אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי שלא להורות על גילויי מסמכים

בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי שלא להורות על גילויי מסמכים

תאריך פרסום : 03/06/2012 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1709-12
31/05/2012
בפני השופט:
א' חיות

- נגד -
התובע:
ד"ר אפריים גוטקינד
עו"ד מיכאל שחור
עו"ד יונתן יעקובוביץ
הנתבע:
יונס אלקרא
עו"ד אמיר איבצן
עו"ד חגי נצר
פסק-דין

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ש' שטמר), מיום 20.2.2012, בה נדחתה בקשת המבקש, ד"ר אפריים גוטקינד (להלן: גוטקינד) להורות למשיב, מר יונס אלקרא (להלן: יונס) לגלות מסמכים ספציפיים שגילויים התבקש.

           העובדות העומדות בבסיס המחלוקת שבין הצדדים בתובענה פורטו בהחלטותיי ברע"א 4234/11 גוטקינד נ' אלקרא (טרם פורסם, 2.8.2011) וברע"א 1743/12 אלקרא נ' גוטקינד (טרם פורסם, 11.4.2012). אשוב על כן בקצירת האומר בלבד על עיקר הדברים הצריכים לדיון בבקשה שלפניי.

1.        בחודש נובמבר 2007 הגיש יונס נגד גוטקניד ונגד חברה בשם Eureka Finance S.A (להלן: החברה) בה שימש גוטקינד כמנהל, תובענה בעילה חוזית. בכתב התביעה נטען כי בין גוטקינד ליונס נכרת הסכם אשר מכוחו העביר יונס לגוטקינד כספים לצורך השקעה, ולמימוש מטרה זאת נפתח חשבון בבנקUBS בשוויץ (להלן: חשבון הבנק). בשנת 2002, לאחר שערכו של תיק ההשקעות החל לרדת, ביקש יונס להוציא את תיק ההשקעות מניהולו של גוטקינד אך בסופו של דבר שכנע אותו גוטקינד להותיר את הכספים בידיו תוך שהוא מבטיח לו כי ערכו של תיק ההשקעות לא ירד אל מתחת למינימום של מיליון דולר ארה"ב. לטענת יונס, במהלך שנת 2004 התחוור לו כי למרות הבטחת גוטקינד ירד ערכו של התיק אל מתחת לסכום של מיליון דולר ארה"ב ומכאן תביעתו בה עתר לפיצוי בגין ההפרש בין ערכו של התיק בפועל לבין הסך של מיליון דולר ארה"ב. גוטקינד מצדו הגיש בקשה לדחיית התובענה על הסף, אותה ביסס על תניית שיפוט ייחודית לבתי המשפט בשוויץ, שנקבעה לטענתו ביפויי הכוח שהעניק יונס לחברה. בקשתו התקבלה, אך ערעור שהגיש יונס על פסק הדין לבית משפט זה התקבל ביום 17.1.2011, ונקבע כי לאחר שיונס יגיש כתב תביעה מתוקן שיופנה כנגד גוטקינד בלבד (ולא נגד החברה), לא תתעורר עוד שאלה בדבר סמכותו של בית המשפט בישראל לדון בתובענה.

           לאחר שכתב התביעה תוקן והתביעה שבה להתברר בפני בית משפט קמא, הגיש גוטקינד בקשה למתן צו לגילוי כל יפויי הכוח שנתן יונס לבנקים בשוויץ המייפים את כוחו לפעול בחשבון שיונס היה רשום בו כבעלים. כמו כן עתר גוטקינד להסמכת בא-כוחו לעיין בכל יפויי הכוח או להעתיקם. בית משפט קמא דחה בקשה זו ביום 11.5.2011 ובקשה שהגיש גוטקינד למתן רשות ערעור על החלטה זו נדחתה אף היא ביום 2.8.2011 (רע"א 4234/11). עוד הגיש גוטקינד באוקטובר 2011 תביעה לבית המשפט בשוויץ בה עתר, בין היתר, להורות ליונס ולבנק למסור לו העתק של מסמכי פתיחת חשבון הבנק, ובכללם יפוי כוח שניתן לו, לצורך ביצוע פעולות בחשבון. יונס מצדו הגיש לבית משפט קמא בקשה, במעמד צד אחד, לקבלת צו חוסם, שיורה לגוקטינד שלא להמשיך בתובענה בשוויץ, להודיע לבית המשפט בשוויץ על הפסקת התובענה ולבטלה. ביום 11.1.2012 דחה בית משפט קמא את הבקשה וכן נדחתה ביום 11.4.2012 בקשת רשות הערעור שהגיש יונס עליה (רע"א 1743/12).

