בקשת חייב לביטול אישור מכר החנות לצד ג' ולאפשר לו לפדות את הבטוחה שעל החנות במחיר/תמורה "נטו".

=====

בדיון לפני נבחנה כוונת כב' השופט ארניה באשר למטרת השבת התיק להוצאה לפועל בקשר עם טענת הפגם המהותי בהליך המכר; האם ביטל כב' השופט ארניה את אישור המכר - שאז יש לדון בבקשה לאישור מכר בהינתן התנגדות החייב ובקשת פדיון מטעמו, או שלא ביטל -  ויש לדון בבקשה לביטול אישור מכר בד בבד עם בקשת החייב לפדיון נטו.  שבתי ועיינתי בלשון פסק הדין בבר"ע ואין עוד ספק בלבי כי אישור המכר לא בוטל והוא שריר וקיים. כאמור - כעת יש להכריע בבקשת החייב לביטול אישור המכר תוך שקילת אינטרס החייב ושמירת הליכי מכר כינוס נכסים ברמה נורמטיבית גבוהה בלא פגמים - מזה, ואינטרס צד ג' תוך ראיית מקרו ואינטרסים רחבים בהקשר זה, מזה ותוך שבד בבד יש לדון בבקשת החייב לפדיון נטו.

במלאכת ההכרעה בטענות החייב כנגד פעולות הכונסת בקשר עם מכר החנות לצד ג' החל כבוד השופט ארניה בבר"ע לעיל, כשקבע כי את הבקשה לאישור מכר היה מקום להעביר לתגובת חייב [שחשש מגביית יתר] כי היה מקום לקיים דיון בבקשת החייב בטענת פרעתי ולדון בטענותיו למימוש יתר - בטרם אישור המכר, וכי אי שמיעת טענות מהותיות של החייב בטרם אישור המכר הינה עילה לביטול אישור המכר. נוכח זאת פסק כב' השופט ארניה כי נפל פגם מהותי בהליכי המימוש בתיק זה. אלא שחרף השימוש בתואר "פגם מהותי" לא ביטל כבוד השופט ארניה את אישור המכר, אלא הורה הלכה למעשה כי החייב יעתור בבקשה בטענת פרעתי [מאחר ויש להכריע בטענתו למימוש יתר] ולביטול אישור המכר,  ובד בבד יציע שוב פדיון במחיר נטו. עת הדיון לפני העלה החייב טענות לפגמים מהותיים נוספים ; כי הכונסת נהגה באיומים פסולים כלפי צד ג' שביקשה למשוך הצעתה ונוכח האיומים של הכונסת שבה לעסקה וכי משנמשכה הצעת צד ג' היה על הכונסת לערוך התמחרות חוזרת ולא לבקש אישור המכר. בדיון שבה צד ג' על עמדתה ודרישתה כקונה תמת לב -לקבל שכלול הזכויות [בחנות שרכשה] על שמה ועל בקשתה לדחיית בקשות החייב. עלי להכריע בין שתי קצוות אלו - זכותו של מי עדיפה; החייב [עקב פגם/מים מהותי/ים בהליכי המכר המבקש זכות לפדיון נטו - או הרוכשת צד ג' תמת הלב שהשלימה את כל החיובים המוטלים עליה ואין חולק כי היא שילמה מלוא התמורה לכונסת [שחלקה מומן באשראי בנקאי שמבוטח במשכון זכויותיה של צד ג' לטובתו] , קיבלה את החזקה בנכס [המושכר לצד ד'], כשהעסקה דווחה לרשויות המס ושולמו מסים וכל כיו"ב. נראה כי יהא מקום לבחון גם את מידת מהותיות הפגם שמצא כב' השופט ארניה ואת הבטלות היחסית בהקשר זה. 

תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי כאשר הוכרז מציע כקונה ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום ע"י רשם ההוצאה לפועל, האישור ישמש אסמכתא להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין ואין הוא מותנה באישור לפי ס' 34א' לחוק המכר, שיינתן רק לאחר שהכונס ישלים את כל הפעולות הדרושות כולל תשלום מס שבח וכו'. מכר כפוי מסתיים עם מתן צו אישור המכר הסופי לפי תקנה 69, להבדיל ממכר מרצון המסתיים עם רישומו בטאבו [ראה בספרו של דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה 7 ע' 643 ]. קרי - די באישור המכר [לפי תקנה 69] כדי לצור את סופיות הליך המכר. עוד בראשית שנות השבעים קבע בית המשפט העליון כי : לאחר מתן אישור מכר סופי ע"י רשם הוצאה לפועל, לא יינתן לחייב לסכל את המכר באמצעות פירעון החוב או פתיחת הליכי ההתמחרות מחדש . ראה: אמסטרדמר נ. מוסקוביץ [ע"א 555/71 כו [1] 793] , סודאי נ. עודה [ע"א 569/71 כו [2] 281 ] אספקה חרושת ובנייה נ. ליפמן [ד"נ 20/72 כז [1] 350,353 ]. גם בעשור הבא, ברע"א 338/83 חפציבה נ. המפרקים של כיכר לוינסקי [ מא [3] 449 ] נקבע כי אישור מכר ע"י הרשם מהווה "נקודת אל חזור"  [ורק במקרים חריגים במיוחד יבוטל אישור מכר]. קרי - לצד מטרת מקסום תמורה קיבל 'עקרון העל' הידוע כ'עקרון סופיות הליכי מכר' מקום של כבוד עם עקרון שמירת אינטרס הציבור בהשתתפות מציעים בהליכי מכר  [הלכת חפציבה לעיל ] . נפסק כי הגנת המציעים בהליכי התמחרות ומכירת נכסים בכינוס, נועדה לתמרץ השתתפות בהתמחרויות פומביות. [דברים אלו אומצו גם בפסיקה מאוחרת , ראה למשל רע"א 3704/04 חזן נ. טפחות בנק למשכנתאות, ופרשת רובננקו].

