אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת סרק לביטול צו הריסה מינהלי והטלת הוצאות בגינה

בקשת סרק לביטול צו הריסה מינהלי והטלת הוצאות בגינה

תאריך פרסום : 11/12/2012 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט לענינים מקומיים
7532-12
05/12/2012
בפני השופט:
גיא הימן

- נגד -
התובע:
יוסף דוגמפוסז
עו"ד שי מ. רוסינסקי
הנתבע:
יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו
עו"ד נועה מלצר
החלטה

1.         בקשה זו, לביטולו של צו הריסה מנהלי ומספרו 463/12, היא בקשת סרק, ומי ייתן ובכך מתמצה הפגם היחיד שנפל בהגשתה. אפילו היה לכתחילה, ומסופקני שכך הוא, מקום להביאה בפניו של בית-משפט זה, לא היה כל מקום לעמוד על השמעתן של ראיות. אלו, כולן, הוליכו למסקנה כי אילו טרח המבקש לברר עם הרשות המנהלית את מצב הדברים לאשורו קודם שהטריח את כל הנוגעים בדבר לעתירתו, נהיר היה לו כי אין כל קשר בין אותה עתירה לבין הצו שהוצא. המבקש לא עשה כן, ויתרה מכך - גם כשכבר בשלב מוקדם של דיון ההוכחות הסתמנה המסקנה הזו, אשר לסוף הדיון נעשתה ברורה על פניה, עמד בא-כוחו על שמיעתן של הראיות עד תום (ראו פרוטוקול מיום 3.12.12, מעמ' 4, ש' 21).

2.         הצו הוצא על יסודו של תצהיר, שהגיש למשיב מהנדס הפיקוח, מר רומן זייץ, בתאריך 9.10.12. הצו ( מש/4), כמו גם התצהיר התומך בו ( מש/5), הם חלק מהחומר שהיה בידיו של בא-כוח המבקש ערב הגשתה של העתירה. נרשם בהם, בלשון שאין ברורה ממנה, כי הצו מתייחס ל" קונסטרוקציה מפרופילי ברזל". קונסטרוקציה זו יכולה ללבוש צורה זו או אחרת. היא יכולה לשאת מתאר זה או אחר. אך אין היא יכולה להיות - כך לכל בר-דעת, כך ודאי ליודע-משפט המנוסה בדיני התכנון והבנייה - מבנה של ארבעה קירות וגג, הבנוי מלוחות של פח גלי. אמת, מבנה אינו "קונסטרוקציה". לוחות פח אינם "פרופילי ברזל". לא ניתן, אפוא, אלא לתמוה על טענת המבקש, כי סבר שמבנה מקירות פח וגג, ואותו הוא צילם בתמונות מב/1 - מב/3, הוא הבנייה נושא-הצו.

לבקשתו צירף המבקש, באמצעות בא-כוחו, גם את הודעתה של הוועדה לתכנון ובנייה לקראת הוצאתו של צו הריסה מנהלי ( מש/6), ואת הדו"ח שרשם מהנדס הפיקוח בעקבות ביקורו במקום ( מש/11). בהודעה מתואר, כי הבנייה נושא-הצו מצויה "בקומת 'א' מעל מעקה קיים". בדו"ח נרשם, כי מדובר ב"כמו ה[כ]נה למבנה חדש". בתמונות המבקש אמנם נראה, כי מבנה הפח בנוי מעל קיר של בלוקים, ואולם אין אחיזה למסקנה כי זהו מעקה, ועוד מובן כי כל הכנה למבנה לא נדרשת, במקום שבו עומד כבר זה על תלו.

בחקירתו הנגדית הוצגו למבקש התמונות, שצילם מהנדס הפיקוח במועד הביקורת, ונראית בהן באורח שאין ברור ממנו קונסטרוקציה מפרופילי ברזל, לאמור - עמודי ברזל המחוברים למעקה ועליהם מונחות קורות ברזל ( מש/1 - מש/3), הממוקמת על גגו של מבנה. המבקש נשאל בחקירתו אם הוא מכיר את הקונסטרוקציה המצולמת. הוא השיב באלה הדברים: "אני רואה כאן פסים, [באת-כוח המשיב] אומרת עמודים. אני לא מכיר את זה בכלל". "זה לא שלך?" - הוסיפה נציגת המשיב והקשתה. "לא יודע מזה בכלל", הייתה התשובה, "לא יודע מה הדבר הזה בכלל" (עמ' 4, ש' 17-15). אם נדרשה לך ראיה נוספת לכך, שהמבקש כלל לא ידע מה נושאו של הצו אשר לביטולו הוא עתר, מצויה היא בדברים נוספים שיובאו, כלשונם, מפרוטוקול הדיון:

"אני לא יודע על מה מדובר. לשאלת בית המשפט - הגעת לבית המשפט וביקשת שיבוטל צו הריסה מנהלי - אני משיב שאני לא יודע על מה הצו. אני לא יודע על מה מדובר. לשאלת בית המשפט - אתה בא לכאן ומבקש מביהמ"ש לבטל צו שאתה אפילו לא יודע מה כתוב בו - אני משיב: אומרים לי דברים, אבל על מה בדיוק מדובר כאן בכלל. עכשיו בנאדם גנב, על מה גנבת? מה עשית? יש דברים שצריך לדעת. לשאלת בית המשפט - הגשת בקשה לבית המשפט וחתמת על תצהיר, מה כתוב בה - אני משיב על מה מדובר? אני לא יודע על מה בדיוק. בית המשפט חוזר על השאלה. יש דבר שהיה קיים יותר משלוש שנים, מה שמצולם והראיתי כרגע. לשאלת בית המשפט - הגשת לבית המשפט תצהיר שלך - אני משיב שזה היה קיים, מה שמצולם בתמונות האלה. לשאלת בית המשפט - האם אתה יודע מה כתוב בצו ההריסה המנהלי שאתה מבקש שביהמ"ש יבטל - אני משיב: איזה? יש דבר שקיים יותר מ-3 שנים, 4 שנים..." (מעמ' 2, ש' 25).

3.         אמת, אפשר שהמבקש טעה, בשעתו, להבין את האמור בצו. אפשר, כי הוא סבר שמבקשים להרוס מבנה שבחזקתו, ומכך חרד. אפשר - אף כי בכך מצוי קושי ניכר שלא זה המקום לעמוד עליו - כי על אף שהוא מיוצג בידי עורך-דין, הוא לא הועמד על טעותו קודם לכן. והלא, התמונות מב/1 - מב/3 הוצגו בידי נציגת המשיב לבא-כוחו של המבקש כבר בדיון המקדמי ביום 5.11.12. כבר אז צריך היה להתחוור למבקש כי יש, למצער, אי-התאמה בין סברתו לבין האמור בצו ההריסה המנהלי. לא כך באים לדיון הוכחות בבית-המשפט. לא כך באים, כשלצדו של המבקש עורך-דין יודע-משפט. כלל יסודי הוא במשפט המנהלי, ויציר הפסיקה הוא, כי אין מניחים בפניהן של הערכאות טרוניה על פעולתה של רשות מנהלית בטרם נעשתה פנייה מקדמית אל רשות זו, במטרה לברר אם היא עצמה תוכל לסלק את המחדל. אפילו הצורך בעיכוב ביצוע, הנחוץ באופן מיידי - וניתן במקרה זה - לא יוכל להחליף פנייה אל הרשות, ולו לאחר שבית-המשפט נעתר לו. מכל מקום, אפילו ייטען כי כלל זה אין להחילו בבקשה - יציר החוק - לביטולו של צו הריסה מנהלי, הרי שהדין מכתיב כי על המבקש ביטול שכזה להוכיח את זכותו לעמוד בפני הערכאות. 

4.         אומר כבר עתה: המבקש נעדר לחלוטין מעמד בבקשה זו שבפני. אין הוא מכיר את הצו. אין הוא מכיר את הבנייה המתוארת בצו. לא הוכח בדרך כלשהי, כי הוא קשור למה שעתיד המשיב להרוס. תצהירו, שבו נרשם שחור-על-גבי-לבן כי הוא ניתן "מידיעה אישית", אינו משקף ידיעה כלשהי על אודות מהותה של הבנייה הנדונה.