           ביני לביני, בחודש נובמבר 2011 הגיש גוטקינד לבית משפט קמא בקשה "למתן צווים במסגרת הליכים מקדמיים" בה התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות ליונס לגלות מסמכים ספציפיים שונים. יונס התנגד לבקשה, וזו נדונה ביום 20.2.2012. במהלך הדיון דחה בית משפט קמא את בקשת גוטקינד להורות על גילויים של המסמכים שלהלן:

(1)      מסמכי פתיחת חשבון הבנק שנחתמו על ידי יונס או על ידי מי מטעמו. בית המשפט קבע כי עילת התביעה צומצמה על ידי יונס לשאלה האם במחצית השנייה של 2002 הסכימו הצדדים על-פה כי היתרה בחשבון לא תרד אל מתחת לרף של מיליון דולר ארה"ב, ומשכך אין רלוונטיות למסמכים שנוצרו במועד שקדם לכך;

(2)      מסמכים הקשורים לחידוש וביטול ייפוי הכוח אשר ניתן על-פי הטענה לבנק בקשר עם ניהול החשבון ואשר הוחלפו בין יונס לבין גוטקינד או בין החברה ובין יונס לבין הבנק. בית המשפט קבע כי טענת יונס היא שההסכם בין הצדדים נכרת על-פה ולכן מסמכים בכתב, אם היו, בקשר עם יפוי הכוח, אינם רלוונטיים;

(3)      מסמכים שהוחלפו בין יונס לבין גוטקינד או בין החברה ובין יונס לבין הבנק המעידים על הפקדת סך של 850,000 דולר ארה"ב בחשבון הבנק. בית המשפט קבע כי יש לדחות את דרישת הגילוי נוכח הודאת גוטקינד שבשנת 2002 עמדה יתרת הכספים בחשבון הבנק על 1,500,000 דולר ארה"ב. עוד הוסיף בית המשפט כי אם תהא חשיבות לפלוגתא בנוגע לסכום ההשקעה המקורי בתיק ההשקעות "יוכל [גוטקינד] לטעון שהסכום שהוא נקב בו הוא הסכום הנכון".

           (להלן יכונו המסמכים שגילויים התבקש ביחד: המסמכים).

2.        בבקשה דנן טוען גוטקינד כי גילוי המסמכים משמעותי לתמיכה בגרסת ההגנה שלו, ולטענתו החלטת בית המשפט מנוגדת להלכה לפיה די בכך שמוכח כי מסמך עשוי להיות רלוונטי להליך על מנת שימלא אחר דרישת הרלוונטיות הנדרשת בהליכי הגילוי. עוד טוען גוטקינד כי יש להתערב במסקנת בית משפט קמא לפיה אין לדרוש מיונס לגלות את מסמכי פתיחת החשבון משאלה נערכו טרם המחצית השנייה של שנת 2002, בהדגישו כי יונס טען בכתב טענותיו שההסכמה הנטענת (במהלך שנת 2002) היא למעשה ביצוע של ההסכם הראשון שנערך ביניהם, ומכאן שיש להתיר גם גילויים של מסמכים הנוגעים לתקופה הקודמת למועד זה. לטענתו, במסמכי פתיחת החשבון יש כדי להעיד על מערכת היחסים שבין הצדדים, ובפרט על אומד דעתם בעת החתימה על ההסכם המקורי, המשמש על פי הנטען מקור להסכם משנת 2002. לעניין המסמכים הנוגעים לביטול ולחידוש ייפוי הכוח, טוען גוטקינד כי יש במסמכים אלה כדי להעיד על אופי ההשקעות, והוא מוסיף כי הרלוונטיות של מסמכים אלה נלמדת מכך שבית משפט קמא עצמו הורה ליונס לענות על שאלות הקשורות לעניין זה. כמו כן טוען גוטקינד כי היה מקום להורות על גילוי המסמכים המעידים על סכום ההשקעה המקורי, בהדגישו כי הגילוי בהקשר זה רלוונטי לצורך סוגיית מהימנות בעלי הדין, ועוד הוא טוען כי הוכחת הסכום שהושקע תלמד על הרווח האמיתי שהופק ועל צביון ההשקעות (שמרני או ספקולטיבי).