נפסק כי בבוא הרשם לבטל אישור מכר שניתן , עליו לשוות לנגד עיניו את אינטרס  כלל המעורבים לרבות החייב ונושיו האחרים, שהאינטרס שלהם להשיא את התמורה ככל הניתן. כן קיים אינטרס רחב של ציבור מציעים שמבקשים לטול חלק בהליכי רכישת נכסים מכונס נכסים, שאם יהיו חשופים לביטול עסקאות בדיעבד בשל טענות חייבים - יירתעו   מליטול חלק בהליכים כגון דא ולכך עלולה להצטבר השפעה מזיקה וארוכת טווח על הליכי מכר כאלו [עניין זה עלה עוד בהלכת אמסטרדמר  לעיל וראה גם הלכת לוי נ. עו"ד ברכה הנאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו [ע"א 509/00 נה [4] 410,428 ]. נמצא כי השתתפות מועטה יותר של מציעים תביא להורדת תשואת מכר בהליכי כינוס ובכך ייגרם נזק הן לציבור החייבים בכלל והן לציבור הנושים. השיקול של הגנת אינטרס הציפיות של צד ג', קונה שרכש בתום לב ובתמורה את הנכס - משרתת שיקולי מדיניות משפטית לעידוד קונים להשתתף בהליכי מכר בכינוס. נקבעו כללים בהם בין השאר באם הקונה כבר שילם את מלוא התמורה והעסקה דווחה לרשויות המס, באם הקונה כבר השקיע כספים בנכס בהסתמך על אישור המכר, קיבל חזקה וכו'. [ראה המבחנים ברעא 2781/07 שער מזרח נכסים בעמ נ. בנה"פ ]. נפסק חד משמעית כי לא ניתן לתקן עוול בעוול ולפגוע בצד שלישי תם לב כגון הקונים. דברים ברורים ביותר נאמרו בהלכת לוי נ. ברכה עורך דין לעיל ע' 426 : החלת עקרונות של תום לב הגינות מביאה להתחשבות בצדדים שלישיים מציעים וכו' והגנת אינטרס הצפיות שלהם. וזה גובר על אינטרס השאת מחיר הנכס.  על אינטרס הציבור בחיזוק וודאות מסחרית ראה גם בבר"ע [ים] 4018/10 אביבה יהודיוף נ. כונס הנכסים מפי כב' השופט זילברטל. על הגנת קונה תם לב ראה גם בספרו של ש.קטוביץ, סוגיות נבחרות בדיני הוצאה לפועל ע' 99.  אם התגלו 'פגמים מהותיים' היורדים לשורש הדבר, ניתן למצוא יותר נכונות לפתוח מכירות לאחר אישורן . אולם - בבר"ע [ת"א] 2056/04 גינות לאה נ. בנק מזרחי בע"מ קבעה כב' השופטת יהודית שטופמן בין היתר, כי דבר קיומו של פגם בהליכי הוצאה לפועל אינו גורר אחריו אוטומטית בטלות ההליך בוודאי שלא כלפי צדדים שלישיים ורביעיים. עקרון "התוצאה היחסית" המוכר גם כ"בטלות היחסית" מלמד כי פגם, חמור ככל שיהא, צריך שיהיה מושפע מטיב כלל נסיבות כל עניין ועניין. לבית משפט מסור שיקול דעת לבחון את כלל הנסיבות האופפות  ויבוצע איזון ראוי. הכוונה לפגמים כגון: שלא הובאו הליכי המכר לידיעת החייב, שלא הוגשה שומה עדכנית , שהצעת החייבים לפדיון לא הובאה לפני הרשם. פגם נוסף אפשרי הוא גילוי קנוניה בין הכונס לקונה [רע"א 2404/01 וקנין נ. בראון נו[1]913, רע"א 2125/06 רובננקו נ. דיסקונט למשכנתאות]. בע"א [ת"א] 1961/01 הרב אהרון פולמן נ. עורך דין ישי בית און כונס נכסים, בר אופיר: הביטוי 'פגם יסודי' [שמקורו בהלכה הפסוקה] רחב הוא ועמום ועלינו לצקת לתוכו את התוכן המתאים לפי הנסיבות העובדתיות. כך, למשל, נקבע כי אי הזמנתו של החייב להתמחרות מהווה פגם יסודי בהליכים והמכר בוטל [ע"א [תא] 390/72 נזים נ. רובין]. כבר נפסק כי על בית משפט הדן בבקשת ביטול אישור מכר לנהוג מידת זהירות רבה ולתת את הדעת למהות הפגמים שנפלו כמו גם למועד הגשת בקשת הביטול . ראה רע"א 2125/06 ציפורה רובננקו נ. בנק דיסקונט למשכנתאות, רע"א 449/04 בן אליעזר נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, רע"א 7724/04 גולקו נ. בנק דיסקונט לישראל [לא בוטל אישור מכר אף כשנטען לאי המצאה פורמאלית של הזמנה להתמחרות, כל עוד החייב ידע על קיומה, אף אם ידע יממה אחת בלבד לפני]. ראה גם רע"א 10085/07 פאוזיה אבו חמוד נ. בנה"פ , מפי כב' השופט ס. ג'ובראן, בר"ע [ים] 494/08 צ'רחי כורש ואח' נ. בנה"פ  רע"א 5080/97 כהן נ. עו"ד רום בתפקידו ככונס נכסים, רע"א 583/88 פרוקומרץ נ. שטנדר. בפסיקה לא ראו בתי המשפט לנכון לבטל אישורי מכר כשהליכי המכר היו ידועים לחייב ונעשו בהסכמתו [מחיר הנכס וזהות קונה] וגם אם נפלו במכירה פגמים - החייב לא נפגע מהם. נפסק כי הסכמת חייב מטהרת ומנקה פגמים [רעא 2623/90 ריקלין נ. בל"ל]. בהתאמה, לא בוטל מכר כאשר חל שיהוי ניכר בעתירה לביטול, כשהקונה היה תם לב וכשלחייב ניתנו מספר אורכות לרכישת הנכס והוא נמנע מניצולן  [רע"א 10272/07 עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ. עירית חיפה]  ראה גם רע"א 10518/08 רדואן סקאס נ. עו"ד דורון זר כונס נכסים [חייב לא הביא אף מציע מטעמו ולכן אי הזמנתו להתמחרות לא הסבה לו נזק הלכה למעשה]. כאמור, בעת הדיון לפני הוסיף החייב טענות וטען כי הפגם המהותי שנפל בהליך המכר היה הפעלת לחץ של הכונסת על צד ג', כפי שתיארה צד ג' עצמה בכתבי טענותיה, וכי משיכת הצעת צד ג' על ידה בדיון מיום 25.12.11 נוצר למעשה חלל, שלא ניתן היה לרפאו בלא לזמן התמחרות חדשה. אזכיר שוב כי צד ג' עומדת על השלמת עסקת המכר ובדיון אמרו הן צד ג' והן הכונסת לחייב - כי יחסיהן אינן מעניינו של החייב. הצדק עימן.

