בקשה לפסילת חוות דעת של רופא תעסוקתי

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כבוד השופטת שירי היימן) בתיק תמ"ש 41712-09-16 (להלן: "בית משפט קמא"), מיום 25.10.17, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לפסול את חוות דעתו של ד"ר XX, רופא תעסוקתי, שמונה על ידי ביהמ"ש, על מנת להעריך את יכולת התעסוקה של המשיב בהתחשב במצבו הרפואי (להלן: "המומחה" או "חוות דעת המומחה", בהתאמה), מאחר ונחשף למלוא חוות הדעת של עובדת סוציאלית, ראש השירות הסוציאלי איגוד סיסטיק פיברוסיז בישראל, אליה פנה המשיב באופן פרטי (להלן: "חוות דעת העו"ס").

2. לטענת המבקשת, החלטה קודמת של בית משפט קמא מיום 02.08.17, הורתה כי למומחה יוצגו רק עמודים 1 ו-2 מחוות דעת העו"ס, ורק אם יודיע המומחה כי הוא זקוק לנתונים נוספים, יוצגו בפניו עמודים 1-6 לחוות דעת העו"ס, ללא פרק הסיכום. בניגוד להחלטה זו, נחשף המומחה למלוא חוות דעת העו"ס, והוא ביסס את חוות דעתו, בין היתר, על חוות דעת פרטית מטעם המשיב – היא חוות דעת העו"ס. במצב דברים זה, חוות דעת המומחה נעשתה באופן לא ניטרלי ובניגוד לתקנות, ועל בית המשפט להקפיד על ניהול הליך תקין.

3. לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא בקביעתו כי הדרך הראויה לתקיפת חוות דעת המומחה היא באמצעות משלוח שאלות הבהרה, ו/או חקירת המומחה, שכן חקירת המומחה אינה זכות מוקנית אלא היא תלויה בשיקול דעתו של בית משפט, ובמתן רשות לכך. יתרה מזו, לטענת המבקשת, שאלות ההבהרה ו/או חקירת המומחה אינן יכולות לרפא את הפגם שנוצר בהליך, שכן המומחה ביסס את חוות דעתו על חוות דעת מטעם המשיב.

4. לטענת המשיב, יש לדחות את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת שכן ההחלטה אינה סותמת את הגולל, ובידי המבקשת נותרה האפשרות לחקור את המומחה במסגרת דיון ההוכחות הקבוע ליום 22.01.18; יש להעדיף אפשרות זו על פני מהלך קיצוני של הוצאת חוות דעת מהתיק. כן, נתונה למערערת הזכות לערער על פסק הדין למזונות אם וכאשר יהיה בכך צורך. מוסיף המשיב וטוען כי חוות דעת המומחה התבססה על בדיקה פיזית שערך המומחה למשיב, וכן על בסיס מסמכים שונים, כגון מסמכים מאת הביטוח הלאומי, מסמכים רפואיים שונים, ממצאי וועדת כושר של שירות התעסוקה, סיכומי ביקור במרפאת ריאות, וגם על חוות דעתה של העו"ס, שתחום התמחותה שונה מזה של המומחה.

5. לטענת המשיב, התקלה ארעה על ידי מזכירות בית משפט, לאור בקשת המומחה: "אבקש לקבל את מלוא חוות הדעת של העו"ס". מבלי להקל ראש בחשיבות לניהול הליך תקין בהתאם לסדרי דין, קיימת גם חשיבות לגילוי האמת באשר לפוטנציאל השתכרותו המוגבל של המשיב. למבקשת לא נגרם כל נזק משהועבר למומחה גם פרק הסיכום בחוות דעת העו"ס, ומשנתנה למבקשת הזדמנות לחקור את המומחה ולהגיש לעיונו שאלות הבהרה, יש להותיר את ההחלטה על כנה.

6. לאחר שבחנתי הבקשה והתשובה לה, אני בדעה כי אין ליתן רשות ערעור לבקשה. הבקשה הוגשה בטרם עת, בית משפט קמא לא דחה את טענות המבקשת לגופן, אלא כל שקבע בהחלטתו כי זכויות המבקשת, לרבות הגשת בקשה נוספת לפסילת המומחה או חוות דעתו, תשמרנה לאחר שהמבקשת תשלח למומחה שאלות הבהרה, או לאחר חקירתו של המומחה. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי בהחלטה נפל פגם המצדיק התערבות, כבר בשלב זה של ההליך (והשוו: רע"א 2392/15 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד פלוני (25.06.2015)).

               ראו סעיפים 23 ו-24 להחלטה:

"23.       בהתאם להחלטתי מיום 2.8.17 בשלב ראשון יועברו למומחה עמודים 1 + 2 לחוות הדעת, ובאם יודיע המומחה כי יש צורך שיעיין בחוות הדעת, יועברו אליו עמודים 1-6, ללא פרק הסיכום, המומחה הודיע כי ברצונו לעיין בכל חוות הדעת וככל הנראה עקב טעות נשלח גם פרק הסיכום.

24. לאחר שעיינתי בחוות הדעת אני קובעת כי בשלב זה, אין מקום להוצאת חוות הדעת מהתיק, לצורך כתיבת חוות הדעת עיין המומחה במסמכים רפואיים, במסמכי המל"ל ובחומר רפואי מקצועי, ובדק את המשיב. הדרך הראויה לתקיפת חוות דעת המומחה תהא באמצעות משלוח שאלות הבהרה ו/או חקירת המומחה.

               הבקשה נדחית".