3.        יונס מתנגד לבקשה. לטענתו, המחלוקת מתמצה בסוגיה אחת והיא קיומו של הסכם על-פה שנערך בין הצדדים, במסגרתו התחייב גוטקינד בפניו כי שווי תיק ההשקעות לא ירד אל מתחת לסכום של 1,000,000 דולר ארה"ב. הסכם זה נערך כעשור לאחר פתיחת חשבון הבנק ובעת שגוטקינד שכנע אותו שלא להוציא את הכספים מניהולו. לפיכך, מסמכי פתיחת החשבון המבוקשים, שגוקטינד אינו צד להם ואשר נערכו בינו לבין הבנק, אינם רלוונטיים כלל לסוגיה שבמחלוקת, והוא מדגיש כי לא עולה בענייננו כל שאלה לגבי אופי ניהול חשבון הבנק, האם שמרני או ספקולטיבי. אשר למסמכים שעניינם חידוש או ביטול של ייפוי הכוח, טוען יונס כי באמצעותם מנסה גוטקינד פעם נוספת לעורר את טענת חוסר הסמכות של בית המשפט בישראל, אף ששאלה זו כבר נדונה והוכרעה, ולטענתו מנסה גוטקינד למנוע מבית המשפט בישראל לנהל את ההליך מאחר שבהליך נוסף, המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, הוכחה ההסכמה הנטענת לעניין שווי תיק ההשקעות. עוד הוא טוען כי גם אם קיים מסמך המורה על ביטול יפויי הכוח, אין כל קשר בינו לבין ההנחיות לביצוע השקעות. לבסוף טוען יונס כי יש לדחות את הבקשה גם ככל שהיא נוגעת למסמכים המעידים על הסכום המקורי שהופקד בחשבון הבנק משום שאין בהם כדי להצביע על ההוראות שניתנו ביחס לניהול החשבון, וכן משום שגוטקינד הודה כי בשנת 2002 ערכו של תיק ההשקעות עמד על 1,500,000 דולר ארה"ב.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, וכפי שיפורט להלן החלטתי לקבל את הערעור בחלקו.

           הלכה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניין סדרי הדין ואופן ניהול הדיון. על כן, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות בנושאים אלה ובכללם החלטות הנוגעות לגילוי מסמכים, אלא אם כן ההחלטה מנוגדת לדין או שיש בה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים (ראו: רע"א 701/12 פלוני נ' פלוני, פיסקה 4 (טרם פורסם, 19.2.2012); רע"א 4862/11 אורט ישראל נ' WORLD ORT, פיסקה 15 (טרם פורסם, 21.12.2011)). אולם, במקרה שלפנינו מצאתי כי יש מקום להתערב במידת מה בהחלטת בית משפט קמא.

           חובת גילוי המסמכים המוטלת על בעל דין פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי היא משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע שיאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את נושא התובענה" (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)). כן נפסק כי בשלב גילוי המסמכים אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח בוודאות את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מתבקש, ודי בכך שיוכיח כי הם עשויים להיות רלוונטיים במהלך הדיון בהליך (ראו: רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פיסקה 7 (לא פורסם, 15.10.2008); רע"א 5482/11 חולית מחצבים נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ, פיסקה 6 (טרם פורסם, 27.11.2011)).

