אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת רשות ערעור כנגד סגירת בית הספר האנתרופוסופי בקיבוץ גבעת ברנר

בקשת רשות ערעור כנגד סגירת בית הספר האנתרופוסופי בקיבוץ גבעת ברנר

תאריך פרסום : 27/08/2013 | גרסת הדפסה
בר"ם
בית המשפט העליון
5776-13
26/08/2013
בפני השופט:
ד' ברק-ארז

- נגד -
התובע:
עמותת מקום להיות - בית הספר "מעיין"
עו"ד מוטי פלומו
הנתבע:
1. מנכ"ל משרד החינוך
2. אגף א לחינוך מוכר שאינו רשמי

עו"ד רועי שויקה
החלטה

1.        בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 22.8.2013 (עת"מ 17678-08-13, השופט כ' מוסק). בהחלטתו זו דחה בית המשפט קמא בקשה למתן צו ביניים שהגישה המבקשת כנגד צו סגירה שניתן לבית הספר "מעיין" בקיבוץ גבעת ברנר, בית ספר יסודי שבו פועלות כיתות א'-ג', ומבוסס על עקרונות השיטה האנתרופוסופית (להלן: בית הספר).

2.        במרכזה של הבקשה עומדת, למעשה, פעילותו הרציפה של בית הספר שאותו מפעילה המבקשת, עמותת "מקום להיות" החל משנת הלימודים תשע"א, ללא רישיון תקף. בית הספר הוקם מלכתחילה בקיבוץ רבדים, ואילו בהמשך הועבר לקיבוץ גבעת ברנר, מקומו הנוכחי.

3.        המבקשת פנתה למשרד החינוך לקבלת רישיון להפעלת בית הספר בפעם הראשונה לקראת פתיחתה של שנת הלימודים תשע"א. משרד החינוך דחה בקשה זו מטעמים פדגוגיים, תכנוניים ובטיחותיים, ואף הוציא צו סגירה לבית הספר. על ההחלטה שדחתה את הבקשה לרישיון הגישה המבקשת ערר לוועדת הערר מכוח סעיף 13 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969. במקביל, הגישה המבקשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים שכוונה כנגד צו הסגירה. הערר נדחה בהחלטתה של ועדת הערר מיום 27.3.2011 (ערר 20/2010) ואילו בעתירה המינהלית (עת"מ 41077-10-10, השופט י' נועם) ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים, לפיו יראו את צו הסגירה שהוצא כחל על שנת הלימודים תשע"א בלבד, היינו עד ליום 30.6.2011, אך לנוכח התקופה הקצרה שנותרה עד לתום שנת הלימודים הצו "יוקפא" (היינו, לא יבוצע).

4.        ביום 14.4.2011 הוגשה בקשה נוספת מטעם המבקשת למתן רישיון לבית הספר - בכל הנוגע לשנת הלימודים תשע"ב. בקשה זו סורבה ביום 7.9.2011, ועוד באותו יום הוצא לבית הספר צו סגירה נוסף. ביום 11.10.2011 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"מ 10836-10-11, השופטת נ' בן אור) את עתירתה של המבקשת כנגד צו הסגירה.

5.        כשנה לאחר מכן, ביום 26.8.2012, הגישה המבקשת עוד בקשה לקבלת רישיון לבית הספר - זו הפעם לשנת הלימודים תשע"ג. הבקשה נדחתה בשל כך שעברו כחמישה חודשים מהמועד האחרון להגשת בקשות לאותה שנה (31.3.2013).

6.        בפועל, המבקשת המשיכה להפעיל את בית הספר בשנים תשע"ב ו-תשע"ג, וזאת למרות שבקשותיה לקבלת רישיון נדחו, בניגוד לצו הסגירה מיום 7.9.2011, וחרף פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין.

7.        ביום 4.4.2013 חזרה המבקשת והגישה בקשה לקבלת רישיון לבית הספר - לקראת שנת הלימודים תשע"ד. לאחר הגשת הבקשה, נשלחה לבית הספר מפקחת ביום 28.6.2013, וזו גילתה כי מתקיימים בו לימודים סדירים בימים א'-ה', למרות שאין בידי המבקשת רישיון להפעלתו ולמרות צו הסגירה שהוצא בעניינו. לאחר הביקור שנערך במקום ונוכח תוצאותיו, הוצא לבית הספר ביום 30.6.2013 צו סגירה. במקביל, בו ביום, נשלח למבקשת מכתב הדוחה את בקשתה לקבל רישיון לשנת הלימודים תשע"ד מהטעם שלבקשה לא צורף מסמך המעיד על איתנות פיננסית ומכונה "נוהל תקצוב", דרישה שמהווה תנאי סף לקבלת רישיון.

8.        ביום 31.7.2013 הגישה המבקשת ערר כנגד החלטת המשיבים הדוחה את בקשתה לקבלת רישיון לשנת הלימודים תשע"ד (להלן: הערר). לאחר מכן, ביום 11.8.2013 הגישה המבקשת לבית המשפט קמא עתירה לביטולו של צו הסגירה שניתן על-ידי המשיבים. בד בבד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים להקפאתו של צו הסגירה עד למתן החלטה בערר.  