בחנתי את הפגמים שנפלו בהליך המכר, לרבות את דבריו של כבוד השופט ארניה בפסק דינו, ולא מצאתי בהם , אף לא במצטבר, משקל שיטה את הכף לטובת החייב על פני צד ג'. כטענת בא כוחה של צד ג', היא נגררה שלא באשמתה לסאגה משפטית שלא רק שעלתה לה בהוצאות כספיות מיותרות, אלא אף בסוג של עינוי דין. לא לעסקאות כגון דא מכוונת המערכת כולה בקשר עם מכר נכסים בכינוס. לו ירבו עינויי דין כאלו לקוני נכסים מכונסי נכסים, לא ניתן יהא לצפות לריבוי מציעים בעתיד, וכל המעורבים כולם, לרבות החייבים, יפגעו מכך. מקובלים עלי לחלוטין ובמלוא הצניעות דברי כב' השופטת שטופמן [ברע 2056/04 גינות , לעיל] בעניין כללי הבטלות היחסית. חרף קיום פגמים ואף לו הייתי רואה בהם מהותיים [ואיני רואה זאת כך], גובר אינטרס צד ג ' תמת הלב, בנסיבות תיק זה והשלמת העסקה הלכה למעשה למעט רישום בטאבו על שמה. אכן, יחסי צד ג' והכונסת אינם מעניינו של החייב וגם אם עלו אלו על שרטון בתחילת הדרך, ההדורים יושרו בהמשך. החייב עצמו נטל חלק בהתמחרות בה הוכרזה צד ג' כזוכה ואת התחשיב שערך לשם הצעת פדיון נטו, ערך לפי מחיר זכייתה של צד ג' [ראה בבקשתו מיום 1.5.12]. עניין נוסף שלקחתי בחשבון הוא לוחות הזמנים והתנהלות החייב. בפסק דין שניתן לאחרונה [רע"א [ת"א] 49241-12-10 עמרן מיכאל נ. בנק מזרחי טפחות ואח' , שככל הידוע תלי ועומד ערעור עליו בבימ"ש עליון שטרם הוכרע] , חרף העובדה שבכל הכבוד הראוי איני מסכימה עם חלקו הראשון, בוחן בית המשפט את התנהלות החייב עצמו [שביקש ביטול אישור המכר] וקבע כי חרף העובדה שלכתחילה אפשר ולא היה צריך לאשר את המכר, הרי לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית, לבטל את אישור המכר לרוכשים. השעה הוחמצה.  כאשר כבר הגיש החייב בקשת רשות ערעור וקיבל צו ארעי לעיכוב ההליכים - כבר יצאה הרכבת לדרך ושעטה לעבר היעד בעוד המערער נותר עומד בתחנת המוצא, שכן בזמן שהוא השתהה [עתר בבקשות לשינוי החלטות תחת לערער] - קבעו הרוכשים עובדות בשטח - העסקה אושרה, התמורה שולמה והחזקה נמסרה. דומה כי דברים אלו תקפים גם כאן. החייב לא ראה לנכון לעתור בפני ערכאת הערעור לסעד ארעי הולם וגם לו עשה כן לא ניתן סעד כזה [לא בוא ולא הוצג לפני הרשמים בתיק] . מפני כך אושר המכר בעוד הליך מתנהל לביטול אישור המכר. ברע"א 6310/05 סופר ואח' נ. בנק דיסקונט נפסק כי פתיחת הליכי מכר שהושלמו, להתנגדות גורם הפועל מתוך שיהוי בלא טעם מוצדק, מערערת את האיזון הראוי בין הצדדים המתמודדים ובין הערכים המתנגשים ואין להתירה. ברע"א 4891/04 וינקלר נ. בנה"פ [נח[6]721 ] נפסק כי בהגשת בקשותיו פעל החייב כרצונו, ללא מגבלת לוחות זמנים וללא הזריזות המתבקשת נוכח העובדה כי עניינו של צד שלישי עלול להיפגע בשל צעדיו, לו תתקבל דרך זו יפגע בטחון כלל המשתתפים ברכישת נכסים באמצעות הליכי מימוש ומכך ייפגעו החייבים עצמם ונושיהם כי לא תתקבלנה הצעות מקסימליות עבור נכסים בכינוס . 