5.        במקרה שלפנינו אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא אשר מצא כי אין להורות על גילוי כל המסמכים שנחתמו בין יונס לבין הבנק הנוגעים לפתיחת חשבון הבנק, ומקובלת עליי הנמקתו של בית משפט קמא בהקשר זה לפיה גוטקינד לא הוכיח כי מסמכים אלה, שנחתמו לפני שנת 2002, עשויים להיות רלוונטיים להוכחת טענותיו בדבר העדר הסכמה על-פה בכל הנוגע לשווי תיק ההשקעות במחצית שנת 2002. כמו כן אין מקום להתערב במסקנתו של בית משפט קמא לפיה לא הוכח כי המסמכים שהוחלפו בין יונס לבין גוטקינד או בינו לבין הבנק המעידים על הפקדת סך של 850,000 דולר ארה"ב בחשבון הבנק, עשויים להיות רלוונטיים להליך, ובצדק עמד בית משפט קמא בהקשר זה על כך שאין מחלוקת כי בשנת 2002 היה ערכו של תיק ההשקעות 1,500,000 דולר ארה"ב. בית המשפט הוסיף וקבע באותו עניין כי ככל שתהיה חשיבות לשאלת הסכום שהושקע בתיק ההשקעות בראשית הדרך, יוכל גוטקינד לטעון "שהסכום שהוא נקב בו הוא הנכון".

           לעומת זאת, לגבי המסמכים הנוספים שגילויים התבקש - המסמכים שהוחלפו בין יונס לבין הבנק או בין יונס לבין החברה שעניינם ביטול או חידוש ייפויי הכוח שניתנו לבנק בקשר לניהול החשבון על ידי גוטקינד או על ידי החברה - סבורני כי יש מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא שלא להורות על גילויים, שכן אלה עשויים לטעמי להיות רלוונטיים לסוגיה שבמחלוקת. בדחותו את בקשת הגילוי ביחס למסמכים אלה קבע בית משפט קמא כי "הטענה היא כי היה הסכם בעל-פה. לפיכך המסמכים בכתב, אם היו כאלה, באשר ליפויי הכוח, אינם רלוונטיים". דעתי שונה ולגישתי לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כבר בשלב זה כי יהיה במסמכים האמורים כדי ללמד או להשליך על קיומה או על פרשנותה של הסכמה שאליה הגיעו הצדדים בתקופה הרלוונטית לתביעה (למסמכים הסובבים הסכם, הרלוונטיים לעניין הוכחת קיומו ופרשנותו השוו: ע"א 5511/06 אמינוף נ' א.לוי השקעות ובנין בע"מ, פיסקה ט"ו (טרם פורסם, 10.12.2008); ע"א 5511/06 שם טוב נ' פרץ, פיסקה 16 (21.3.2011)). על כן, ובהינתן הגישה המרחיבה הנוהגת עמנו בעניין גילוי מסמכים ולפיה, כאמור, די להוכיח כי מסמך עשוי להיות רלוונטי, ולו בעקיפין, בהמשך ההליך אני סבורה כי היה מקום להורות על גילוי מסמכים אלה.

           למען הסר ספק יודגש כי אין בהחלטתי זו כדי לעורר מחדש סוגיות שכבר הוכרעו בהחלטות חלוטות. כך אין באמור כדי לאפשר לגוטקינד לעורר את סוגיית גילויו של יפוי הכוח אשר נטען כי ניתן על-ידי יונס לבנק בשוויץ (וראו החלטה ברע"א 4234/11), או שאלות הכרוכות בסמכותו של בית המשפט בישראל (ראו החלטות בע"א 9258/09; וברע"א 1743/12).

           סיכומם של דברים, הערעור מתקבל בחלקו, כאמור לעיל.

           אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