- בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מרינה לוי), מיום 17.9.2015, בתמ"ש 23266-11-12 ותמ"ש 23238-11-12, בה נדונו בקשות הצדדים להגדלת/הקטנת סכום המזונות הזמניים.
במסגרת החלטת בית המשפט קמא, הופחתו סכום המזונות הזמניים מסך של 2,500 ₪, לסך של 1,500 ₪.
עוד יצויין כי מועד ההוכחות בתיקים המאוחדים בבית המשפט קמא, במסגרתו גם ישמעו ראיות לעניין סכום המזונות הקבוע (מזונות אישה ומזונות ילדים), קבוע ליום 2.2.2016 (בעוד כשבועיים).
רקע והחלטת השופטת קמא
- הצדדים, בני זוג, נישאו בשנת 1992 ומנישואיהם נולדו שלושה ילדים, מתוכם בן ובת קטינים. הבת – ילידת 2004, והבן – יליד שנת 1997 (שבגר בינתיים).
- נישואי בני הזוג עלו על שרטון, ובחודש נובמבר שנת 2012 עזבה המבקשת את דירת המגורים, וכיום מתגוררת בשכירות.
- בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים, הן בבית הדין הכנסייתי (תביעת גירושין) והן בבית המשפט לענייני משפחה (בין היתר תביעת מזונות של אישה וילדים).
- ביום 31.12.2012 ניתנה החלטת בית משפט קמא, במסגרתה פסק למבקשת מזונות זמניים החל מחודש פברואר 2012.
- ביום 23.4.2013, בעקבות קבלת תסקיר, הגדיל בית המשפט קמא את סכום המזונות הזמניים והעמידו על סך של 3,500 ₪ החל מחודש אפריל 2013.
- בעקבות בקשות הצדדים להגדלת/הקטנת המזונות הזמניים, הגיעו הצדדים להסכמות בדיון שהתקיים ביום 13.1.2014, על פיו, מבלי לפגוע בטענותיהם, ועל מנת לייצור אוירה חיובית במשא ומתן לקראת הסדר גירושין כולל, יועמדו המזונות הזמניים על סך של 2,500 ₪ החל מחודש ינואר 2014.
- בעקבות בקשות נוספות להגדלת/הקטנת סכום המזונות הזמניים, החליטה השופטת כאמור ביום 17.9.2015, להקטין את סכום המזונות הזמניים לסך של 1,500 ₪, תוך שהיא מנמקת זאת במילים הבאות (סעיף 9 להחלטה):
"באשר למזונות, בשים לב לכך שהבן... בגר בינתיים, ואילו הקטינה... נמצאת ארבעה וחצי ימים בשבוע עם האב, אני מורה על הפחתת המזונות החודשיים לסך של 1,500 ₪ לחודש עבור הבת... בלבד, וזאת למפרע מאז חודש מרץ 2015 ואילך...".
- על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור הנדונה.
בקשת רשות הערעור מכוונת לשניים:
א. אי הגדלת סכום המזונות הזמניים לסכום כולל של 15,800 ₪ לחודש (כבקשת המבקשת, הכוללים הוצאות מדור ותחזוקתו, ומזונות זמניים עבור המבקשת והילדים).
ב. הפחתת סכום המזונות הזמניים לסך של 1,500 ₪.
תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
- טוענת המבקשת בבקשת רשות הערעור טענות כדלקמן:
א. החלטת השופטת בדבר הקטנת סכום המזונות אינה מנומקת כדרישת הפסיקה.
ב. פסיקת המזונות הזמניים נועדה לשמור את המצב הכלכלי כפי שהיה ערב פרוץ הסכסוך. סכום המזונות שנפסק אינו עומד בקריטריון האמור, מאחר שבעוד שהמשיב חי ברמה גבוהה המשיבה חייה ברמה נמוכה.
ג. לא היתה הצדקה להפחית את סכום מזונות הבן שמלאו לו 18 שנים, שכן הבן הוא תלמיד כיתה י"ב וטרם סיים את לימודיו. הוא מתגורר באופן קבוע עם המבקשת וסמוך על שולחנה.
תמצית תשובת המשיב לבקשת רשות הערעור
- ביקשתי, וקיבלתי את תשובת המשיב לבקשה, ותמצית טענותיו בתשובתו היא כדלקמן:
א. ההחלטה היחידה עליה יכולה המבקשת להגיש בקשת רשות ערעור, היא בקשת הפחתת המזונות מסכום של 2,500 ₪ לסכום של 1,500 ₪. כל החלטות המזונות הזמניים הקודמות כבר חלוטות, ואין מקום לערער עליהן.
ב. סכום המזונות שנפסק בהסכמת הצדדים בישיבת יום 13.1.2014 על סך 2,500 ₪, יצא מנקודת הנחה, כהמלצת התסקיר מיום 30.6.13, כי הבן ימשיך להיות במשמורתה של המבקשת ומתגורר עימה רוב ימות השבוע, בעוד שהבת תהא במשמורת משותפת, באופן שתשהה מחצית מהשבוע אצל המבקשת ומחצית מהשבוע אצל המשיב.
בשתי הנחות אלה חל שינוי כדלקמן:
(1) מאז הגיע הבן לגיל 18 והפך להיות בגיר, הוא שוהה רוב ימי החודש אצל המשיב הדואג לכל צרכיו, חרף האמור בתסקיר מיום 30.6.13 (המוזכר לעיל). זו אחת הסיבות בגינן הוגשה הבקשה על ידי המשיב להקטנת סכום המזונות לבית משפט קמא (נשוא ההחלטה מיום 17.9.15).