כפי הוראת ערכאת הערעור הנכבדה, בד בבד עם בחינת בקשת החייב לביטול אישור המכר נבחנה ההצעה לפדיון במחיר נטו שאף היא, ואף בהינתק מההכרעה במחלוקת לעיל - דינה דחייה. עד הדיון לפני עמדה הצעת החייב, שהוגשה באופן עלום במיוחד בלא פירוט וביסוס כלשהם [בטענה להעדר מידע שמצוי כולו בידי הכונסת] לפדיון תמורת 150-240 אש"ח בלבד. בדיון ניתן לראות בדברי ב"כ החייב הסכמה לפדיון תמורת הסך בו נקבה הכונסת [846 אש"ח בצירוף רביות וגו']. חרף טענת ב"כ החייב בדיון כי מצבו הכספי של החייב טוב והוא יוכל לגייס כספים לשם ביצוע הפדיון בפועל, לא ניתן להתעלם מקביעותיו של כב' הרשם ציזיק בעניין זה ממש [ראה לעיל], מחלוף השנים וקשיי החייב לגייס אף את חוב דמי השכירות שהתחייב להשיב לקופת הכינוס, וכיו"ב. הערבות הבנקאית המופקדת נמשכה לבקשת אחיו של החייב מהבנק ולא לבקשת החייב, כך שהיכולת לגיוס אשראי אינה של החייב אלא של אחיו. 'פדיון במחיר נטו' מכוון לומר - הסכום המוצע ע"י הקונה במכר כפוי, ממנו מנקים את המסים ותשלומי החובה האחרים בו הייתה עשויה קופת הכינוס לזכות במכר כפוי [לרבות במקרי דירות מגורים - דמי סידור חלוף][ראה פירוט בספרו של כב' השופט דוד בר-אופיר , שם מהדורה 7 ע' 413-415 ] . הדרך לדעת את הסכום הנכון לחישוב מחיר נטו היא בעזרת שמאי מוסמך ולכך יש להוסיף תחשיבי מס והקלות מס וכיו"ב.  בכל הכבוד לא מצאתי בבקשות החייב התייחסות ראויה לעניין זה וטענותי נותרו כטענות בעלמא, נטולות פירוט, אסמכתאות ובסיס. אין די בטענה שהמידע בידי הכונסת לעניין זה ויכול היה החייב להעיזר בשירותי שמאי מוסמך ובאין נתונים מהכונסת לעתור לקבלת צו שיורה לה למוסרם. החייב בחר שלא לעשות כן. בעניין זה - תמיד יישקלו שיקולים נוספים אם כבר יש קונה שהוכרז וכו'  וראה הלכות אמסטרדמר וחפציבה לעיל.