בכל אלה יכלה ההתדיינות המשפטית לבוא על סיומה, שהרי כפי שהוסבר, עמדה למבקש האפשרות לחזור בו, בטרם נשמעה מרבית הראיות, מן הבקשה. ברם, המבקש עמד בתוקף על כך שהצו יבוטל. הוא עמד על כך גם לאחר שנעשה נהיר, כי הצו אינו קשור, מכל וכל, לבנייה שאותה הציג. פעם אחר פעם הטעים בא-כוחו כי להשקפתו, על באת-כוחו של המשיב להצהיר כי שולחה מסכים לביטולו של צו ההריסה המנהלי. על כורחך נמצאת תוהה, מדוע נחוץ למבקש ביטולו של צו, שאינו קשור אליו כלל? מדוע לא הסתפק המבקש, באמצעות בא-כוחו, בהודיה בטעות שיצאה תחת ידו של המבקש, בבחינת "מודה ועוזב ירוחם"? סיבה אחת, שנמצאה לבא-כוחו של המבקש בסיכומיו, היא סיבת-סרק, חסרת שחר. חששו של המבקש הוא, צוין, כי ייתבע בנזיקין בידי מי שהבנייה המתוארת בצו היא בבעלותו. החשש הוא, כי אי התנגדות לביצועו של הצו תיחשב כהסכמתו-שלו, של המבקש, לקיומו של צו הריסה מנהלי, והרי המבקש אינו מסכים לכך כל עיקר. ובלשון הסיכומים:

"אומר המשיב למבקש: 'אם זה לא שלך, תודה שזה לא שלך, תסכים לאישור הצו, ואז אוכל להרוס לצד ג', לחסוך הדבקה, ואתה תיתן את הגושפנקה לכך'. אז לא. מעבר לסוגיות הנזיקיות, לא ייתכן מצב שבו כאשר ידביקו על בית לא נכון, תתפרש הסכמתו של בעל הבית שלא יהרסו אצלו אלא אצל פלוני-אלמוני אחר כאישור של הצו" (עמ' 16, ש' 5-2).

5.         מבלי להמעיט בערכו של איש, אין זה מעלה ואין מוריד מה עמדתו של המבקש באשר לצו הריסה מנהלי, שאינו מתייחס לבנייה שהוא עצמו קשור אליה. עתירה לביטולו של צו הריסה מנהלי לא נועדה, לפי תכליתה, להגן על העותר מפני טענות עלומות, שעלול להעלות כלפיו, במועד עלום בעתיד, צד שלישי שזהותו עלומה אף היא. זאת ועוד, מתוך עמדתו הנזכרת של המבקש בולטת מופרכותה. אך מובן כי אם צו, המתייחס לבנייה פלונית, הודבק על מבנה אלמוני שאינו קשור לבנייה זו, אין כל נפקות להסכמתו או לאי-הסכמתו של בעליו של זה האחרון לאמור בצו. המבקש לא נדרש לאשר את הצו, כשם שאין הוא נדרש שלא לאשרו. גם אם חושש הוא, כי התנהלותו תיתפש בידי מאן דהוא כמחדל, אין בכך להקים לו מעמד בבקשה מן הסוג שבפני.

6.         אמת, הביטוי שבחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 - "הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מינהלי רשאי לבקש מבית המשפט את ביטולו" - לא יוכל להקיף פגיעה מן הסוג אשר לו טוען המבקש. פירושו הוא, כי המעמד מוקנה למי שההריסה עלולה לפגוע בו, ככזו. גדר הפגיעה עשויה להיות ברכושו של אדם, בחירותו או באינטרס מוגן אחר שלו. היא תתקשה להתייחס לפגיעה רחוקה ועקיפה עד מאד. ודאי, כי אין היא מתייחסת לפגיעה עלומה ותיאורטית, שלא הוכחה כל עיקר בפניו של בית-המשפט.

7.         אל מול קשיים אלה, ניסה בא-כוחו של העותר לבסס זיקה אל הצו, בכך שלפי האמור מפיו של בא-הכוח, "שוטר קהילתי" הדביק את הצו על הבנוי בבעלות המבקש והסביר למבקש, כי הכוונה היא להרוס בנייה זו ולא אחרת. התנהלות זו של השוטר הובילה, לפי הנטען, את המבקש לחרוד לרכושו. שמעתי את המבקש. שמעתי עד נוסף מטעמו. קביעתי היא, כי תרחיש זה לא הוכח כל עיקר. ראשית, המבקש לא הזמין - אף לא ביקש את סיועו של בית-המשפט בכך, והלא הפרוצדורה מוכרת היטב לעורך-הדין - את אותו שוטר למסירת עדות. כל פרט מזהה אודות השוטר לא הוצג. כל זאת, על אף שלא אחר מן העד מטעם המבקש העיד, כי מתקיים קשר קרוב ושוטף עם שוטר זה, הפוקד דרך קבע את אזור מגוריהם:

"אני מכיר את השוטר הקהילתי ככה שהשיחה בינינו הייתה חברית בלי שום קשר... הוא כל יום עובר, אומרים שלום, יש כל מיני דברים בשכונה שהוא צריך לדעת מהם, אז הוא מקבל אינפורמציה מאתנו, עוזרים לסדר של השכונה, אנחנו ממש חברים, אני יכול ללכת אליו למשרד לשתות גם קפה, אני יודע את השם שלו. הוא ממש חבר שכונה, שוטר שכונה" (עמ' 9, ש' 27-19).