9.        ביום 22.8.2013 דחה בית המשפט קמא את הבקשה למתן צו ביניים. בית המשפט קמא קבע כי המבקשת לא הצביעה על שינוי נסיבות המצדיק את התערבותו, שעה שהמבקשת עצמה אינה חולקת על כך שלא ניתן לה רישיון לשנת הלימודים תשע"ג. בית המשפט קמא עמד על כך שהמבקשת עשתה דין לעצמה והפעילה את בית הספר בשנת הלימודים תשע"ג חרף העובדה שלא היה בידיה רישיון לעשות כן. על כך הוסיף בית המשפט קמא כי המבקשת השתהתה והגישה את העתירה המינהלית למעלה מחודשיים לאחר מתן החלטת המשיבים שלא ליתן לה רישיון לשנת הלימודים תשע"ד.

10.      בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה על החלטה זו של בית המשפט קמא. לצידה, הוגשה בקשה נוספת שהוגדרה כבקשה למתן צו ארעי ובמהותה היא בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור או בערעור. לטענת המבקשת, החלטתו של בית המשפט קמא מתעלמת משיקולי מאזן הנוחות, שלשיטתה, נוטים לטובת קבלת הבקשה. המבקשת סבורה שהשארת צו הסגירה על כנו תייתר את ההליכים שננקטו על-ידיה בוועדת הערר, ותחסום את האפשרות להפעיל את בית הספר בשנת הלימודים תשע"ד, גם אם הערר שהגישה יתקבל ויינתן רישיון לבית הספר. בנוסף, כך נטען, הותרת צו הסגירה על כנו תגרום למבקשת לנזקים כלכליים משמעותיים, נוכח ההתקשרויות החוזיות שערכה לקראת שנת הלימודים. כן טוענת המבקשת כי החלטה מעין זו תפגע בכ-70 הילדים הרשומים ללימודים בבית הספר לשנה הקרובה, אשר יוותרו ללא מסגרות חינוכיות. המבקשת אף טוענת כי המשיבים השתהו בהוצאת צו הסגירה לשנת הלימודים תשע"ג במשך כמעט שנה - בפועל, הוא הוצא ביום 30.6.2013, על-אף שהבקשה לרישיון נדחתה כבר ביום 12.9.2012. שיהוי זה, כך נטען, מעיד על העובדה שהמשיבים לא ראו בעיה בהמשך פעילותו של בית הספר. לבסוף, טוענת המבקשת כי בנסיבות העניין לא נפל שיהוי במועד הגשת העתירה, מאחר שהחלטת המשיבים לדחות את הבקשה לקבלת רישיון לשנת הלימודים תשע"ד הומצאה לידיה רק ביום 11.7.2013. הערר על החלטה זו הוגש עשרים יום לאחר מכן ביום 31.7.2013, ואילו העתירה הוגשה כחודש לאחר מכן ביום 11.8.2013. לשיטתה, אין לומר שבנסיבות אלה נפל בפעולותיה שיהוי המצדיק את דחיית העתירה.

11.      ביום 25.8.2013 הוריתי למשיבים על הגשת תגובה. בתגובה מטעם המשיבים, שהוגשה היום, 26.8.2013, נטען כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף.

12.      המשיבים טוענים כי בניגוד לעולה מן הבקשה (ועוד קודם לכן מן העתירה לבית המשפט קמא) אין כל זיקה בין צו הסגירה שהוצא כנגד בית הספר ביום 30.6.2013 לבין הערר התלוי ועומד כנגד ההחלטה לדחות את הבקשה האחרונה שהוגשה לקבלת רישיון להפעלתו - שהרי צו הסגירה ניתן משום שבית הספר הופעל בלא רישיון במהלך שנת הלימודים תשע"ג (כפי שהתברר רק בחודש יוני 2013), ולא בשל דחייתה של בקשת הרישיון לשנת הלימודים תשע"ד. לטענת המשיבים, משמעותה האמיתית של הבקשה ל"הקפאת" צו הסגירה הינה עקיפת הליכי הערר, באופן שיאפשר את פעילותו של בית הספר חרף העובדה שמעולם לא ניתן לו רישיון כדין. בהמשך לכך, המשיבים מוסיפים וטוענים כי לנוכח הכריכה המוטעית בין צו הסגירה לבין דחיית הבקשה למתן רישיון - לא רק במסגרתה של הבקשה דנן אלא גם במסגרתה של העתירה בפני בית המשפט קמא - סיכוייה של העתירה להתקבל הם נמוכים ביותר. מאותו טעם, המשיבים אף סבורים שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, ומדגישים שגם ביטולו או הקפאתו של צו הסגירה לא יאפשרו לכאורה את פתיחת בית הספר, כל עוד לא ניתן לו רישיון כדין - עניין שלשיטתם כלל לא אמור להיות נדון במסגרת העתירה, אלא רק במסגרת הערר התלוי ועומד בפני ועדת הערר.