בפרשת רוניל - פסק כב' השופט טירקל כי כשחייבת לא טרחה מאז פתיחת ההליכים בתיק, לפדות את המשכנתא בנסיבות העניין [לא טרחה להגיע להתמחרות] אין לאפשר לה פדיון הנכס במחיר נטו. ניסיון החייבת לפדיון נעשה רק לאחר חלוף כשנתיים מאז פתיחת ההליכים בהוצל"פ והיא אף לא שיתפה פעולה עם הכונס. בקשתה וערעוריה נדחו [רע"א 1097/01 רוניל בע"מ נ. בנק אמריקאי ישראלי ואח'] . גם ברע"צ [תא] 26855-02-11 עובדיה נ. עובדיה ואח' קבע כב' השופט סובל כי המכר אושר לאחר שחייב לא מימש את זכות הפדיון חרף הזדמנות שניתנה לו, כשלא היו בפיו טענות נגד הליך המכר ובערעור טען רק שלא ניתנה לו אפשרות למיצוי זכותו לפדיון עצמי של הנכס. כב' השופט סובל פסק כי לא נפל פגם בהחלטת הרשמת, שנתנה לחייב אפשרות להשוות הצעתו לגבוהות ממועד ההתמחרות, הוא לא רצה באותו מועד ונחתמו הסכמי המכר ואח"כ שינה דעתו , לקונים נגרם נזק בהתארכות ההליכים בלא כל הצדקה ובכך יש לראות חוסר תום לב של החייב.  גם בבר"ע 1223/07 פסג' מרכזי למסחר נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ , קבעה כב' השופטת שטופמן  בין היתר כי "... על דעת הפסיקה המקובלת היום, אין לאפשר פדיון במחיר נטו, למרות שיש מקום לשקול אפשרות זו, במקרים חריגים ומיוחדים , משהמדובר בדירת מגורים. פדיון במחיר נטו מטבע הדברים מחייב בדיקות מדויקות של נטל המס הצפוי, של ההוצאות הצפויות, שיעורי ניכויי המס וחישובים נוספים, בחלקם קשים לחישוב ולקביעה, והם עלולים במקרים מסוימים , לסכל הליכי מכירה , ומכל מקום להאריכם מאוד... לא די בחוו"ד של מי מהצדדים וכמובן לא די בכתבות כלליות שעניינן תחשיבי מס, כדי לאפשר בדיקה מדוקדקת של הסכם נטו..קבלת הצעת המערערת לפדיון הנכס במחיר נטו היא בלתי סבירה בעליל..".בבר"ע 1046/08 גבריאל ליאור נ. בנק מזרחי טפחות הוסיפה כב' השופטת שטופמן וקבעה כי : ..."  אינני סבורה, כלל ועיקר כי ניתן להעמיד לרשות החייב ,ללא מגבלת זמן , צועדים לפדיון נכס שבבעלותו במיוחד משאין נכס זה משמש למגוריו, נראה לי, כי בעניננו , לא ניצל החייב את האורכות שנתנו לו לפדיון הנכס, ואין הוא יכול לטעון כנגד ראש ההוצל"פ  שלא האריכה את המועד לפדיון הנכס, מן הטעם שלא עמד לרשותו פרק זמן סביר, להשגת משכנתא... אל מול זכויות החייב הראויות להגנה, קיימות גם זכויות הזוכה, אשר זכאי לפירעון החוב ואין להטיל עליו הארכות מועד לפדיון הנכס פעם אחר פעם..". עיון בבר"ע [ת"א]  1080/06 בדוסה משה נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ אכן תומך בטענת הכונסת לפיה פדיון במחיר נטו עוסק בדירת מגורים של החייב ובהגנתה. אדרבא: כב' השופטת שטופמן מתייחסת להלכת בן בסט נ. הנאמנה בפשט"ר על נכסי בן בסט [עא 2000/01 ] לו מפנה החייב [התומך בזכות פדיון נטו] וקובעת כי קביעת כב' השופט לוי כמתואר באה מפורשות להגן על בית מגורי החייב בפועל, כי שאר השופטים השאירו את הסוגיה ב'צריך עיון', כי בבן בסט דובר בדירת מגורים ששימשה בפועל למגורי החייב [בעוד שכאן - לא] וכי ההגנות הניתנות לחייב עוסקות בדירה בה הוא גר בפועל. כב' השופטת שטופמן מצטרפת לדעתו של כב' השופט י. צבן בבר"ע [י-ם] 658/05 סגל ואח' נ. בנק ירושלים ואח', שקבע כי "אין בפסיקה הסדר המאפשר לחייב לפדות את נכסו בתשלום נטו עבורו. שיטת הנטו אינה מתאימה למכירות מסוג זה והיא בעיתית ותגרום להגשת חוות דעת של מומחים ולבדיקות מקיפות של חישובי מס שבח ועלולה לעכב חודשים אולי שנים הליכי מכירה ומימוש בהוצל"פ, וכפועל יוצא מכך לחוסר וודאות ולאבדן אמון הציבור בשיטת ההתמחרות שאמורה להיות קצרה ופשוטה". לאחר הבאת דברי כב' השופט צבן, דחתה כב' השופטת שטופמן את טענות החייב שם. דברים אלו תקפים גם לתיק דכאן ואיני רואה כל הבדל אלא דווקא לרעת החייב מכוח קל וחומר, שכן עסקינן בנכס מסחרי שאף לא נטען כי החייב מוציא ממנו פרנסתו וכל כיו"ב.