(2) בפועל, ועל אף המשמורת המשותפת, הבת שוהה רוב ימי השבוע עם המשיב, כפי שהדבר אף עולה מתסקירים עדכניים מתאריכים 25.6.15 ו- 12.12.15.
כעולה מהתסקירים האמורים, ועל אף המשמורת המשותפת, הבת נמצאת אצל המשיב מיום ראשון אחה"צ ועד יום שישי, ועם המבקשת מיום שישי ועד תום הלימודים בבית הספר ביום ראשון בשעה 14:00. זו סיבה נוספת להגשת הבקשה להקטנת סכום המזונות הזמניים שהוגשה על ידי המשיב (נשוא ההחלטה מיום 17.9.2015).
ג. בנוסף, המבקשת בינתיים השתלבה בשוק העבודה ומתפרנסת מהכנסתה מעבודה.
ד. הנימוקים דלעיל הם הגורם לכך שהשופטת קמא החליטה להקטין את סכום המזונות הזמניים לסך של 1,500 ₪ בהחלטה מיום 17.9.201, נשוא בקשת רשות ערעור זו.
תשובת המבקשת לתשובת המשיב
- ביקשתי את תשובת המבקשת לתשובת המשיב, ובתשובתה חזרה המבקשת על עיקרי בקשתה, תוך שמציינת גם כדלקמן:
א. בית המשפט לא קיים דיון והכרעה בצרכיהם של האם והקטינים, ופסק את סכום המזונות ללא קיום דיון בנ"ל.
ב. אין התייחסות בתשובת המשיב לטענה בדבר אי פסיקת מזונות אישה.
דיון והכרעה
- לאחר בחינת הבקשה על נספחיה, התשובה על נספחיה, והתשובה לתשובה, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור, והכל כפי שיפורט להלן.
- ידועה הפסיקה כי בקביעת מזונות זמניים אין בית המשפט קמא דן בניתוח מקיף של הראיות ואינו חייב לבחון את מכלול הראיות. כפועל יוצא מכך, התערבות ערכאת הערעור בסכום המזונות הזמניים לא תיעשה אלא במקרים חריגים.
ראה לעניין זה:
רע"א 324/88 אדר נ' אדר , פד"י מ"ב (3) 347.
ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פד"י ל"ח (4) 105.
בע"מ 2911/10 פלוני נ' פלונים, פורסם במאגר "נבו".
- זאת ועוד, התחשבות בית המשפט קמא בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב (המשיב) מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם.
השווה לעניין זה:
רמ"ש (ת"א) 6698-09-15 י.ש. נ' ר.ש. (פסק דינו של כב' השופט שוחט מיום 12.11.2015, פורסם במאגר "נבו").
- במקרה דנן, נקבע סכום מזונות בישיבת יום 13.1.2014 ע"ס של 2,500 ₪ , בהסכמת הצדדים, תוך לקיחה בחשבון שהבן ממשיך לשהות במשמורת של המבקשת, תוך התגוררות עימה רוב ימי השבוע, והבת במשמורת משותפת של מחצית שבוע לכל צד.
בינתיים חל שינוי בנתונים אלה כדלקמן:
א. רוב ימי השבוע, ימים א' עד ו', הקטינה נמצאת בבית המשיב, אביה, שדואג לכל מחסורה, ולא רק מחצית השבוע כפי שהיה צפוי.
ב. הבן, מאז שבגר, בוחר להיות רוב הזמן בבית המשיב (כך נטען בתשובת המשיב לבקשת רשות הערעור ולא נסתר על ידי תשובת המבקשת).
- שינויים אלה מצדיקים הפחתה מסוימת בסכום המזונות הזמניים שנקבע.
- באשר למזונות האישה – ציין המשיב בתשובתו כי המבקשת החלה לעבוד ולהתפרנס בכבוד, כך שאין הצדקה, בשלב זה של מזונות זמניים, להתערב תוך הוספת סכום למזונות האישה
(וזאת מבלי לפגוע בטענות האישה בשלב ההוכחות).
- כאמור מצאה השופטת קמא כי יש הצדקה לנוכח שינוי הנסיבות, כפי שאף ציינה בסעיף 9 להחלטה (ולכן גם אין מדובר בהחלטה שאינה מנומקת כטענת המבקשת), להורות על הקטנת סכום המזונות הזמניים, מסכום של 2,500 ₪ לסכום של 1,500 ₪.
- ערכאת הערעור כאמור ממעטת להתערב בשאלת המזונות הזמניים, ולא ראיתי כי המקרה הנדון, הוא חריג הדורש התערבות.
- נדגיש שוב, עסקינן בשאלת מזונות זמניים הן של הילדים והן של האישה, ומועד ההוכחות קבוע בעוד כשבועיים (ביום 2.2.16).
במצב דברים זה, החלטת המזונות הזמנים היא בגדר החלטת ביניים, ולא נסתם הגולל על טענות המבקשת בסוגיה זו, שתתבררנה ותוכרענה לגופן בבית משפט קמא, לאחר שמיעת ראיות ובחינת צרכי הילדים והאישה, הכנסות האישה, מקום שהות הילדים במשך ימי השבוע והמשמורת המשותפת.
סוף דבר
- לאור כל אלה, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.
- המבקשת תישא בהוצאות המשיב בבקשה זו בסכום של 2,000 ₪. לשם כך יועבר הפיקדון בסכום זה שהופקד על ידי המבקשת לידי המשיב, באמצעות בא כוחו.
- המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת פרטי הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.