ע"א
בית המשפט העליון
|
6002-07
03/12/2007
|
בפני השופט:
הרשמת גאולה לוין
|
- נגד - |
התובע:
קריסטיאן וויליין מאסוי
|
הנתבע:
אויג'ן ניסל
|
החלטה |
1. לפניי בקשה מטעם המשיב למחיקת כתב הערעור או לתיקונו. ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' הרשם ש' ברוך), לפיו נדחתה על הסף תביעת המערערת נגד המשיב, בשל "פורום לא נאות". לטענת המשיב, הודעת הערעור הוגשה בניגוד לנדרש בתקנות סדר הדין, ויש בה כדי לגרום עוול ופגיעה במשיב. נטען כי מחד גיסא, בהודעת הערעור לא נכללים פרטים שחייבים להימצא בה ומאידך גיסא, ההודעה עצמה ארוכה, מסורבלת ומייגעת ומהווה סיכומים. הפרטים החסרים בהודעת הערעור, לשיטתו של המשיב, הם מקום מגוריה של המערערת ומקום מגוריו של המשיב, פרטים שהינם בעלי משמעות מהותית לערעור. המשיב קובל גם על כך שכתב הערעור, המופנה נגד פסק דין בן 24 שורות בלבד, מחזיק 15 עמודים. נטען עוד כי הודעת הערעור כוללת טיעון עובדתי חדש שכלל לא עלה בבית המשפט קמא, תוך הפרה של ההנחיות לעניין הגשת ראיות חדשות בערעור.
2. המערערת בתגובה טוענת כי יש לבחון את הודעת הערעור לא ביחס לאורכו של פסק הדין אלא ביחס למחלוקת שביסוד הערעור. לטענתה, החלטתו המצומצמת של בית המשפט קמא אינה משקפת את היקף הטענות המשפטיות והעובדתיות שעמדו להכרעה. לשיטתה, כתב הערעור מביא את חזית המחלוקת באופן ברור ובהיר ככל הניתן. המערערת מוסיפה כי העובדה החדשה לה טוען המשיב, לא באה כדי להביא עובדה חדשה בפני בית המשפט שלערעור אלא להדגיש את הטעות אליה נקלע בית המשפט קמא בהחלטתו. הטעות הנטענת היא התייחסותו של בית המשפט קמא לעובדה חדשה שהעלה המשיב בתשובתו לתגובת המערערת לבקשת המשיב לסילוק התביעה על הסף, כאשר מבחינה פורצדורלית לא הייתה למערערת אפשרות להתייחס לטענה. המערערת מבהירה כי השמטת מקום מגורי הצדדים לא נעשתה במכוון ואין לראות בה כל כוונה נסתרת.
3. לאחר שעיינתי בעמדות בעלי הדין ובחומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, על כל ראשיה. לעניין הפגם של אי ציון כתובות בעלי הדין, הרי שבכותרת תגובת המערערת לבקשה שלפני צוינו הכתובות של המערערת ושל המשיב. לא הייתה כל התייחסות לכך בתגובת המשיב. במצב דברים זה, איני רואה מקום למחיקת כתב הערעור בשל פגם זה שנרפא לכאורה. מכאן לטענה כי הודעת הערעור אינה עומדת בדרישות תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אמות המידה לעניין זה הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השימוש בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו, ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd (לא פורסם, 9.4.2006).
4. במקרה שלפני, עיון בהודעת הערעור מעלה כי היא אכן מפורטת, אולי מפורט יתר על המידה. יתכן כי היה מקום לקצר באופן משמעותי את הניתוח המשפטי המוצג בה בסוגיית הפורום הלא נאות. עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על קיצור כתב הערעור בשלב זה של הדיון. הבקשה מטעם המשיב הוגשה לאחר החלטתו של כב' הרשם י' מרזל בדבר צו סיכומי טענות. לא נטען בה כי המשיב מצוי במצב בו הוא אינו יכול להתגונן כראוי. אכן, מקריאת הודעת הערעור עולה באופן ברור המחלוקת בין הצדדים, ואין לומר כי כתב הערעור אינו תוחם את גדרי המחלוקת בין בעלי הדין. כמו כן, יש ממש בטענת המערערת כי אין לבחון את הודעת הערעור אך ביחס לאורכו של פסק הדין, אשר ספק אם הוא משקף את מלוא המורכבות העובדתית והמשפטית של הפרשה נשוא ההליך. אשר לפגיעה הנטענת בשוויון בין בעלי הדין, הדיון בהליך זה יתנהל ממילא על יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו, ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 5.1.2006)) וממילא יהא על המערערת למקד ולצמצם את טענותיה בהתאם להיקף הסיכומים שנקבע. במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי האינטרס המשיב לשוויון דיוני נפגע באופן המצדיק התערבות בדרך בה נוסחה הודעת הערעור.
5. אשר לטענה בעניין טיעון עובדתי חדש, המדיניות הנהוגה היא שככלל, אין להתערב, בכפוף למקרים חריגים וקיצוניים, התערבות מקדמית בתוכנם של כתבי טענות המוגשים לבית המשפט (ראו, עע"מ 8193/02 ראובן נ' פז חברת נפט בע"מ (לא פורסם, 27.5.03)). הקביעה האם מדובר בטיעון עובדתי חדש, כמו גם ההחלטה האם להתיר את העלאתו, מסורה לשיקול דעתו של ההרכב שידון בתיק. איני רואה כל מקום למניעה מוקדמת של הטיעון בשלב מקדמי זה, מה גם שספק אם המדובר בטיעון עובדתי חדש המצריך הכרעה בערעור. מכל מקום, בעלי הדין יוכלו להתייחס לעניין בכללותו בסיכומים שיוגשו מטעמם בהתאם לצו הסיכומים.
התוצאה היא שהבקשה נדחית. נוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתרת בקשת המערערת להגיש תגובה לתגובת המשיב.
ניתנה היום, כ"ג בכסלו תשס"ח (3.12.2007).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. טו
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il