לא מצאתי מקום לדון בטענות הצדדים בקשר עם נשיית עירית בת-ים נוכח התוצאה הסופית והעובדה כי אין עניין זה שייך לשדרה המרכזית של המחלוקת.

3.      לסיכום:

בקשות החייב נדחות. החייב ישלם לצד ג' הוצאות משפט ושכ"ט בסך 12,000 ש"ח בצירוף מע"מ ויעשה כן בתוך 7 ימים, ועד שלא ייעשה כן ויציג ראיה לכך, לא אורה על שחרור הערבות המופקדת, וצד ג' תעקוב ותעתור בהתאם. במסגרת עתירתה לשכ"ט תדווח הכונסת על הליך זה לשם שקילתו לשם פסיקת שכר טרחתה. הכונסת תגיש פסיקתא לעניין צו מכר פורמאלי ע"ש צד ג' וכן תגיש דוח כספי עדכני [ועותק יומצא לחייב כמחויב].

באשר לבקשת החייב להדחת הכונסת התלויה ועומדת :

בתיק זה נותרו לכונסת תפקידים ואחריות כבדי משקל לטובת רוכשי הנכסים, לטפל עד לשכלול הזכויות על שמם או עד להשלמת המצאת כל האישורים הדרושים וגו', והגשת דוחות כספיים. מכאן נובע שלא אתיר בשלב זה שחרור הכונסת מתפקידה עד להשלמת תפקידיה, גם לו תסכים לכך הכונסת עצמה. שונים הדברים באשר וככל שיבקש החייב לעתור במסגרת ס' 58 לחוק ההוצאה לפועל כנגד הכונסת. יואיל החייב להבהיר המחלוקת תחילה ולאחר מכן תינתנה הוראות בעניין זה.

                                                          עמית גולדשטיין - לירן, רשמת

                                                          לשכת הוצאה לפועל כפר סבא

ניתן בהעדר הצדדים בלשכתי

היום 30.5.13