1.
ההליך והצדדים:
1.1. (תובע מספר 1) הוא בנם של נתבע מספר 1 ונתבעת מספר 2. תובעת מספר 2 היא אשתו של התובע מספר 1. (הם ייקראו להלן: "
תובעים" "
נתבעת" "
נתבע").
נתבעים 1 ו-2 הם בעלי זכות בר רשות בנחלה מספרX במושב XXX (להלן:"
הנחלה").
בתביעה זו עותרים התובעים מתן פסק דין המצהיר, כי הם "בן ממשיך" בנחלה.
נתבעת מספר 2 מסכימה לתביעה, ואילו נתבע מספר 1 מתנגד.
1.2. האגודה השיתופית חקלאית מושב XXX, שהיא הנתבעת 3, היא צד לתביעה, בהיותה צד לחוזה המשבצת מול מנהל מקרקעי ישראל, שהוא הנתבע 4, הסוכנות היהודית שהיא המיישבת, היא הנתבעת 5.
2.
רקע:
2.1. יחסיהם של בני הזוג, הנתבעים 1 ו-2, היו מורכבים, רווי סכסוכים עד לאלימות של ממש. האירוע האחרון שהיווה נקודת מפנה , בעקבותיו נפתחו הליכים פליליים כנגד הנתבע מספר 1, הליכים בבית הדין הרבני יזומים ע"י נתבע מספר 1 כנגד נתבעת מספר 2, התרחש בשנת 2007 עת נטען כי הנתבע 1 תקף את אשתו, הנתבעת 2, ואת כלתו, תובעת מספר 2, שבאה להגן עליה. הוגש כתב אישום כנגד נתבע 1 על: תקיפה בתנאים מחמירים, תקיפה סתם ואיומים, והוא הורשע על פי הודאתו. מנקודה זו יחסיהם של התובעים עם הנתבע 1, התערערו תוך שכל צד מעלה האשמות כנגד משנהו.
2.2. מאז אירוע האלימות משנת 2007, שאחת מתוצאותיו הייתה הרחקת הנתבע 1 מתחום הנחלה . הוא אינו מתגורר עוד בנחלה, וגם דוחה כל ניסיון שנעשה על ידי התובע 1 למצוא פתרון שיביא לחזרתו לתחום הנחלה.
2.3. בחודש יולי 2007 פנו התובעים לוועד המושב בבקשה להכיר בהם כ"בן ממשיך" ולקבלם לחברות באגודה. ב- 20.7.2000 וועד ההנהלה של האגודה קיבל החלטה לפיה התובעים הם "בן ממשיך" בהסכמת ההורים (נספח ד' לתביעה). ההליך למינויים לא הושלם ברישום אצל הגורמים המיישבים והמוסמכים, בסוכנות ובמנהל.
2.4. ככל הנראה, על רקע האירועים שהתגלגלו משנת 2007, בשנת 2008 פנה הנתבע 1 למזכירות האגודה, והודיע כי אינו מעוניין שבנו התובע יהיה בן ממשיך בנחלה, ועל כן אם קיימות לתובע זכויות כבן ממשיך, הוא מבקש לבטלן - (נספח ט' לכתב התביעה). במקביל להליכים בבית משפט זה, מתקיים בבית הדין הרבני הליך גירושין בין הנתבעים 1 ו- 2 אליו נכרך עניין הרכוש, כאשר הנתבע 1 מבקש לפרק את השיתוף שיש לו עם הנתבעת 2 בנחלה על ידי מכירתה לצד ג', ומכאן תביעה זו.
2.5. נתבעים 1 ו- 2 אינם חלוקים, כי עם שחרורו של התובע 1 מהשירות הצבאי - בשנת 1991,הוא חזר לנחלה, עבד בה, ובעצם ניהל אותה. בשנת 1997 חלה הנתבע 1, ונטען כי מי שטיפל פיזית בו וכן הוציא את כל ההוצאות הנחוצות לטיפול הרפואי הוא התובע 1. בשנת 1998 נישאו התובעים 1 ו-2, עברו להתגורר בתחילה בקראוון שהוצב בתחום הנחלה, ובהמשך בנו את בית מגוריהם על הנחלה. לצורך מימון בניית הבית, הנחלה על כל יחידותיה שועבדה לבנק למשכנתאות -(נספח ה' לכתב התביעה). במקביל, נשאו שני התובעים בכל הוצאותיהם של ההורים, הנתבעים 1 ו-2.
3.
טענות התובעים:
3.1. ההורים - הנתבעים 1 ו-2, מינו אותם כ"בן ממשיך" ואף הודיעו על מינוי זה בכתב לאגודה. האגודה עדיין נוהגת בהם כ"בן ממשיך" כל השנים. על בסיס זה אף קיבלה אותם לחברות. בהתבסס על עובדה זו, הם בנו את ביתם בנחלה, הוציאו מאות אלפי שקלים לפירעון חובות שרבצו על הנחלה, ופרנסו את הנתבעים- הורים.
3.2. התובע 1 השקיע את כל מרצו בעבודה בנחלה עוד מילדות. עם שחרורו משירותו הצבאי, הנחלה הייתה שרויה במצב כלכלי ותפעולי ירוד ביותר. היא נחלה הפסדים רבים, הוא שיקם אותה, והשקיע ברפת חלב מיטב זמנו ומרצו. דאג לשפץ את בית ההורים בסכום של כ- 100,000 ש"ח, ונשא בהוצאותיהם השוטפות משך כל השנים.
3.3. כל יתר האחים, ילדי הנתבעים 1 ו-2, תומכים בעמדתם ומסכימים למינויים כ"בן ממשיך".
3.4. עקב הסכסוך בין ההורים - הנתבעים 1 ו-2, בשנת 2008 הנתבע 1 חזר בו מהתחייבותו במסגרתה ביקש למנות את התובע 1 כבן ממשיך, ועל כן מבקש הוא לבטל מינוי זה.
3.5. הם הסתמכו על התחייבות הנתבעים, השקיעו בנחלה ובבניית בית מגוריהם, ועל כן הנתבעים 1 ו- 2 אינם רשאים לחזור בהם מהמתנה ולבטלה. בקשתו של הנתבע 1 לבטל את מינויים מהווה הפרה יסודית של ההתחייבות.
3.6. על כל פנים טוען התובע 1, כי הינו בעל מכסת החלב הצמודה לנחלה, כי אין לנתק את הזיקה בין מכסה זו לבין הזכויות בנחלה. על כן כאמור, מבוקש מתן פסק דין המצהיר שהתובעים הם בעלי זכויות "בן ממשיך" בנחלה, ויש לראות בהם כמי שרכשו זכות שימוש בלתי הדירה בבית ובנחלה ובמכסת החלב הצמודה.