אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 197103 ו- 198634, 198635 (Jerusalem winery)

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 197103 ו- 198634, 198635 (Jerusalem winery)

תאריך פרסום : 08/05/2011 | גרסת הדפסה
תיק רשם הפטנטים
רשם הפטנטים וסימני מסחר
197103 198634 198635
28/04/2011
בפני השופט:
סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

- נגד -
התובע:
1. אנטיפוד השקעות בע"מ
2. יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ

עו"ד ג'ררד בנישו
הנתבע:
.
עו"ד אברהם אלבו
החלטה

1.        בפני בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר. הבקשות מושתתות על השם יקב ירושלים באנגלית. המבקשת 1 עתרה לרישומו של סימן מסחר מס' 197103, Jerusalem winery (לא מעוצב), בסוג 33 עבור "משקאות כהליים". המבקשת 2 היא בעלת הבקשות לרישום סימני מסחר מס' 198634 ו-198635. סימן מס' 198634 הוגש לרישום בסוג 32 עבור "משקאות לא אלכוהוליים לרבות מיצי פירות ומיץ ענבים הנכללים כולם בסוג 32", וסימן מס' 198634 הוגש לרישום בסוג 33 עבור "יינות, משקאות בסיס ענבים, תוצר לוואי של הליך ייצור יינות ומשקאות על בסיס ענבים, ליקרים ומשקאות אלכוהוליים אחרים הנכללים כולם בסוג 33", וזו דמות שני הסימנים:

2.        יצוין כי המבקשת 1 עתרה לרישום סימני מסחר דומים עוד בשנת 2001, אולם אז סורבו הסימנים לרישום בהיותם סימנים המושתתים על ציון גיאוגרפי - המילה ירושלים.

3.        כלל הוא כי בהליך תחרות בין סימני מסחר, לא נבחנת כשירותם לרישום אלא דווקא הזכות המוקנית לכל אחד מן המתחרים בסימנו, באופן בו בעל הזכות העדיפה, זוכה וסימנו נרשם. אולם כבר נקבע לא אחת כי הרשם אינו רשאי להתעלם משיקולים הנובעים מכשירותו של סימן לרישום, שעה שאלה משפיעים על הזכות האמורה, וגם באופן שבו לא יווצר מצב לפיו אחד המבקשים יקבע כעדיף, אולם סימנו לא ירשם כי אינו כשיר, ואז יוכל חברו לבוא ולרשום את סימנו, למרות שהפסיד בהליך התחרות (ראו בקשות מתחרות מס' 167390 ו-166845 "כוכב נולד" דנינו נ' שידורי קשת, מיום 26.12.05, פסקאות 59-60).

4.        הזכות המוקנית לכל צד נבחנת על פי שלושה מבחנים. הראשון שהוא הפחות בחשיבותו, הוא מבחן מועד הרישום. אין ספק כי בעניין זה קיים יתרון למבקשת 1. שהלא בקשותיה הן הראשונות שהוגשו לרישום. כאמור מבחן זה הוא שולי מבין המבחנים, אולם אני סבור כי בהנתן העובדה כי בקשות המבקשת הוגשו לראשונה לרישום כבר בשנת 2001, דהיינו לפני כעשור, הרי שעל אף שהן נדחו לרישום, יש לעובדה זו השפעה המגדילה בצורה ניכרת את השפעתו של מבחן מועד הגשת הבקשות.

5.        שני המבחנים האחרים הם מבחן תום הלב ומבחן היקף השימוש ומידתו. אולם בטרם אפנה לבדוק מבחנים אלה, סבור אני, כי קיים עניין ראשוני העוסק בכשירות הבקשות לרישום, ואשר יש בו השפעה על ההכרעה בהליך תחרות זו, הן כשהוא לעצמו והן באופן בו הוא משפיע על תוצאות מבחני תום הלב והיקף השימוש - עניין זה הוא שאלת היותו של הסימן Jerusalem winery סימן שהוא בעל אופי תיאורי בהיותו מבוסס על ציון גיאוגרפי.

