שלפניי - שהשאלה העיקרית העולה בו היא האם סכום הערובה שנקבע הוא סביר בנסיבות העניין - אינו מעלה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים [רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' עו"ד אבי גיא (לא פורסם, 21.8.2007)].

10.      למעלה מן הדרוש, סמכותו של בית המשפט לחייב תובע המאוגד כחברה בעירבון מוגבל או חברת חוץ, קבועה בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999. על פי האמור בסעיף, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להטיל על התובע המאוגד כאמור להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע, אלא אם כן התקיימו שני תנאים חלופיים: בית המשפט סבר שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע (ראו בהרחבה בעניין זה: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (לא פורסם, 13.7.2008); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.2.2009); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 752 (מהדורה עשירית, 2009)].

11.      בענייננו, קבע הרשם כי המבקשות לא הוכיחו שיש ביכולתן לשלם את הוצאות המשיבים, ככל שייפסקו בסופו של הליך (ובלשונו: "המשיבות 1 ו-2 לא הציגו נתונים קונקרטיים בדבר הימצאותם של נכסים כלשהם, בישראל או בחו"ל, שניתן יהיה לפרוע מהם את הוצאות ההליך, ככל שיוטלו"). לכן נשללה החלופה השנייה שצויינה לעיל. אשר לחלופה הראשונה, כלומר נסיבות שאינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה, בפסיקה נמנו שיקולים שונים שעל בית המשפט לקחת בחשבון במסגרת זאת, ובהם: הגשת התביעה בתום לב וללא שיהוי, סיכויי התביעה ומידת מורכבותה, היקף ההתדיינות הצפוי, וכן שיקולים שעניינם זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין.

12.      עיון בהחלטתו של כבוד הרשם זמיר מעלה כי השיקולים שנמנו לעיל נלקחו על ידו בחשבון. בסופו של דבר ההכרעה האם להשית ערובה ובאיזה סכום נתונה לשיקול דעת בית המשפט. לעתים רחוקות תתערב ערכאת הערעור בגובהו של סכום הערובה אשר נקבע על ידי הערכאה הדיונית (רע"א 3686/05 גאלי אחזקות בע"מ נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (לא פורסם, 26.7.2005). יצויין כי במקרה זה נקבעה ערובה בגובה 5% מסכום התביעה). בית המשפט המחוזי סבר כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של הרשם, וכך סבור גם אני. בנסיבות אלה, איני מוצא לנכון להידרש לטענתן הנוספת של המבקשות בעניין אופן הפעלת הסמכות הערעורית על ידי בית המשפט המחוזי.

13.      נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשות תישאנה בשכר טרחת עורכי דין לטובת המשיבים בסך כולל של 5,000 ש"ח.

           ניתנה היום, ו' באדר תשס"ט (2.3.09).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