בקשת חייב בטענת "פרעתי" ובקשה לעיכוב הליכים

 לפניי בקשת חייב בטענת "פרעתי", לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן-החוק) ובקשה לעיכוב ההליכים.

החלטה זו ניתנת בהתאם לתקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל שכותרתה "הגשת בקשה לפי סעיפים 19, 25 , 48 או 58 ודיון בה", הקובעת כדלקמן :

" הגשת בקשה לפי סעיפים, 19, 25, 48 או 58 לחוק יהיו בדרך הקבועה בפרק כ" לתקנות סדר הדין, בשינויים המחויבים, ואולם, רשם ההוצאה לפועל, רשאי לסטות מסדרי הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה מבלי שקיים דיון".

ור' לעניין זה גם בר"ע 7750/06 מיום 5.3.17, מפי כב' השופט זילברטל, לפיו:

״ודוק – רשם הוצאה לפועל רשאי לדון בבקשה במעמד הצדדים או בהעדרם, והכל לפי שיקול דעתו בנסיבות העניין, ובכפוף להלכות שעניינם קיום דיון בעל-פה בבקשות בכתב מקום בו קיימת מחלוקת עובדתית (ראו: תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שתקנה 27א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 מפנה לפרק בו היא כלולה; דוד בר-אופיר הוצאה לפועל: הליכים והלכות 266 (מהדורה שביעית 2015)). לפיכך, כאשר המבקש, שעליו הנטל להוכיח פירעון החוב, לא כלל בתצהירו עובדות שעשויות לבסס את טענתו, אין לכאורה חובה לקיים דיון בתקווה שאת שהחסיר יוכל להשלים באמצעות חקירת הצד שכנגד״.

לאחר שעיינתי עיון רב בכתבי הטענות, ובנימוקים ובאסמכתאות שהוצגו לפניי, ולנוכח תקנה 27 א, ובשל שמתן החלטה זו תועיל להכרעה צודקת ויעילה בהליך, להלן החלטתי  ע"פ טענות החייב והעולה מן התיק:

תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום ­­­­­­­­­­­­02/10/2017 לביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום  (תמ"ש 29/11/2004) לפיה יישא החייב בתשלומים מזונות הבת בסך של 1,900 ש"ח צמוד מדד.

עם פתיחת התיק עתרה הזוכה לחיוב החייב בתשלום ההצמדות עובר לשנתיים מיום פתיחת התיק.

יתרת החוב בתיק, נכון להיום עומדת על סך של 9,962 ש"ח.