6.        צירוף המילה יקב לציון גיאוגרפי, נקבע לא אחת כצירוף שהוא מתאר, וככזה חסר אופי מבחין ואינו ראוי לרישום כסימן מסחר (ראו למשל החלטה בבקשה לרישום סימן מסחר מס' 162606 "יקבי עמק האלה" (לא מעוצב) יקבי עמק האלה (עדולם) בע"מ, מיום 19.12.06). והנה, טוענת המבקשת 2 כי יש לה עדיפות לרישום הסימן משום שיקבה הוא בירושלים, ועל כן שמה מהווה תיאור אמת, בעוד שהמבקשת 1 אין לה יקב בירושלים ועל כן תיאורה אינו תיאור אמת.

7.        עוד נזקקת המבקשת 2 לפקודת סימני סחורות הקובעת הסדרים מיוחדים לשימוש בשם ירושלים לשם סימון סחורות.

8.        אני סבור כי טעות נפלה בידי המבקשת 2, ראשית במחשבה כי סימן מתאר מותר הוא לרישום, שעה שהוא אמיתי. לא כך הם פני הדברים כפי שיפורט להלן. מעבר לכך, פנייתה אל הפקודה לסימון סחורות אינה ממין העניין והטענה אינה רלוונטית בכל הקשור לרישום סימן מסחר, וודאי לא בשאלת העדיפות לגביו. פקודת סימני מסחר והפקודה לסימון סחורות, למרות שמן הדומה, עוסקות הן בעניינים שונים לחלוטין. בעוד שהראשונה עניינה בדיני המוניטין, ובאופן סימול סחורה בסימנים שהם קניין רוחני ואשר יש בהם לסמל את מקור הסחורה, דהיינו היצרן או המשווק שלה, הרי שהשניה, עניינה בדיני הגנת הצרכן ובאופן בו מועבר מידע על גבי מוצרים. הראשונה כוללת סנקציות אזרחיות ומקנה זכויות קנייניות לבעלי סימנים, ואילו השניה היא בעלת אופי פלילי ועניינה שמירת הצרכן מפני טעות.

9.        הטענה העוברת כחוט השני לאורך סיכומי המבקשת 2 היא כזו שלפיה הסימן שלה מתאר, ומשמעות הדברים היא כי אם הסימן יקב ירושלים הוא סימן מתאר הרי שאין נפקא מינה לשאלה האם הוא אמיתי אם לאו - סימן גיאוגרפי מתאר הוא סימן פסול לרישום.

10.    אכן פעמים השימוש במילה יקב לצד תיאור גיאוגרפי נרשמה בפנקס סימני המסחר, אולם הכלל הוא כי שעה שציון גיאוגרפי כאמור הוא מתאר הרי שהרישום אסור. וכך נקבע בהחלטה בעניין יקבי עמק האלה הנ"ל (סעיף 18):

"המבקשת ביקשה להפנות את תשומת ליבי למספר סימני מסחר בעלי אופי דומה לשלה אשר נרשמו בפנקס סימני המסחר, דוגמת הסימן 115198 "גולן" אשר נרשם עבור יין בסוג 33 על ידי יקבי רמת הגולן. אין חולק כי אכן סימן זה וסימנים אחרים המורכבים משם גיאוגרפי זכו להירשם בעבר. ואולם, עם כל החשיבות של עקרון השוויון, סימן שאינו כשיר לא ירשם רק משום העובדה שסימן אחר הדומה לו נרשם בעבר. אף אם מסה קריטית של סימנים רשומים יכולה להצביע על מדיניות מסוימת שהונהגה בעבר, כאשר הרשם בא לפסוק בנוגע לכשירות סימן לרישום, עליו להסתמך על החלטות ופסקי-דין מנומקים. והוא אינו יכול להשתית את פסיקתו על פנקס סימני המסחר המשקף תוצאה מנהלית, ולא הליך שיפוטי מנומק ומבורר.

בידוע הוא שסימן מסחר, יכול להירשם לתקופה שאינה מוגבלת, ממילא אך יובן כי הפנקס על רישומיו השונים ישקף את התמורות שחלו בדין, בנוהג, במסחר הרלבנטי, ובתפיסת הציבור את הסימנים והמושגים המשמשים בכל ענף וענף שבמסחר, זאת לצד שינויי מדיניות המושפעים מכל הפרמטרים האמורים ובתורם אף משפיעים עליהם.