בד בבד התברר, כי לא המבקש, אף לא העד מטעמו, שוחחו כלל עם השוטר בענין הדבקתו הנטענת של צו ההריסה. העד נשאל בחקירתו הראשית: "מה היה דין ודברים עם השוטר, ככל שהיה, בעת ההדבקה?", והשיב: "לא יודע. הוא בא למבנה הזה, אני לא יודע אם הוא בא למבנה אחר. אני לא דיברתי עם השוטר. לשאלת בית המשפט האם היה מישהו אחר שדיבר עם השוטר אני משיב שהשוטר בא למבנה הזה, הסתכל על המבנה הזה והדביק עליו". (עמ' 8, ש' 23-20). כיצד זה, אם כן, הבינו המבקש או עדו כי יש חשש להריסתה של בנייה שבחזקתו? הוסיף העד והסביר:

"הייתי ביום שהשוטר הקהילתי הגיע והדביק על האסכורית של המחסן, האסכורית הזו הייתה לפני 20 שנה אסבסט, עוד בתקופתו של אבא שלו ז"ל. לשאלת בית המשפט האם הבנתי מכך שהצו הודבק על ידי השוטר על האסכורית שמבקשים להרוס את האסכורית, תשובתי היא כן, שמבקשים להרוס את המבנה מהאסכורית... אין לו אפשרות להדביק על מבנה אחר שם. זה המבנה שקיים בנקודה שהוא הגיע אליה" (שם, בש' 19-16; 24-23).

אלא שאז נשאל העד, בחקירה הנגדית, אם הוא מזהה בין מסמכי הצו השונים ולו מסמך יחיד שהודבק כמתואר בעדותו. תשובתו הייתה:

[מעיין במסמכים] כמו שאני לא מסתכל בתיבות דואר של אנשים, לא הסתכלתי גם מה מהות ההדבקה. אני מכיר את השוטר הקהילתי ככה שהשיחה בינינו הייתה חברית בלי שום קשר. אצלנו בשכונה אפשר לראות הרבה מדבקות כאלה. כך שבלי להסתכל אני לא יכול להגיד שאני יכול לזהות. כי גם הראייה שלי באותיות קטנות, אני לא יכול לראות, אינני מסתובב עם משקפי קריאה, ואין לי סיבה להסתכל מה יש בתוך הצו" (עמ' 9, ש' 22-18).

הנה כי כן, ככל שיש ממש בעדותו כי נכח במקום במועד הדבקתו של הצו - ולא שוכנעתי בדבר זה - לא ראה העד כלל מה הודבק ומה תוכנו. הוא הניח, מתוך ניסיונו, כי זהו צו להריסתו של מבנה הפח. הנחה זו, במלוא כובד הראש, לא תוכל להקים מעמד למבקש.

8.         בכך די לענינו של עד זה, אלא שיש מקום להוסיף דברים אחדים באשר למהימנותו, המוטלת בספק. במועד מאוחר להגשת הבקשה, הוגש תצהירו של העד ועליו הוא חתם, לפי המתואר בתצהיר - בחתימת ידו, ובפועל - במה שדומה לחתימה גראפית באמצעי ממוחשב כלשהו. עיינתי בתצהיר, הוא מב/4. מופיע בו שמו של אדם - שמעון ערקובי, שאיננו העד, אשר שמו הנכון הוא שמעון אלקובי. השם ערקובי מוזכר בתצהיר פעמיים - האחת בהצהרתו של העד כי "זהו שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי - אמת"; השנייה, באישורו של בא-כוח המבקש, עורך-הדין שי רוסינסקי, כי "ביום 18/11/12 הופיע בפני מר שמעון ערקובי". את שנאמר בענין זה בדיון, אביא כלשונו מן הפרוטוקול:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