13.      המשיבים מציינים גם כי אין בעובדה שהמשיבה הוציאה כספים לטובת פתיחת שנת הלימודים כדי להטות את מאזן הנוחות לטובתה, בהתחשב בכך שלנוכח ניסיון העבר לא הייתה לה סיבה להניח שתקבל רישיון. המשיבים מוסיפים כי אין חשש ממשי לכך שהילדים הרשומים לבית הספר ימצאו עצמם ללא מסגרת חינוכית, בשים לב לכך שהם מתגוררים בתחומיהן של רשויות מקומיות רבות ושונות, ועל כן, אי-פתיחתו של בית הספר לא תוביל להעברת הנטל של מציאת פתרון חינוכי עבורם לרשות מקומית בודדת.

14.      לבסוף, המשיבים מטעימים שאין להיעתר לבקש ליתן צו הביניים גם משום שהסעד שהתבקש בו, היינו "הקפאת" צו הסגירה, זהה למעשה לסעד המבוקש במסגרת העתירה עצמה, ותכליתו היא ליצור מצב דברים חדש (להבדיל משימורו של המצב הקיים עד לבירור העתירה). אף מטעם זה, לשיטת המשיבים, אין מקום להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא.  

15.      לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובה להן ובשאר החומרים המצויים בפני, הגעתי לכלל דעה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כך, ממילא, מתייתר הדיון בבקשה למתן סעד זמני.

16.      הדיון בבקשה מחייב להקדים ולהבהיר את המסגרת הנורמטיבית החולשת על תחום הפיקוח על בתי ספר. ככלל, חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-196 (להלן: חוק הפיקוח), קובע כי "לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רשיון כאמור" (סעיף 3). בנוסף לכך, מעניק חוק הפיקוח למנהל הכללי של משרד החינוך את הסמכות לצוות בכתב על סגירת בית ספר אם הוא נוכח שבית הספר מתנהל ללא רשיון (סעיף 32). צו הסגירה יעמוד בתוקפו "עד אשר יבוטל על ידי המנהל הכללי או על ידי בית המשפט". הפרה של הוראות אלה היא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר של עד שנה (סעיף 33(א)). תכליתו של חוק הפיקוח היא ברורה - מעקב ובקרה אחר החינוך הניתן בבתי הספר, והוא אף דובר בשפה ברורה בכל הנוגע לכך שיש לאכוף את הוראותיו באמצעות כלים אפקטיביים.

17.      כידוע, שני שיקולים חולשים על בקשות למתן צו ביניים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. לאחר שבחנתי את הדברים, הגעתי לכלל דעה שבנסיבות העניין דין הבקשה להידחות כבר על יסוד בחינתו של מאזן הנוחות.

18.      בכל הנוגע להשפעתה של דחיית הבקשה על המבקשת עצמה, זהו מן המקרים המובהקים שעליהם נאמר כי "אין למבקשת להלין אלא על עצמה". המבקשת טוענת כי סגירתו של בית הספר בשלב זה, מספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים, תגרום לה לנזקים כבדים. אלא שהמבקשת, שמפעילה את בית הספר ללא רישיון כבר משנת הלימודים תשע"א (כך!), הייתה מודעת היטב לכך שאין בידיה רישיון לפתיחת שנת הלימודים תשע"ד. חרף זאת, היא בחרה להתקשר בהסכמים שונים ולהיערך לפתיחת שנת הלימודים. לא זו אף זו, היא התמהמהה בהגשת הבקשה למתן רישיון (שהוגשה רק ביום 4.4.2013), ואף המתינה 21 ימים קריטיים עד להגשת הערר, וזאת בזמן שבו "שעון החול" הולך ואוזל - במהלך החופש הגדול (לחשיבות היתירה הנודעת להימנעות משיהוי בעתירות שעניינן שנת הלימודים הקרובה לבוא, ראו למשל: בג"ץ 244/70 בקנשטיין נ' משרד החינוך, פ"ד כד(2) 515, 516 (1970)). משכך, אין היא יכולה היום לבוא בטרוניה כלפי המשיבים בעניין זה. בעיקרו של דבר, ניתן לומר שהמבקשת קבעה "עובדות בשטח", וכעת מבקשת להנציח אותן באמצעות פנייה לבית המשפט ב"דקה התשעים". אין בידי לקבל דרך התנהלות זו.

19.      אני נותנת דעתי לכך שלהחלטה על סגירתו של בית הספר יש השפעה על 70 הילדים המצפים לשנת הלימודים בו, כך שאי-פתיחתה תגרום להם עוגמת נפש, וכן תחייב למצוא להם מסגרות חינוכיות הולמות ללא שהות להתארגנות לכך. יחד עם זאת, בנסיבות שבהן בית הספר פועל ללא רישיון וללא פיקוח, וכאשר פתיחתה של שנת הלימודים בבית הספר לא תבטיח בהכרח את האפשרות להשלים את הלימודים בה, דומה שאף שקילת עניינם של התלמידים אינה מטה את הכף לכיוון ההפוך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