אמור מעתה, שדווקא בשם עיקרון השוויון, מצווה הרשם לאפשר תחרות הוגנת, ולשכלל את התחרות שבשוק על ידי הותרת סימן תיאורי כ"יקבי עמק האלה" פתוח לשימוש גם למתחריה של המבקשת."

11.    בהחלטה בבקשה לרישום סימני מסחר 171632 עין גדי קוסמטיקס (22.4.09), נקבע:

"הסיבה לאי כשרותם של הסימנים לרישום עניינה רובה ככולה בהיותם מבוססים על שם גיאוגרפי, אשר לא השתכנעתי כי הוא ממין האסוציאטיבי אלא דווקא כי הוא מתאר. לעניין זה, דווקא מציאותם של משתמשים רבים בסימן מעיד על כך שיש בסימן משום תיאור ולא משום אסוציאציה בלבד. הביאה בפני המבקשת דוגמאות לסימנים אסוציאטיביים, כפי שהופיעו בספרו של המלומד זליגסון (דיני סימני מסחר ודינים הקרובים אליהם הוצאת שוקן תשל"ג בעמ' 42) והם כוללים מקומות שאינם משמשים כציון מקום אלא כמילת שבח ביניהם Mount Everst , Mont Blanc , או הקוטב הצפוני. אינני סבור כי השם עין גדי דומה הוא לשמות אלה. שמות מקומות המעוררים אסוציאציה מופשטת של איכות, שיא הטיב או הישגיות אינם דומים לשם מקום ספציפי אשר לא שוכנעתי כי אינו קשור ישירות לטובין הנמכרים. וגם אם תאמר המבקשת כי הקשר אינו ישיר כי אם אסוציאטיבי, הרי אין זו אסוציאציה הנוגעת לאיכות כללית כמו בדוגמאות שהביאה, אלא שזו אסוציאציה הנוגעת למהותם של הטובין. השמות עין גדי וים המלח גם אם אקבל את טענתה שאינם כאלה המלמדים על מקור או תוצרת טובין ואיכותם הרי שהם מרמזים ישירות לאיכות מסוימת הקשורה דווקא למוצרי קוסמטיקה, טיפוח ובריאות המיוצרים באזורם או לפחות מכילים חומרים הקשורים לאותו האזור.

כאשר מקום מסוים משויך בתודעה הציבורית לאיכויות הנוגעות לתחום ממסחר או תעשיה מסוים, דוגמת הקשר שבין ים המלח על אזוריו השכנים, ובפרט עין גדי על מעינותיו ואתרי הספא שבו, הרי ששם מקום כזה, אינו שם אסוציאטיבי, אלא הוא שם מתאר, וככזה ראוי אולי להירשם ככינוי מקור, אך ודאי שאינו כשיר להירשם כסימן מסחר. נקבע בהחלטה האמורה, בעניין יקבי עמק האלה:

"אין ספק כי השימוש בשם הגיאוגרפי "עמק האלה" לגבי יין הינו שימוש תיאורי או משבח. עיון בראיות המבקשת מגלה כי היא עצמה מאפיינת, במסגרת חומר פרסומי, את מוצריה כיין אשר גדל בתנאים המיוחדים השוררים בעמק האלה. כך עולה גם מדברי העד מטעם המבקשת, מר ולירו, במהלך הדיון שנערך בפני. ואולם, אין צורך להסתמך על דברים אלו על מנת לקבוע כי השם "עמק האלה" הינו תיאורי לגבי הטובין המבוקשים. מן המפורסמות הוא כי יצרני יין מאפיינים את תוצרתם לפי מיקומם של הכרמים המשמשים להכנת היין. אף המחוקק מודע לחשיבות הצרכנית של המקור הגיאוגרפי של מוצרי יין, כפי שניתן ללמוד מסעיף 11(12) לפקודה, האוסר על רישום סימן המטעה לגבי המקור הגיאוגרפי של יין ומשקאות אלכוהוליים אחרים.

הנוהג המושרש של אפיון יין במקורו הגיאוגרפי מבטיח כי הסימן המבוקש תיאורי לגבי יין, אף אם אין לעמק האלה כל מוניטין בתחום זה, שכן קהל הצרכנים ממילא יזהה שימוש זה כאפיון גיאוגרפי של היין." "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